העסקים הזעירים מתאפיינים ביצירתיות אשר בסופו של דבר יוצרת מצב שאני מכנה - מציאות מדומה. זוהי מציאות המחקה את ההתנהגות השיווקית והעסקית הנורמטיבית.

בעלי עסקים אלו יודעים מה צריך לעשות בכדי להגיע לקהל היעד שלהם, בכדי להיחשף לפלח השוק הרצוי אבל...אינם מוציאים זאת לפועל כי כאן נכנס המחסום הגדול, מחסום התקציב.
בכדי להרוויח כסף צריך להוציא כסף , אך העסק הזעיר לא מוכן לכך הוא לא מעז להיכנס לחוב, לקחת הלוואה או לבקש מסגרת אשראי גדולה יותר. למעשה אין הוא מביע אמון בעצמו אך מצפה שהלקוח יביע אמון בו וירכוש את שירותיו.

איך זה נעשה?

בעל העסק הזעיר, חיים, יודע שהוא צריך לוגו / סמליל שאיתו יהיה מזוהה אך בכדי לחסוך את הוצאות המעצב הגראפי אשר יעצב לו סמליל העונה בדיוק על צרכיו ויעביר את מסריו, הוא משאיר את העבודה וההחלטה לבית הדפוס המקומי.
גם דויד יודע שהוא צריך ברושור מעוצב, בעל טקסט שיווקי שישדר מקצועיות בדיוק כמו שהוא והשרות אותו הוא מעניק. אבל במקום זאת בוחר ידידנו לתת לבת של השכנה או לחברו הטוב לנסח את הטקסט ומסתפק בהדפסת הברושור במדפסת הביתית.
דינה יודעת שהיא צריכה אתר לעסק בכדי להיות בזירה בה מחפשים לקוחותיה שירותים ומתחריה כבר נמצאים. אבל בכדי לחסוך היא לא קונה דומיין (שם מתחם) אלא "מתארחת" באתר גג כגון מטפלים / allbiz / 2all ודומיו.
במקום לבנות אתר מקצועי היא נותנת לבן של החברה שלה שהוא מומחה באינטרנט ורק בן 15! או לחלופין קונה מערכת לבניה עצמית ואינה יודעת כיצד לתפעל אותה וכך עומד לו אתר על שמה, שעליו שילמה ואין בו דבר. יש המרחיקים לכת ומצליחים להכניס מידע בסיסי אך אינם משתמשים במדיה - האתר אינו דינאמי, אינטראקטיבי, מניע לפעולה ובודאי לא מקודם במנועי החיפוש.

גם רונית יודעת שסוג העסק שלה מחייב פרסום בעיתון, שוב היא חוסכת ואת המעט שיש לה היא מעניקה למקומון שנתן הצעה הכי זולה ומפרסמת 2-3 מודעות בלבד. אפילו אדם אחד לא הגיע לחנות בעקבות המודעה - רונית במציאות המדומה שבנתה לה מאמינה שעשתה פרסום. המסקנה הברורה שלה מהאפיזודה הזו היא שפרסום לא עובד - האומנם? 
 

לסיכום
חיים, דויד, דינה ורונית את וגם אתה חיים במציאות מדומה שכזאת. במציאות הזו דויד הסתדר בכוחות עצמו כעת יש לו : לוגו וכרטיס ביקור, ברושור, פרסום במקומון וגם אתר. הוא מצידו "עשה" שיווק. אך בעיני הלקוח והמתבונן מהצד הוא לא עורר שום עניין וסקרנות. הוא לא יצר בידול, הוא לא נגע בשום צורך ולא דיבר לרגש. הוא למעשה לא הגיע לקהל היעד שלו. חיים הוא אויר לרוב הלקוחות. בקרוב מאד חיים ירגיש שנגמר לו האוויר ולצערי גם הוא יכנס לסטטיסטיקה בהם 80% מהעסקים הקטנים נסגרים בתוך 3 שנים.