אחרי המפגש השלישי

לצפייה במסך מלא

אחרי המפגש השלישי

‎1

יזמות ועסקים

2 תגובות יום שבת, 27/2/10, 17:12

נפגשנו בקורס 3 פגישות ודברים אצלי מקבלים שינוי. לרגעים מסוימים אני חושש שהקורס קצר מידי. חושש שאני לא מספיק להפנים את השינויים שמתחוללים בי ויחד עם זה מכיר בכך שאני משתנה בתוכי ומביא את עצמי לאט ומעט בצעדים קטנים וברורים להיות את אשר בחרתי. אני מוכן היום יותר מתמיד להשיל מעלי את פגעי העבר ולהתבונן בי כאדם המסוגל ליצור עצמו מחדש. אני מודה על נוכחותי בקורס ומודה ומוקיר את איילת השחר על הנדיבות ועל העושר הרב המואר בדבריה שנופלים בי ומניעים כל חלקה טובה באישיותי.

את החזון שכתבתי זרקתי. איני מתחבר אליו ויש כרגע ריקנות שאשהה בה זמן מה. המטרות שלי בעסק משתנות ואינן ברורות כרגע ומרעידות לי קצת את הפופיק, בעיקר בהיבט של מי שאני עם עובדי. גם מי שאני כמאמן מקבל הבחנה חדשה, יסודות הדרך שבה אני פועל מתחדשות, אני נתקל בחוויות מאוד עוצמתיות ממקום מאפשר ומרפא שנמנעתי מהן בשנים האחרונות. ההבחנה לגבי מה שאני ומה שקורה איתי מתחדדת. הקבלה והסליחה שלי לעצמי יוצרות מרחב חדש לגבי כישלונות העבר ומאפשרות לי להתבונן דרך הלב בעין שונה על המטרות איתן חוויתי קושי וכוויות בדרכי אליהן.

הצוות שלי במוסך נוכח מעט לשינויים מכיוון שאיתו טרם יצאתי ממש לדרך. אני עוד מתארגן על עצמי ומגבש את מי שאני כדי לאפשר לו לומר מה שיעלה אצלו ולהישאר בלב פתוח ולהכיל פגיעות, והכי חשוב, לייצב איתו דרך ולכוון באהבה ושותפות את החיבור שלו לעסק כי דרכו נגיע להצלחה יותר גדולה ומתמדת. את זה אני עדיין מגדיר כ " לא פשוט" וזה נושא שעולה חזק עם המאמן האישי שלי בקורס. יש לי מאמן מצויין ואני מוקיר לו תודה על התרומה שלו שאני מקבל באימונים. זה מאלף, מעצבן וסולח וגם מתסכל לרגעים מסוימים. העניין הוא, שאינני צריך לשלם על מעשי או להמשיך לאחוז. אני יכול לשחרר ולהתחבר ללב ולחשוב משם. כל הנושא הזה עדיין בהתארגנות ומבשיל.

אין ספק, אני פוגש את עצמי בקורס הזה. יכולתי ללמוד בכל מקום אחר ניהול עסקים ולקבל דרך ושיטות פעולה, לתרגל על עסקים אחרים ועוד... מסתבר שאני יודע המון. יש לי תיאוריה ומידע בראש. אני מקצוען בתחומי ומה שעומד בין זה שהעסק שלי לא צמח כמו שאני רוצה, מה שעומד בין ההצלחה שלי לביני הוא פשוט .... אני! מה שאני נמנע ממנו, מה שאיני מוכן לגעת, מה שמהווה איום עלי לעיתים ברמות של פחד וחרדה. אני עושה שלום עם מה שמופיע, מקבל אותו, שוהה בדברים ויוצר ריפוי כדי לקבל חופש בדרכי.

כמנהל, אני נוכח לכך שאחת הדרכים הנוחות לי לנהל הוא יצירת כעס פנימי. אני נוהג להתבשל ומחכה עד לרגע שהנפש כבר לא סובלת יותר והנהלים, הפקודות וההוראות פורצים החוצה בעוז. אם לא היה כעס אז הייתי מניח לדברים להיות כפי שהם. לפעמים רוטן לפעמים מרגיש שאי אפשר אחרת. כעס הוא כוח מאוד חזק. לעיתים הייתי מלבה אצלי את הכעס כדי להתגבר על הקושי אצלי לנהל וכדי להזיז עניינים.

