"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
אנרגיות (חיוביות) ויהי מה – חלק ב: איך ממציאים פרוגרם למען האקסייט?
בפוסט הקודם דיברתי על חוסר אנרגיות כשווה ערך לעייפות, מה שאומר שאנרגיות שוות לערנות או כוח פיזי ומנטאלי. לאנרגיות אלו אקרא אנרגיות דוחפות. ואולם, נראה לי שיש עוד סוג של אנרגיות שאקרא לו אנרגיות מושכות. האנרגיות הדוחפות מספקות תחושה של כוח לעשות משהו אבל לאו דווקא מוטיבציה לעשות אותו ואילו האנרגיות המושכות מספקות מוטיבציה ולאו דווקא כוח ביצוע. אפשר לדמיין מצב שבו יש לי המון כוח ואני לא יודעת לאן לתעל אותו ולעומתו מצב שבו יש לי המון רצון להשיג משהו אבל חוסר כוח לפעול למען זה. במקרה הראשון יש לי המון אנרגיות דוחפות (מכאניות) אבל חסר כוח משיכה (ויטאלי). במקרה השני יש כוח משיכה אבל אין מספיק דחיפה. באשר לי, שתי סוגי האנרגיות חסרות. אילו היה משהו שהייתי רוצה להשיג ולא היה לי כוח לפעול למען זה הייתי סובלת מתסכול אבל יכולתי בעזרת צעדים קטנים שאינם דורשים מאמץ רב להתקדם בכל זאת (לכאן כיוונתי למשל בפוסט הקודם). אילו היו לי המון כוחות אבל הייתה חסרה מטרה הייתי לפחות עושה דברים שטותיים אפילו אבל נשארת פעילה. הצירוף של חוסר האנרגיות משני הסוגים, לעומת זאת, יוצר ממני פדלאה משועממת. במקביל לספר של גרטכן רובין על פרויקט האושר לשנה התחלתי לקרוא ספר בעברית של יגאל ורדי "הפילוסופיה של השיגעון". גם ספר זה כמו השני משאיר אותי בינתיים עם הרבה תסכולים אבל גם עם כמה תובנות. אחת מהן קשורה לאותן אנרגיות מושכות. ורדי מחלק את סוגי הטיפולים הפסיכולוגיים לשלוש: כאלו שפונים לעבר, כמו הפסיכואנליזה הפרוידיאנית; כאלו שפונים להווה, כמו טיפולים זן בודהיסטים וכאלו שפונים לעתיד כמו הטיפול הפילוסופי אותו הוא מציע בספרו. מאלו שפונים לעבר שבעתי כבר מזמן, אלו שפונים להווה מופנמים בי במידה זו או אחרת מעצם העמדה הקצת סטואית שאני מחזיקה באשר לחיים אבל הפנייה לעתיד דפוקה אצלי לגמרי. במלים אחרות אין לשום דבר עתידי כוח משיכה מבחינתי. אני לא רואה בשום סוג של עתיד משהו שהייתי רוצה לשאוף אליו כי הכול נראה לי הבל בין כה וכה ולכן אין לי אנרגיות מושכות. נראה לי שאני צריכה להפנות את מלוא המאמץ החודש לניסיון לשקם דווקא את מאגר האנרגיות המושכות שלי. האנרגיות הדוחפות תלויות אולי בגנטיקה ובוירוסים למיניהם אבל האנרגיות המושכות תלויות באמונות. השאלה שנותרת היא אם ואיך אפשר לשנות אמונות או איזה פרוגרם אפשר להמציא כדי להגביר את האקסייט?
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לנצח את המוות? חס וחלילה. המוות הוא ידידו הטוב ביותר של האדם (חוץ מהכלב והחתול). התקווה הכי גדולה שלי זה שלא אשאיר שום חותם.
בהחלט שהאנרגיות הן תוצאה של מחסור באדם בריא..המוות הוא נתון שאין עליו עורירין בינתיים. אבל יש דרך לנצח את המוות..פשוט להטביע חותם ..על האינושות או על הסביבה.. ואז אנו גם לא נמות ונמשיך לגרום לחיים להוציא אנרגיות .. ויוצא מזה שמי שרוצה להיות בן גוריון כלומר יש לו מחסור בצ'ירצ'ל או בבן גוריון ישאף למלא את המחסור וימציא אנרגיות בדרך..
שאלה טובה. נראה לי שיש לכך שתי סיבות. האחת כבר ציינתי למעלה - יש דברים שאני חייבת לעשות, כמו למשל ללמד, והיה לי הרבה יותר קל אם היו לי אנרגיות. גם נראה לי שרוח אנרגטית אצל מורה מוסיפה לו קרדיטים (מישהו בשנה שעברה אכן כתב במשובים שהיה מצפה ממני ליותר התלהבות). הסיבה השנייה היא שבכל זאת אני כנראה לא ממש משלימה עם זה שאני כמעט לא עושה כלום. מצד אחד אני מחזיקה בעמדה שזה לא חשוב וגם אם אשב כל היום על הכורסא ואשחק סוליטר זה לא ישנה כלום בעולם, אבל איכשהו אני לא ממש שלמה עם זה ומרגישה תסכול על כך שאני לא עושה משהו יותר משמעותי מזה (כמובן שכאן אני מפילה את עצמי כי אני לא מאמינה שיש משהו שהוא יותר או פחות משמעותי בחיים).
שאלה: האם אפשרי שתישארי פשוט כמו שאת? לא כל כך אנרגטית, לא כל כך מלאת תשוקה לחיים ולעשייה?
מדוע הסבל מהמצב הקיים?
מניחה ששקלת את האפשרות הזאת. באמת רוצה לדעת את התשובה?
סתם כי לא כיף לי כשאני צריכה ללכת ללמד ומרגישה שרוצה רק להכנס למיטה.
נראה לי שעברו המון שנים מאז שהכרת אותי וגם אז זה היה בנסיבות מאוד מסויימות, אז קחי אותי ברצינות (אבל, כרגיל, גם עם קצת אירוניה).
אמרתי לך, הסיכוי שאני אדחוף את אחותי הוא קלוש כי בדרך כלל צריך לדחוף אותי וזה לא פשוט.
ד"ש
ענת
כלומר אתה טוען שהאנרגיות הן המחסור ולא חוסר האנרגיות? תפיסה מעניינת. אולי היא מתאימה לתחושה שלי שהמוות הוא המטרה: שם אין אנרגיות ואין כל מחסור.
תודה
לא מבינה מה רע באנרגיה הירוקה המיוחדת שלך-.למה להשקיע בשינוי?.
אם לא הייתי מכירה אותך הייתי לוקחת אותך ברצינות.
כדאי שתתחילי כבר לדחוף את אחותך ותבואו לבקר אותי.
בכל מקרה זה כמעט הדבר המעניין ביותר שקורה פה בזמן האחרון.
ד"ש
יעל
הכוכב זה בשביל להתחנף לאישה מעניינת ....)))
ולעניין
התכוונתי להתנעה במובן של אלירז ואלין, כלומר בכי.
אני כל כך מחכה למנוחה האולטימטיבית הזו שאחרי החיים, אבל למה אסור לי לנוח בנתיים?
טיפול קוגניטיבי עוסק בבעיות כמו הערכה עצמית, הכללת יתר וכו' אבל הוא לא עוסק בשאלת מהות החיים.
הלוואי שיכולתי גם אני לתת לעצמי מתנת פורים כזו - בכל אופן תודה.
תודה על התשובה המושקעת. אי חולקת עליך בהרבה נקודות ולא נראה לי שיש טעם להיכנס לכל אחת מהן. בכל אופן, אם מדובר על חוויה אישית שלי אז אני בהחלט מופנת יותר מדי פנימה והלוואי ויכולתי לפנות החוצה. ובאשר לאנרגיה אני חושבת שזה הרבה יותר פשוט מכל זה - לא היית עייף אף פעם? נראה לי שכשעייפים יש לזה סיבות פיזיות גם כאשר העייפות היא כל הזמן. אני אישית לא מאמינה בתיאורית החסימות. למשל, אני בוכה מלא וכשאני בוכה רע לי יותר ועוד פחות יש לי אנרגיות. עד כמה שאני יודעת גם המחקרים מוכיחים שאנשים שמדחיקים מאושרים יותר מאשר אנשים שמודעים לרגשות שלהם ומבטאים אותם בבכי או ברוגז. לצערי אני נמנית עם האחרונים. הלוואי ויכולתי להדחיק קצת.
טיפול קוגניטיבי? (נראה לי שחצי ממנו את כבר עושה בבלוג...)
חוצמזה- נכון שהכל הבל, אבל- לנוח יהיה מספיק זמן אחרי החיים. לא...? (אני גם בעד לנוח לפעמים, שלא תטעי :-))
יש לך הרבה
מכל דבר מעט ..מידי פעם
אז..
תערבבי הכל
ותוציאי משם כמו מכובע של קוסם
את השפן
אנרגיה אחת נפלאה
כזו שתספק לך תשובה
ותפעיל אותך מעתה!
זו ממני לפורים לך-מתנה
חחחח
פורים שמח יקירה!
אין צורך לשנות את המיקוד רק בגלל שמישהו אומר שצריך, הכוונה שלי הייתה להעלות את האפשרות הזו לבדיקה.
השאלות שעוזרות בבדיקה כזו הן שאלות הבחנה, כלומר, שנועדו לעזור לנו להבחין בין "חוץ" ל"פנים".
האם מוקד ההתיחסות שלך הוא חיצוני או פנימי?
האם את מחפשת תשובות בתוכך, או אצל אחרים, וספרים?
מה קורה כשהתשובות מבחוץ, שונות מהתשובות שבפנים?
עד כמה ה"חוץ" מכתיב ומשפיע על המעשים, הרגשות, המחשבות שלך?
מה זה בכלל ה"חוץ"?
וכו'.
מדובר בתהליך של חקירה עצמית, ולא בנוסחה כזו או אחרת.
אי אפשר לדעת איך מרגיש מיקוד פנימי מבלי לחוות את זה בעצמך, זה מסוג הדברים שרק כשאת חווה את מבינה.
לגבי אנרגיות, אם את כבר מדברת על אנרגיות, איפה את חושבת שהן?
מה זאת אומרת, יש לי או אין לי אנרגיה?
בכל אופן, אם יש מעבר אנרגיה, ואם יש פחות או יותר אנרגיה, ואם כל דבר הוא "אנרגיה", הגוף שלנו עצמו הוא
אנרגיה, למה שמעבר אנרגיה לא יכול להיות חסום?
אנחנו מלאים בחסימות כאלה, כל בכי שחסמת ולא בכית הוא חסימה אנרגטית, וכך גם לגבי כל רגש מודחק.
הדחקה וחסימה אנרגטית, לא רק שמונעות מאיתנו אנרגיה, הן גם גוזלות אנרגיה בגלל המאמץ הקבוע שמושקע בהדחקה.
אנחנו מערכת אנרגטית שלמה, שמוציאה ושורפת אנרגיה מצד אחד,
ומזינה את עצמה באנרגיה מצד שני, אם היחס בין ההזנה להוצאה יהיה שלילי, נחווה ירידה באנרגיה, ולהיפך.
אנחנו רגילים להתייחס לאנרגיה כאל פעולה חיצונית שנראית לעין, אבל עיקר המערכת האנרגטית היא בכלל פנימית ונסתרת מהעין.
כך את יכולה לא לעשות כלום כל היום, ולא לבזבז אנרגיה לכאורה, ועדיין להרגיש מרוקנת.
לכן גם חשוב כל כך המיקוד פנימה :)
הבזבזן הגדול ביותר של אנרגיה הוא המוח, פעילות מוחית לא יעילה, חסומה, פרוצה, מבזבזבת חלק גדול מאוד מהאנרגיה
שלנו. כך למשל, יכול להיות מצב שהסיבה למחסור באנרגיה היא מחשבה. אם אימצת לעצמך בזמן מסויים את המחשבה
שאי עשייה היא עצלנות, חוסר אחריות, ובאופן כללי זה רע מאוד, אבל את בתוכך מרגישה אחרת, יווצר מתח בין אותה מחשבה
לבין ההרגשה שלך, מתח שצורך הרבה אנרגיה ויוצר תקיעות או אינוס עצמי.
לכן כל כך חשובה החקירה הפנימית, כי כשאת משיגה את הידע בעצמך, מתוכך, הוא לגמרי שלך, בניגוד לידע שמגיע
מהחוץ, מהספרים, שלמרות החוכמה הרבה שלהם, הם לא שלך גם אם אמצת אותם מבחינה רעיונית ושכלית, כל עוד יהייה
פער בין הרמה החוויתית שלך, לבין הרמה השכלית שלך, יתקיים אותו מתח שצורך ומבזבז הרבה אנרגיה.
ודרך אגב, יש התפוצצויות אנרגיה :)
תיקון
מה את עפה עלי?
כן זה באמת כבר מתחיל לשעמם.
בכל התנעה יש גם התקדמות.
אני דווקא שמחה שהאח הגדול נגמר משתי סיבות: 1. כבר מצ'עמם 2. אלך לישון יותר מוקדם.
אשמח להתקדם אבל במקום זה אני כל הזמן מתניעה (לא בכל הימים).
מוזר. לי נדמה שאני יותר מדי בפנים אבל אולי באמת זו רק אשליה. יש לך רעיון איך משנים את המיקוד כאשר נדמה שהמיקוד הוא פנימה. כלומר, כיצד מרגיש מיקוד פנימה ממש, לדעתך? את באמת חושבת שאנרגיות מתועלות בתוך צינורות ויש שם חסימות? המטפורה הזו איכשהו נשמעת לי משונה. אם היו חסימות אולי היו גם התפוצציות?
יש פה סלט שלם ומבולגן של דברים,
את צריכה לעבור פירמוט ולזרוק את כל ספרי ה HOW TO שלך,
ובמקום, להתחיל לכתוב ספר אחד כזה בעצמך!
אין הכוונה שבאמת תכתבי ספר, אלא שתעברי תהליך של חקירה עצמית, במקום לקרוא על חקירה של
אנשים אחרים, חכמים ככל שיהיו.
הבעיה שלך לא קשורה לחוסר באנרגיה כזו או אחרת, אלא לחסימות שעוצרות, מעקבות, ו"משבשות"
את הזרימה התקינה והמאוזנת של האנרגיה. את לא צריכה לחפש אנרגיה, אלא לשחרר אותה מתקיעותה.
במילים אחרות, ניראה שכרגע מיקוד המודעות שלך הוא בעולם החיצוני, ואת מנסה לכפות על עצמך
תובנות או חוכמות מהחוץ, בלי באמת לבדוק את מידת ההתאמה לעולמך הפנימי.
וזה מה שיוצר את התקיעות.
כשתחקרי ותכירי יותר לעומק את עולמך הפנימי, תוכלי להסתנכרן יותר טוב עם העולם החיצוני, אבל בשביל זה
צריך קודם כל לשנות את מיקוד המודעות מהחוץ, פנימה.
ענת
כל כך אוהבת את הניתוחים הפסיכולוגיים.
כלכך אוהבת את השמוש שלך במילים של ארז.
חבל שעוד מעט זה נגמר!!!
אני מתכוונת לאח הגדול
ובקשר לאנרגיות
אומר לך דבר אחד
תזרמי, תתקדמי, חפיף
מה את עפה עלע
חחחחח
שבת שלום