
מגילת אסתר מציגה את המלך אחשורוש באופן נלעג. אחשורוש מוצג כמלך רופס המבקש לחיות חיים ראותניים ללא בחינה ושיקול דעת. חלק מפעולות הראוותנות של מעמדו בא לביטוי בדרישה להביא את ושתי ולהציגה לנוכח כל השרים העבדים ושאר העם.סירובה המוצדק של ושתי להיות כלי שרת בידי גחמותיו עולים לה בחייה. השרים והעבדים מנצלים את העניין ומקדמים יוזמה להביא את המלך לחתום על צוים המורים להשתיק את קולה ורצונה של האישה. הם הצליחו למלא את מבוקשם, והדרך הקלה בה צלחה להם יוזמתם מלמדת היטב על דפוסי התרבות והחברה ועל רפיסותו של המלך. הטענה שבה הצליחו לשכנע את המלך לחתום על צווי ההפליה נומקה בחשש לפיו סירובה המופגן של ושתי להתייצב עירומה לפני המלך מהווה תקדים מסוכן שבבא העת יכול לקעקע את שלטונו הבלתי מעורער של הבעל בכך שהנשים יאזרו אומץ " להבזות את בעליהן".המלך קיבל טענה זו ומיד הורה להוציא צו מלכות שמטרתו " להיות כל איש שורר בביתו" כלומר אישה אשר תסרב למרות וסמכות הבעל תמצא עצמה מובלת לחבל התליה. בהמשך אנו קוראים שחמת המלך שוככת ודמותה של ושתי עולה לפניו והוא מתמלא בצער על הרגיתה. אך צער זה אינו גורם לו מחשבה אודות הצו שחתם עליו ולבטלו תחת זאת הוא נכפף שוב לרצון יועציו ושריו המציעים לו שהדרך לגאול אותו מיסורי מצפונו הינה ע"י מציאת אשה אחרת שתמלא את צו יצריו ותשוקותיו ומכאן מתחילה המשימה למצא את זו שתהיה מיועדת למלך, ולשם מילויה נשים רבות הופכות להיות אובייקט לבדיקה ובחינה כדי להשביע את חולשותיו של המלך.מכאן עוברים לעניין מרדכי ואסתר. מרדכי היה דודה וגם אביה המאמץ של אסתר, הוא דואג שאסתר תהיה בין אותן הנשים שיעברו את הבדיקה להיות אצל המלך, ואף פוקד עליה להסכים לכך. אלא שהוא מנמק זאת בנימוק של תועלת לאומית דתית " ומי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות" במילים אחרות הוא אומר לה, נסתרות דרכי ההשגחה העליונה, ולכן בהחלט ייתכן שמשימה זו היא דרישה של ההשגחה העליונה, כדי שדרכך יוושע העם. לשון אחר:, גורל האומה נופל על צווארך. בהתחלה אסתר נשמעת למרדכי ונוטלת על עצמה את התפקיד להיות בבית המלכות, אך בד בבד היא מגלה את עצמאותה, ופועלת בהתאם לתבונתה ומחשבתה ובכך היא הקערה נהפכת על פיה. ביוזמתה שלה עצמה היא פונה למלך ומדברת איתו על המן, בנוסף היא פועלת לקיומו של הצשץה בו יזומן המן לבירור, ואף היא זו שקובעת את הצום "וצומו עלי" ייתכן והדגשת הדרישה וצומו עלי באה להמחיש. כי אין כאן נימוק של תועלת דתית אלא צום הנובע מעצם עובדת היותה אישה ולא בכדי שהצום נקרא תענית אסתר בסופו של דבר היא הצליחה להביא את המלך לבצע את כל מה שהיא אומרת. בעצם חל כאן מהפך, ואותם עבדיו של המלך, הופכים להיות המבצעים והמריצים את פקודת אסתר המלכה. השינוי שחל בא לביטוי בהשפעתו לדורות. המגילה נקראת על שמה מגילת אסתר ואף הצום שנקבע לדורות נקרא בשם זה תענית אסתר.אם כן אפשר לראות בפורים ביטוי לניצני מהפכה של הפמניזם ואולי זוהי המשמעות של הונהפוכו. מהפך שחל במעמדה של האשה. |
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היה שם מקרה מובהק של המלך הוא עירום וכל העם כן רואה:)
וושתי בהחלט נחשבת לחלוצת הפמיניסטיות..