כותרות TheMarker >
    ';

    כמה מילים לזכרה של טל פלדמן ז”ל.

    5 תגובות   יום רביעי, 19/9/07, 17:13

    ביומיים האחרונים לא כתבתי דבר, כי הדבר היחידי שבער לי בקצות האצבעות הוא האירוע הנורא שהתרחש באי קופיפי, אך מאחר וגורלה של טל לא אושר באופן רשמי, החלטתי שלא לכתוב דבר.

    חזרתי היום מוקדם הביתה מהעבודה בשביל להתחיל ללמוד לעוד מבחן מייאש. בדרך הודיעו לי שגופתה של טל זוהתה והלוויה נקבעה למחר בצהריים. כששבתי הביתה פתחתי את יומן השיחות שלי במסנג’ר וקראתי לעומק את כל השיחות שהיו לי איתה בשנה האחרונה. בפעם האחרונה שראיתי אותה מופיעה לי בחלון המשתמשים ראיתי תמונה שלה קורנת מאושר ואת הכיתוב “סוף סוף תאילנד”.

    הכרתי את טל פלדמן דרך חברים משותפים שעבדו איתה ב”קפה פולה”, עם הזמן התחלנו לצאת כולנו ביחד, ואפילו ביקרנו אצלה בבית. את טל צירפתי לפני כשנה למסנג’ר שלי ולמרבה הפלא, את רוב השיחות שלי איתה ביצעתי דרך המסנג’ר, מצאתי היום כל מיני אירועים שהתכתבנו עליה: ניזכרתי כשהיא ניסתה להכיר לי את אחת מהחברות שלה, קראתי את השיחה שבו שיתפתי אותה בפרידה שעברתי בשנה האחרונה, שוחחנו גם עליה, על הרצון שלה להתחיל ללמוד, על השאיפות שלה, וצחקתי מהמון בדיחות שחורות מוצלחות שחידדנו ביחד.

    אני מודה שלא הייתי מחבריה הקרובים, אבל באירועים בהם בילינו יחדיו, ובשיחות הרבות שערכנו במסנג’ר, נטמע בי הזכרון העמוק של ילדה יפיפיה, מלאת חיים, שופעת הומור, קסם אישי ואושר. בדרך כלל נוהגים לומר משפטים שכאלה על כל אחד שנפטר, אני לא אחד מהם. את הדברים שאני כותב כאן הייתי מוכן לומר עוד לפני הטיסה הארורה ההיא.

    יש הרבה אנשים שבוכים ללא הפסקה עכשיו, חלקם הם חבריי הטובים ביותר, אני לא נוהג להעיד על דבר שאינני מצוי בפרטי פרטיו, אך גם אני, מההיכרות הקצרה אך המעמיקה שלי עם טל אני יכול לומר בוודאות מלאה: גודל החלל שהיא הותירה עם לכתה גדול מנשוא, חיוכה, אופיה, ונוכחותה ישארו בליבם של כל מי שהכיר אותה, וכולי תקווה שהזכרון שלה יעזור לאוהביה ומכריה לחיות עם האובדן האדיר הזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/07 19:50:

      באמת עצוב.

      לפעמים נקשרים לחברים במסנג'ר ומספרים להם דברים שלא סיפרת מעולם גם לעצמך.

       

      משתתפת בצער המשפחה וצערך הפרטי

        19/9/07 19:10:
      אסונות בכלל ומוות של אנשים צעירים בפרט התחילו לכאוב לי כפליים בשנים האחרונות.
      תודה ששיתפת אותנו.
      אני חושבת שזה הדבר הכי יפה שאפשר לעשות - להנציח, לזכור ולהתגעגע.
      היא אכן נשמעת כמו בחורה שהייתה עולם ומלואו, וכל כך עצוב לומר הייתה.
        19/9/07 18:27:

      הסיפור שלך הפך את כל נושא התאונה בתאילנד להרבה יותר קרוב מ"עוד כתבה בעיתון".

      אני מבין את כאבך.

       

        19/9/07 18:24:

      כואבת אתך את הכאב.

      זה כל כך עצוב

      שקשה למצוא את המילים.

       

      שתנוח על משכבה בשלום.

       

        19/9/07 17:22:

      הצער-צער גדול הוא...

      אין דרך יותר גרועה  להתחיל את השנה מאשר לאבד חלק מהעם שלנו...

      איתך ועם חבריך בצערכם...

      מיכל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אפי פוקס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין