נשים וכל מה שבניהם.
פוסטים פופולאריים
-
"דודה" אירן .
23/11/09 | 2351 צפיות
-
מת , מת ,כלב מת .
2/9/10 | 1262 צפיות
-
על העיוורון
28/12/11 | 1846 צפיות
-
האם יש הבדל בין "נטורי קרתא" לבין השמאל הקיצוני בישראל???
6/10/09 | 1995 צפיות
-
למה אין עונש מוות בישראל ?!
25/9/09 | 2648 צפיות
-
קצת על נשיות , אימהות ומה שבניהם
6/9/09 | 881 צפיות
פוסטים אחרונים
- בתוך תוכי 13/6/12
- מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים 17/4/12
- למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי .. 27/2/12
- לפעמים 18/1/12
- רסיסי ילדות 31/12/11
- על העיוורון 28/12/11
בחדר של דודה שושנה
(המשך) בני הדוד שלנו גרו באותה שורת שיכונים שסבא וסבתא היו גרים , אבל בקומה הראשונה , ארבעה בניינים ימינה . היינו רצים לשם במהירות נוקשים בדלת ומחכים שיפתחו אותה ,לפעמים היינו קוראים להם מבחוץ , מכריזים על בואנו , טרם הגעתנו אל הדלת ואז , הדלת הייתה נפתחת בחוזקה ונוח , עמוס וצילה היו שועטים החוצה בצעקות גיל ושמחה, אורלי ארז הגעתם יוהו.... משם היינו רצים בחזרה לבית של סבתא ונכנסים לחדר האורחים שהיה גם החדר של דודה שושנה .החדר היה קטן ,אבל חמים ומזמין , היו בו שתי מיטות ,אחת מיטת ברזל עם קפיצים והשנייה , הייתה מיטה רגילה . בצד היה ארון גדול , בו כל הבגדים , התמרוקים , התיקים והנעליים של דודה שושנה.בשבילי החדר של שושנה היה מקור בלתי נדלה להרפתקאות "מחקר" מסוכנות ,שאם "נתפסתי על חם" היו כועסים עליי מאוד. הבנים היו יורדים למטה לשחק בגולות וגוגואים ואנחנו היינו נשארות בחדר "לחטט" ,צילה הקטנה ממני ב 3 שנים , הייתה בובת הניסיונות שלי . אוי כמה שחיטטנו , נגענו , פתחנו , שפכנו , צבענו , קרענו אבל בלי כוונה...
דבר ראשון הייתי פותחת את דלת הארון שהייתה קרובה לחלון , הדלת עם המראה . במדף העליון היו כל תכשירי הקוסמטיקה של דודה שושנה ,הייתי פותחת קופסאות מפלסטיק קטנות ,שאותיות מזהב בשפה האנגלית היו מודפסות עליהן והריחות שהיו עולים מתוכן , תמיד גרמו לעיניי להצטעף ולחלומות על "אהבה" להתרקם .
מתחת למדף , היו שמלות יפות תלויות ומתחתיהן , עמדו שורה של תיקים מבריקים באדום , שחור ולבן , עומדים וממתינים ליציאה הבאה. בתחתית הארון היו שלוש מגרות ענק בהם היו שורות של נעלי עקב מבהיקות ומבריקות , בצבעים שונים , עם אבזמים וקישוטים. בדלת האמצעית היו מדפים עמוסים בחולצות, מכנסים וחצאיות , מסודרים כמו חיילים במסדר .באמצע הייתה מגירה , "מגירת קסמים" ובתוכה חיכו לנו בשקט , התכשיטים וכלי האיפור כאן בנקודה הזו , חווית החיטוט הייתה מתעצמת , הייתי מוציאה את כל התכשיטים , זה כמובן לאחר שווידאתי שהדלת סגורה ואף אחד מהמבוגרים אינו שם לב .מניחה אותם על המיטה הגדולה , אח"כ הייתי מבקשת מצילה לשבת על הכיסא אשר היה מונח בצד , ומתחילה במלאכת האיפור והסרוק. צילה בשבילי הייתה כמו בובה בחלון הראווה .היה לה שער שחור כעורב ,מלא וחלק , אשר הגיע לה עד מאחורי הכתפיים , היו לה שפתים מצוירות אדומות ועיניים שחורות כחרוזים והכי חשוב ,היא הייתה עושה את כל מה שביקשתי ממנה היא הייתה יושבת בשקט ומרשה לי לעשות בה ככל העולה על רוחי . בתחילה ,הייתי סורקת את שערה במסרק השחור, אח"כ הייתי יוצאת למקלחת ומרטיבה את מברשת השער ורצה בחזרה אליה להבריש ולישר את השער כמקשה אחת . הייתי מוציאה את סיכות הברזל השחורות מהקופסה ועושה לה "אבו עגילה" כמו שדודה שושנה הייתה עושה כל לילה "אבו עגילה" יוצרים שביל בצד ואז מלפפים את כל השער מסביב לראש בסיבוב ומחזקים בסיכות שער, ומעל קושרים רשת לשמירת המבנה של השער, מיבשים במכונת יבוש או מחכים שיתייבש באוויר .
לאחר ליפוף שערות ראשה , עברתי לאיפור פניה.הייתי צובעת את שפתיה בורוד חושני , בוזקת סומק עם נצנצים על לחייה השמנמנות , צובעת את עפעפיי עיניי בצלליות כחולות וירוקות .בזמן ששער ראשה התייבש , הייתי מושחת לק על אצבעות ידיה. בד"כ זה היה לק בצבע אדום או חום,לסיום הייתי נותנת לה לנוח עוד כמה דקות ובינתיים מתאפרת בעצמי. אצלי הטיפול היה מורכב יותר , ראשית הייתי מנקה את פניי במי ורדים ,אח"כ הייתי שמה קרם לחות .משם הייתי מושחת את שפתיי באודם אדום , מסרקת את שערי ומגלגלת אותו ועושה לי תסרוקת גבוהה (כמו שאימי הייתה עושה לאירועים) ומעל הייתי מרססת , בתרסיס לעיצוב השער , אשר היה מייבש ומקבע את התסרוקת שעשיתי. אח"כ הייתי עוברת בחזרה לצילה, מפזרת את שערה ,אשר הספיק להתייבש ולהפך לחלק יותר ועושה לה תסרוקת - הייתי עורמת את שערה כלפיי מעלה ויוצרת עיגולי שער אשר נתמכו ע"י סיכות ראש קטנות ושחורות שהיו בלתי נראות .גם על שערה הייתי מפזרת תרסיס לקיבוע התסרוקת , לאחר מכן הייתי עוזרת לה להשתחל לשמלה אשר הייתה גדולה עלייה בכמה מידות ,צילה הייתה בוחרת לעצמה נעלי עקב וכך היינו מהדסות ומטופפות לנו בתוך החדר אל מול המראה מרגישות כמו נסיכות בנשף הכתרה. |
תגובות אחרונות
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על בתוך תוכי
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי ..
-
ה ד ר ק ו ן
בתגובה על לפעמים
-
orlym101
בתגובה על על העיוורון
-
ענף
בתגובה על "דודה" אירן .
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה נשמה !!
אורלי
את סופרת ממש
הכל מרוח בדבש
קריא, חי, מבריק ותוסס
קורא בצמאון ואת צפורניי כוסס
שולח בשמחה כוכב זוהר
בברכה - ירמיק
אוהב את הכתיבה הקולחת ,
מצטרף לכל השאר
מתי הספר ???
}{
בבקשה תמונה שלי אחרי ..
רונן יקירי,
הבנים היו המופרעים שבחבורה , הם תמיד עשו בלאגן , זרקו ביצים על עוברים ושווים ,
גונבים כמה אגורות ורצים לקנות מסטיק עגול , שוברים , הורסים , הולכים מכות וחוזרים הביתה עם שן ועין .
ואילו אנו הבנות שיחקנו משחקי בנות וגם משחקי בנים (נהננו מכל העולמות ).
כן זו הייתה מציאות שלי כילדה.
היום אני בקושי מחטטת אצלי בארון
היום הייתי אצל דודה שושנה ,עם צילה .
וסיפרתי לה על החיטוטים שלנו כילדות קטנות והיא צחקה ושאלה בתמיהה
על מה אנחנו מדברות , היה לה חדר פשוט עם בגדים , חדר אשר היא הייתה ישנה בו בלילה
ובבוקר קמה ,מתלבשת , הולכת לעבודה וחוזרת לישון בו וזהו!!
צילה ואני , הסתכלנו עליה בעניים בורקות ואמרנו לה בתגובה , שהחדר שלה היה עולם קסום בשבילנו .
אז נכון מה שראינו שם היא לא ראתה מכאן .
לאה יקרה,
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא .
שמחה שנהנית .
תודה לך יקירתי .
תענוג צרוף הסיפורים שלך, תודה!!
נשים קטנות
הפרטים הקטנטנים הללו היו טעם החיים
מילאו אותנו בשמחה והידקו את האהבה למשפחה
נהנתי מאוד
מצטערת על האיחור
אך תמיד אני באה לבסוף
כה-לחי
חיבוק
לאה
נחמד אורלי - מתרפקים על זכרונות ילדות מאושרת,
באותו הזמן אנחנו הבנים טיפסנו אל הסוכה שהיתה על עץ האקליפטוס ליד מוסך הפח של מכונית הפורד הישנה של סבא שלי בחדרה. אחותי - גם 3 שנים צעירה יותר, תמיד הצטרפה. לא מענין אותה בנים בנות - היא איתי באש ובמים.
בכיף חוויתי איתך ועם אחותך - תודה
אשה נולדת אשה
רואים את זה החל מגיל שנה וחצי
בגיל 3 ביתי כבר בחרה ת'בגדים לגן
נעליים.......איפור ותכשיטים של סבתא
,דודה עד היום.
תיארת את החיים ממש כמו במציאות
*הנני כאן
אקרא מאוחר יותר
פוקי שלי ,
החדר של שושנה מה זה משעמםםםםםםם עכשיו,
הוא זקן , הוא עבש, הוא חזר בתשובה.
שושנה של פעם היתה כלא הייתה ,
שושנה של היום היא סבתא , אשר החיים "התעמרו" בה מחד
ומאידך נתנו לה מתנה ניפלא - ילדים מדהימים.
ואתמול היא "נפטרה" באופן סופי , מההוא שהתעמר בה ...
http://www.youtube.com/watch?v=A0-MrDLBdSc&feature=related
עמוס ,
הסתמקתי
אתה לא זוכר , אבל גם אתה וגם נעמה הייתם בחדר...
פוסט משעשע..
אני תוהה מה יקרה אם היום תבצעי מחקר בחדר של דודה שושנה - נראה לי שעדיין מהווה מקור בלתי נדלה
להרפתקאות. אם כי קצת שונות..
אורלי
יקירתי
את הנסיכה האמיתית פה
כמו אז בחדר של דודה שושנה
זה החזיר אותי לימי ילדותי בבית סבתי
בראש השנה ובכיפור היינו כל בני הדודים, המון מאיתנו )
משתוללים בחצר הגדולה
אני זוכר את הבנות נעלמות לחדר עם הראי הגדול
ונסגרות שם שעות , בזמן שהבנים היו בונים מחנות על העץ ...
תודה לך
שולח לך כוכב ענק של אהבה
עמוס
טוב, לזה אני קצת פחות מתחבר...
:)))
שזו שאלה מעניינת, כי הזמן שחלף מעדן לנו חלק מהזכרונות. הרוב היה טוב.
(אבל יכול להיות שלאחותי יש גירסה אחרת..)
אהבתי את הלבבות והפרחים...
כמו הקודמים, גם זה מעלה חיוך ונותן הרגשה של, היי גם אני הייתי בחדר, יופי אורלי
ד'ש
חג שמח יפה שלי ,
ביקשת מתכונים ,אז קיבלת !!!
וינטג' - אהבתי את השימוש בזרגו'ן המקצועימי ...
חיבוקימים ונישוקימים .
קצת נוסטלגייה מוסיקלית -
http://www.youtube.com/watch?v=z8MOIs0Dd5g
כל פוסט ממך הוא חגיגה ,פינוק מתוק שהולך מצויין עם הקפה.
אהבתי ששזרת מתכון אבועגלה וינטג' במיטבו.
חג שמח יקירה.
מקסים
זה טוב או רע ???
תודה מתוק!!
מיכאל יקר ,
בשבילי זו נוסטלגייה , בשביל אחרים זה....
משו אחר.
תודה על התגובה המתוקה.
וחג פורים שמח
השאלתי כוכב *
ל"אורי אקרא לו".
לפוסט
קבעתי לעצמי תוכנית... והגשמתי.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1470802
הזכיר לי את אחותי וחברותיה...
אורלי חמודה !
הסיפורים והתיאורים הציוריים שלך הם משהו.
פוסט מתוק, אורלי.
חייכתי עם כל הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל שבין ילד לילדה, שהיא תמיד אשה קטנה...
תודה, יקרה. נהניתי.
שבת שלום !