הפכים נמשכים?
לדעתי כן, אבל במינון ובהרכב מסויים.
אם הבחורה עצבנית והבחור שאנטי אך להם הרבה מן המשותף אין זה מן הנמנע שימשכו...
תארו לכם זוג ששניהם ממהרים להתעצבן או שניהם שאנטי, אסון!!!

ישנן תיאוריות הגורסות שהאדם נמשך אל מי שדומה למטפל הדומיננטי בילדותו בתכונותיו,

לרוב ההורים, ובעצם המשיכה מנסה לפצות על פצעי הילדות.
אפשר להביט על זה גם מההיבט הרוחני שאינו סותר, שאנשים שיש להם קארמה משותפת ולצורך כך הם צריכים להתחתן, הם יתחתנו.
בהקשר זה ניתן לומר שלעתים אדם צריך לעשות תיקון עם עצמו בקשר לתכונה מסויימת שקשורה בזוגיות, לדוגמה בעיית הקנאה שלו, או בעיית הבוגדנות שלו ולצורך כך ימצא בן זוג שיתאים לשיעור עם התכונה הזאת ובן הזוג במקביל יש לו שיעור הפוך, לכן התיקון הוא לא בהכרח עם בן הזוג "ששודח לו" אלא עם התכונה שבן הזוג מייצג....

סוד המשיכה הוא אכן מורכב ומלא קסם...
אין ספק שרובנו ניזונים קודם מהרושם החיצוני, ממה שבולט.
רק אח"כ במידה והצד השני משתף פעולה, נוכל לדעת אם נוכל להתמיד או בבחינת
"EASY COME EASY GO" ועד מהרה נבין שהמראה החיצוני הטעה אותנו, "הבל החן ושקר היופי".

אנחנו לפעמים פוגשים זוגות ושואלים, "מה לכל הרוחות הוא מצא אצלה?" (או היא אצלו).
זה מזכיר לי את הבדיחה שהבעל שואל את אשתו (זוג שגר בוילה עם חצר):
"מה את אומרת, כדאי שאצא ערום לכסח את הדשא?"
האשה עונה, "לא, יגידו שהתחתנתי איתך בגלל הכסף...".

לא משנה מהו קסם המשיכה.
ללא יכולת של בני הזוג לקיים דיאלוג ביניהם, דיאלוג חד צדדי בכל פעם, (אחד משדר, משתף והשני, פתוח, שומע, מקשיב, מעכל ומכיל, ובלי לקיים שיח של מי יותר מי מנגן יותר על המצפון של השני, מי יותר קורבן ומי יותר תוקף) וללא התייחסות אל הזוגיות כאל ישות עצמאית שיש למענה לוותר ויש להשקיע בה, שום משיכה לא תוכל להחזיק מעמד.
המשיכה, היא רק חומר הגלם, הבסיס, הקרקע עליה מבססים את היחסים, אך היא איננה יכולה להתקיים ללא חמצן וטיפול מתמיד בזוגיות...