(המשך) בני הדוד שלנו גרו באותה שורת שיכונים שסבא וסבתא היו גרים , אבל בקומה הראשונה , ארבעה בניינים ימינה . היינו רצים לשם במהירות נוקשים בדלת ומחכים שיפתחו אותה ,לפעמים היינו קוראים להם מבחוץ , מכריזים על בואנו , טרם הגעתנו אל הדלת ואז , הדלת הייתה נפתחת בחוזקה ונוח , עמוס וצילה היו שועטים החוצה בצעקות גיל ושמחה, אורלי ארז הגעתם יוהו.... משם היינו רצים בחזרה לבית של סבתא ונכנסים לחדר האורחים שהיה גם החדר של דודה שושנה .החדר היה קטן ,אבל חמים ומזמין , היו בו שתי מיטות ,אחת מיטת ברזל עם קפיצים והשנייה , הייתה מיטה רגילה . בצד היה ארון גדול , בו כל הבגדים , התמרוקים , התיקים והנעליים של דודה שושנה.בשבילי החדר של שושנה היה מקור בלתי נדלה להרפתקאות "מחקר" מסוכנות ,שאם "נתפסתי על חם" היו כועסים עליי מאוד. הבנים היו יורדים למטה לשחק בגולות וגוגואים ואנחנו היינו נשארות בחדר "לחטט" ,צילה הקטנה ממני ב 3 שנים , הייתה בובת הניסיונות שלי . אוי כמה שחיטטנו , נגענו , פתחנו , שפכנו , צבענו , קרענו אבל בלי כוונה...
דבר ראשון הייתי פותחת את דלת הארון שהייתה קרובה לחלון , הדלת עם המראה . במדף העליון היו כל תכשירי הקוסמטיקה של דודה שושנה ,הייתי פותחת קופסאות מפלסטיק קטנות ,שאותיות מזהב בשפה האנגלית היו מודפסות עליהן והריחות שהיו עולים מתוכן , תמיד גרמו לעיניי להצטעף ולחלומות על "אהבה" להתרקם .
מתחת למדף , היו שמלות יפות תלויות ומתחתיהן , עמדו שורה של תיקים מבריקים באדום , שחור ולבן , עומדים וממתינים ליציאה הבאה. בתחתית הארון היו שלוש מגרות ענק בהם היו שורות של נעלי עקב מבהיקות ומבריקות , בצבעים שונים , עם אבזמים וקישוטים. בדלת האמצעית היו מדפים עמוסים בחולצות, מכנסים וחצאיות , מסודרים כמו חיילים במסדר .באמצע הייתה מגירה , "מגירת קסמים" ובתוכה חיכו לנו בשקט , התכשיטים וכלי האיפור כאן בנקודה הזו , חווית החיטוט הייתה מתעצמת , הייתי מוציאה את כל התכשיטים , זה כמובן לאחר שווידאתי שהדלת סגורה ואף אחד מהמבוגרים אינו שם לב .מניחה אותם על המיטה הגדולה , אח"כ הייתי מבקשת מצילה לשבת על הכיסא אשר היה מונח בצד , ומתחילה במלאכת האיפור והסרוק. צילה בשבילי הייתה כמו בובה בחלון הראווה .היה לה שער שחור כעורב ,מלא וחלק , אשר הגיע לה עד מאחורי הכתפיים , היו לה שפתים מצוירות אדומות ועיניים שחורות כחרוזים והכי חשוב ,היא הייתה עושה את כל מה שביקשתי ממנה היא הייתה יושבת בשקט ומרשה לי לעשות בה ככל העולה על רוחי . בתחילה ,הייתי סורקת את שערה במסרק השחור, אח"כ הייתי יוצאת למקלחת ומרטיבה את מברשת השער ורצה בחזרה אליה להבריש ולישר את השער כמקשה אחת . הייתי מוציאה את סיכות הברזל השחורות מהקופסה ועושה לה "אבו עגילה" כמו שדודה שושנה הייתה עושה כל לילה "אבו עגילה" יוצרים שביל בצד ואז מלפפים את כל השער מסביב לראש בסיבוב ומחזקים בסיכות שער, ומעל קושרים רשת לשמירת המבנה של השער, מיבשים במכונת יבוש או מחכים שיתייבש באוויר .
לאחר ליפוף שערות ראשה , עברתי לאיפור פניה.הייתי צובעת את שפתיה בורוד חושני , בוזקת סומק עם נצנצים על לחייה השמנמנות , צובעת את עפעפיי עיניי בצלליות כחולות וירוקות .בזמן ששער ראשה התייבש , הייתי מושחת לק על אצבעות ידיה. בד"כ זה היה לק בצבע אדום או חום,לסיום הייתי נותנת לה לנוח עוד כמה דקות ובינתיים מתאפרת בעצמי. אצלי הטיפול היה מורכב יותר , ראשית הייתי מנקה את פניי במי ורדים ,אח"כ הייתי שמה קרם לחות .משם הייתי מושחת את שפתיי באודם אדום , מסרקת את שערי ומגלגלת אותו ועושה לי תסרוקת גבוהה (כמו שאימי הייתה עושה לאירועים) ומעל הייתי מרססת , בתרסיס לעיצוב השער , אשר היה מייבש ומקבע את התסרוקת שעשיתי. אח"כ הייתי עוברת בחזרה לצילה, מפזרת את שערה ,אשר הספיק להתייבש ולהפך לחלק יותר ועושה לה תסרוקת - הייתי עורמת את שערה כלפיי מעלה ויוצרת עיגולי שער אשר נתמכו ע"י סיכות ראש קטנות ושחורות שהיו בלתי נראות .גם על שערה הייתי מפזרת תרסיס לקיבוע התסרוקת , לאחר מכן הייתי עוזרת לה להשתחל לשמלה אשר הייתה גדולה עלייה בכמה מידות ,צילה הייתה בוחרת לעצמה נעלי עקב וכך היינו מהדסות ומטופפות לנו בתוך החדר אל מול המראה מרגישות כמו נסיכות בנשף הכתרה. |