יש בכעס מחירים לשלם לאחריו. כעס מייצר סביבה של הטחה, העברת אחריות, האשמה ופגיעה ואשמה וגם תחושת חוסר אונים, שלא יכול אחרת. ואולי התודעה של חוסר האונים אצלי היא שמאפשרת כל זאת. זו דרך להניע שפעלתי בה ובחרתי לשנותה. עכשיו אני בודק איך שאני פועל כדי לשנות ולרפא אותי על ידי התבוננות ומוצא לאט כוחות מניעים מתוך אהבה, להתחלת בנייה עם שותפות ושייכות.

אני מאוד רוצה להתנהל בחופשיות. שהבחירות שלי יהיו קלות וחופשיות מאמונות ומהתחייבויות להרגלים הפנימיים שלי שיוצרים קושי וסיבוך, בעיקר כשיש איום פנימי כתוצאה של פרידה מדרך חשיבה או צורך בהגנה אצלי.

עבורי חופש בהתנהלות זה אומר, שמה שאני רוצה ליצור מתקיים בקלות, באהבה, בשמחה . אני צועד לשם על ידי כך שאני מוכן בתוכי . על ידי זה שאני מכין את ההוויה שלי להיות זאת ללא עקיפות ושכנוע עצמי אלא על ידי התבוננות וריפוי והשלמה. זו דרך של התבוננות, זיהוי על עצמי וקבלה שלמה בחמלה כלפי עצמי ונקיטת תהליך באומץ לשינוי פנימי. מה שעוזר לי בלדעת מי אני אלה מערכות היחסים שסביבי. מה שסובב אותי מפעיל אותי לתגובה כלשהי בהתאם למה שקיים אצלי בפנים. אני מרגיש את האחר במה שמשותף לשנינו. זה הרגש של דברים שנמצאים עמוק בו ובי.

ידוע לי הדבר שאם לא היה קיים בי לא הייתי חש ומגיב. דיאלוגים , בעיקר האישיים, מעלים את מה שבעומק על פנינו. הם מאתגרים כשאנחנו בוחרים להתפתח ולהתבונן פנימה. אז אנחנו בוחרים בחירה פנימית בלקיחת אחריות אישית על חיינו ועל מי שאנחנו כלפי הסובב אותנו. זה באחריותי. לא תמיד קל לקבל הערות של אחר. אני חושב שמה שמאפשר לי להקשיב לדברים שלעיתים אינם נעימים זה האמונה שאני אהוב וכל הבא מולי בא אלי באהבה גם אם אינו ער לכך. ויש לי חברים שבאמת אוהבים אותי ויכולים להביא את האהבה הזאת ונמצאים עבורי בלי לרחם עלי ולהיות ישרים וישירים. אני יודע שהם סומכים עלי שאהיה כך עבורם.

התחלתי לאמן לאחר הפסקה ארוכה. יש לי מתאמן אחד וזה לא סתם שאני מאמן אותו. באימונים, באופן מפתיע (או שלא) עולים תכנים המוכרים לי מעצמי. וכאן, כאן נעשה ההבדל בין שיחת האימון לבין שיחה רגילה.

אני לומד איך להביא את עצמי למרחב בו אני מתבונן בשיחה בתוכה, בתכניה ובמקביל מתבונן בה במבט עוטף, מלמעלה ויוצר בהירות על המתרחש בה על הקשריה ועל כיוונה.

אני לומד איך ליצור אצלו מרחב חשיבה חדש. אני לומד להתבונן איך אני נמצא שם בשיחה בתור מאמן ומהם רחשי שלי בשיחה. אני מסגל לעצמי דרך חדשה. אני מבין את הכוונה ואת מה שנדרש ממני כמאמן ואני רואה גם כמה נדרש ממני להתפתח כדי ליצור את המקום הנקי והמקדם הזה עבורו. באימון האחרון נוכחתי שהבאתי ביקורת ושיפוטיות למרחב האימון. לשמחתי הייתי ער לכך. עצרנו את התהליך ל 5 דק', ניקינו את המרחב וחזרנו לאימון ולמקום הנכון שלי כמאמן. אני מוקיר אותו על התמסרותו, על האומץ והפתיחות שהוא מביא לאימון ועל כך שהוא סומך עלי ומביא חמלה לי כמאמן ומכיר בכך שאני עושה את המיטב ומתפתח.

דרג את התוכן: