בשבת שעברה הייתי במדרחוב נווה שאנן , טעמתי מן המארג המרנין של תרבויות ומאכלים , הסתובבתי בין הרוכלים האוכלים והנאכלים , ראיתי צבעים של אנשים בגדים ותרבויות. התחלתי את היום ליד הבית בבני ברק בדוכן הפלאפל השכונתי שלנו שמישהו מתפרנס ממנו בכבוד רב , ואל תתנו לתחפושת להטעות אתכם , מוכרים כאן זהב טהור קולינארי מהדור של פעם , זה דבר נפוץ פה באיזור בני ברק - פרדס כץ. המשכתי לעבר התחנה הישנה במטרה לאכול בפרסית במסעדת קשת ,שהודיעה לי שהיא כשרה ולכן סגורה בשבת , ובו ברגע החלטתי לבקר את ידידי האתיופי משכבר הימים , במסעדה האתיופית שלו בתחנה החדשה , שם מבקרים כל יוצאי אפריקה התיכונה והדרומית למאכלים אותנטיים , אכלתי אינג'ירה עם בשר כבש חרפרף ששיחק לי בלשון , ולאחר מכן החלטתי לנסות את המנה הצמחונית שלהם , מעין דייסת חומוס צהובה עם תבלינים שנראה כמו סוג של פודינג צהוב טעים ופיקנטי , התוספת הזו היא למי שצמחוני בינינו, ויכולה לבוא גם בתור מנה ,אני אהבתי אותה אישית. כשסיימתי באתיופית , שמתי פעמיי לאן שלבי ייקח אותי , וכשעברתי במדרחוב פגשתי כמה הודים ,פקיסטנים ובעיקר כאלו שאלוהים שכח אותם בתנור מפאת צבעם ויצאו שרופים עם עור חלק למשעי לקנאותם של הרבה מטופלות קוסמטיקה. בדרך פגשתי בחור עם תינוק בעגלה כנראה מהודו ביקש צילום של החמוד שלו ולא נותרה לי ברירה אלה לצלמו בהנאה רבה . בדרך פגשתי את ג'ון יו , תייר סיני שבא עם תיק ציוד מצלמות כבד יותר משלי וצילמנו ביחד עוד כמה כוכבים מתחנה המרכזית הישנה בתל אביב , לאחר רומן קצרצר בין התמונות , נפרדנו כך , הייתה דממה והבטחנו לשמור על קשר בפייסבוק (וכל זאת היה אתמול ונדמה שכבר חלפה לה שנה) הייתי חייב להמשיך הלאה ונתקלתי בתחילה של מה שנראה כקטטה אבל הכול הסתיים בשלום מבלי שהיה איזה משהו יוצא דופן מכיוון שהאיש שהיה המוקד לכל העניין , החליט להתעשת ולחזור על עקבותיו. עשיתי את דרכי בהמשך המדרחוב של נווה שאנן וראיתי חבורת רוכלות פיליפיניות המוכרות את מרכולתן הכוללת מאפה שנראה כסוג של בצק עלים ממולא בבשר חזיר , בננות מתוקות מטוגנות בציפוי פריך משהו ,שדומה לרוטב טמפורה פריך מטוגן כמו דברים שמוכרים לנו מהמסעדות היפניות. בהמשך , ממש בקצהו של מדרחוב נווה שאנן , ליד שווארמה ראש העיר , יש מעדנייה המוכרת סוגים רבים של בשרים ונקניקים מכל קשת הבשרים והטעמים ממזרח אירופה ועד לאפריקה , שמעולם לא פגשתי , ואת חלקם עוד מימי בית סבי הרוסי , את הנקניקים ואת פיסות השומן המשומר במלח , נקניקים משוישים , ראשי חזיר מסודרים במקרר , בקיצור מאכלים המותאמים למארג התרבויות במקום. שם בדלפק ,ראיתי אפריקאים לצד רוסים ,מולדובנים ופיליפינים ולכל אחד היה את הבשר שלו. זהו להפעם , עם ד"ש חם , מקרב האנשים השקופים אשר מטפלים באנשי גיל הזהב שלנו ועושים עבודת קודש , שלכל אחד יש את הסיפור האישי והתרבות שלו . ולבסוף כמו שאומרים : קוראים להם בני אדם והנה סוף סוף הוספתי את התמונות כפי שהבטחתי בכתובת הטראקבק ולמי שזה לא יעבוד : http://cafe.themarker.com/view.php?t=1503446
תומר |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה אסנת
ואני עושה מאמץ להשאיר רשמים מענינים
המשך חג שמח
תומר
נשמע שהיה יום מעניין, מגוון וטעים...
תודה על רשמיך ויופי של תמונות!
"משה"
שבת שלום וחג שמיח
כל הכבוד תומר !!!!!!!!!
מחכה לתמונות........
*
שלך שחר
"שחר חדש ברשת"
http://shaharmlm.com
תודה ששיתפת היה מעניין :)
תודה ששיתפת
המשך יום מקסים וחג פורים שמח!
מאירגם אני נתקלתי לפני כמה שנים באותה פעילות מסיונרית ע"י אותם אזרחי ישראל יהודים כשרים המאמינים בישו כמשיח
בחנתי את האמונה הזו בקפידה הם (אותם משיחים) קוראים למסיונריות הזו "הפצת הבשורה" ניסוח אחר ל"מיסיונריות"
זה הינו הך.
אני חושב שמישהו חזק באמונתו וקיבתו מלאה ולא נתון לחסדי כל דיכפין , כל אמונה כזו או אחרת לא תוכל להשפיע עליו, זה נשען גם על אותו העיקרון על אותם צוררים שניצלו את חולשות עמיהם על מנת לעלות לשלטון ולעשות בעם ככל העולה על רוחם.
תומר היקר.*
כתבת נפלא.
ברכות.
תוספת..
מאות הפליטים הסודאנים הנוצרים בדרום תל אביב זוכים לתמיכה מהארגון המשיחי "החברה לכתבי קודש בישראל". זה מתבטא בחלוקת מזון ובחומר מיסיונרי על עלילותיו של ישו בשפת אמם, הערבית
מי שהסתובב בתקופה האחרונה באזור מדרחוב נווה שאנן בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, וודאי נתקל בקלטות די-וי-די, בחוברות ובספרים בשפה הערבית שעל כריכתם איורים של דמויות נוצריות מהברית החדשה.
ובכן, לא מדובר בגוף נוצרי שמבקש להעביר ערבים מוסלמים על דתם, אלא בארגון "החברה לכתבי קודש בישראל", המופעל על ידי יהודים משיחיים אזרחי ישראל, אשר מתמקד בעזרה דתית לפליטים הסודאנים הנוצרים, שמאות רבות מהם מתגוררים בדרום תל אביב.
ולמה החומר המיסיונרי המחולק הוא בשפה הערבית דווקא? משום שזו השפה שרוב הסודאנים - מוסלמים ונוצרים כאחד - דוברים. בין החומרים שהארגון מחלק אפשר למצוא ספרי הסברה על ישו, פרקים נבחרים מהתנ"ך ומהברית החדשה, ואפילו סרטים מיסיונריים על תולדות ישו מנצרת ומריה מגדלנה. מלבד חומרי הדת, הארגון עוזר לפליטים הנוצרים גם בחלוקת מזון ומצרכים בסיסיים החיוניים לקיומם.
בארגון "החברה לכתבי קודש בישראל" לא רואים שום בעייתיות בעובדה שיהודים משיחיים מסייעים לפליטים נוצרים. לדברי ויקטור קלישר, מנהל החברה, "אנו מפיצים את כתבי הקודש, התנ"ך והברית החדשה, בכל השפות, יש לנו מגע גם עם עובדים זרים נוצרים מהפיליפינים, מתאילנד ומנפאל".
אבל החומרים שאתם מחלקים הם בעיקר בערבית. "נכון, וזה משום שהפעילות שלנו היא בעיקר עם הפליטים הסודאנים. אחרי הכול, הדת השולטת בדרום סודאן היא הנצרות".
"החברה לכתבי קודש בישראל" פועלת בשיתוף הארגון האמריקני "משרדי הסיוע הנוצרי" (CAM). מדובר בארגון מיסיונרי שהוקם בשנת 1981 כדי לסייע לצרכים פיזיים ורוחניים של בני אדם ברחבי העולם, ולהפצת הנצרות. מלבד ישראל, יש ל"משרדי הסיוע
הנוצרי" שלוחות במדינות מזרח אירופה, במרכז אמריקה ובאפריקה.
לאחר מבצע "עופרת יצוקה" סייעו אנשי הארגון למשפחות ערביות-נוצריות ברצועת עזה במשלוח של חבילות סיוע – וחומרים מיסיונריים. אגב, גם בדרום הארץ פעל הארגון בסיוע למשפחות שנפגעו מירי טילי קסאם ששיגר חמאס, אולם שם, ביישובי עוטף עזה היהודיים, ויתר הארגון על פעילותו המיסיונרית הנוצרית, והתמקד בעזרה פיזית והומנית.
בשמונת הימים האחרונים אירעו שני מקרי רצח בתחנה המרכזית בתל אביב. בשני המקרים היו הנרצח וגם החשוד ברצח פליטים מאפריקה. את האלימות הגואה בקרב הפליטים באזור התחנה המרכזית, שנכתב עליה לא מעט בעיתון זה בשבועות האחרונים, מסבירים רבים במצוקותיהם הרבות של הפליטים.
זה בדיוק מה שרציתי לכתוב לך - מחכה אם כך לתמונות :)
בינתיים - שבוע טוב וחג שמח יקירי ***
תודה
כמובן יש ויש
בתל אביב .
תומר
תודה על הפוסט המדהים הזה
על הטיול המיוחד שעשית
לך כאן במקום כל כך קרוב
אבל לצערנו כל כך רחוק מאיתנו.........
מחכה לראות גם את התמונות
אשר נעשו שם בחלק המאד
מיוחד שרבים מאיתנו כבר
לא מכירים בכלל...
תיאור נהדר של העיר תלאביב הישנה, אני מחכה בקוצר רוח לצילומים שלך מהסיור הנהדר, תן לי כתובת של המאכלים והמסעדות שבקרת בהם אני תמיד אוהב לטעום מאכלים אקזוטייםת חג פורים שמח
באהבת בלוגר
הדר גרד
מקסים, חשתי כמי שמסתובבת
עימך בחוצות העיר...
פורים שמח!
צילומים יבואו בהמשךתומר,
תודה על התיעוד האותנטי.
חסרים לי הצילומים שלך שישלימו
את התיאורים היפים.
אחרי כל האוכל הזה הייתי צריך לעשות טריאליתרון על מנת שלמור על הפיגורה . . .
*
תומר יפה כתבת
חג פורים שמח
שבוע טוב ומבורך
נחמד
קוראים להם בני אדם
שבת שלום גם לך וחג שמח גם לך