0

2 תגובות   יום שישי , 26/2/10, 08:12

ובכן - חזרתי לקרוא את הפוסט של אתמול, ולמרות שדגדג לי בקצות אצבעותי למחוק אותו - אשאיר אותו כסמן קיצוני. שיהיה לי לאן ללכת כשמצב הרוח המסויים הה יתקוף בשנית - ואז אקרא, אגחך ואמשיך הלאה.

יש דברים הרבה יותר מעניינים בעולמנו מאשר אלה ובסופו של דבר צריך להתייחס לכך כאל תבלינים.

מצחיק אולי, אבל אותן סיטואציות שגורמות לנו להתעצבן כל כך בעצם מתבלות את חיינו - בואו נגיד חומץ.

חישבו על פרצופכם היפה בסיטואציה הזו: אתם רואים כוס עם נוזל הנראה כמו סיידר תפוחים נפלא, ואתם לוקחים מנו לגימה הגונה...

 צעקה

 

אבל קחו את אותו חומץ והוסיפו במידה לסלט ירקות, קצוץ להפליא (כמובן עם שמן זית, מלח, פלפל) ויש לנו יופי של תיבול.

 

טוב אז כנראה בטעות, אפשרתי לגימה הגונה מהחומץ וזה מה שקרה.

אז להדיל, את הבוקר הנוכחי החילותי עם כוס קפה מהביל ונפלא (ועם צינור שהתפוצץ בגג... זה בגדר חמיצה...)

והסימפוניה הראשונה של מאהלר (כן, אני יודעת, לא בדיוק הבחירה הראשונה לבוקר, אבל אני אוהבת את הסימפוניה הזו)

וכמה הודעות חביבות

והכל בסדר.

שתהיה לכולנו שבת נפלאה.

 

 

דרג את התוכן: