אני התבשרתי אתמול על פרישתו של העאלק-שר יולי אדלשטיין מהטיפול בענייני רשות השידור, הרשות שהוא אחראי עליה, בין יתר הדברים שהוריד מהמדף בכלבו הממתקים הממלכתיים שנתניהו פרץ ובזז בהסכמי הקואליציה האחרונים.

בדרך מעניינת התבשרתי - ראיתי מערכון ב"ארץ נהדרת", שמתייחס לנושא, כנראה שרובכם יודעים על מה אני מדבר.

צוחקים על ארכאיותו של ערוץ שזמנו עבר מזמן,

מיושן, איכות שידור כבשנות השמונים, הדבר היחיד העדכני בערוץ הזה, הוא שינון מגל דומה באופן ביזארי לברק אובמה. זה הערוץ הראשון, השריד היחיד לשידור הציבורי, שאסור לנו בשום פנים ואופן לתת לו לגווע. אז מה הוא השידור הציבורי ולמה הוא כזה חשוב?!

השידור הראשון של ערוץ 1, היה מפגן כוח של צה"ל ברחובות ירושלים, ביום העצמאות ה-20 למדינת ישראל (זה יוצא 1968).

אולם לא הייתי רוצה להחשיב את המצעד הצה"לי כתחילתו של העידן התקשורתי החדש בישראל. הייתי רוצה להתייחס לסוגה האמנותית החדשה ששטפה אותנו, היצירה הטלוויזיונית, ולדחיפה החזקה שקבלו הקולנוע הישראלי בעקבות פתיחת הערוץ החדש והראשון.

בשנת 1971 הופקה תוכנית המקור הישראלית הראשונה, "חדווה ושלומיק".

18 שנים מאוחר יותר, נפתח הערוץ המסחרי הראשון בישראל, ערוץ 2. גם אחרי שזה נפתח, עדיין מהווה הערוץ הראשון אפשרות פריצה לאמנים צעירים, תסריטאים חדשים, שחקנים בתחילת דרכם וכו'.

לערוץ הראשון וועד מנהל המונה 7 אנשים, ומליאה המונה 31 אנשים. המליאה מורכבת מחברי מפלגות, ע"פ החלק היחסי שלהן בכנסת, כלומר, ע"פ החלק היחסי שלהם בעם (כי דמוקרטיה וזה). משמע, ותודו שלא ידעתם - את לוח השידורים של הערוץ הראשון, וכל הניהול שלו, מרכיבים נציגים שלכם. לפחות של אלה מכם שהצביעו בבחירות האחרונות.

הערוץ הראשון מקבל את המימון שלו בחלקו מאותן אגרות מעצבנות שנדרש לשלם כל משק בית בישראל שברשותו מקלט טלויזיה, כך שלא רק שנציגיכם יושבים במליאה המנהלת את הערוץ, אתם גם מממנים אותו!

בקיצור, ממש כמו כל דבר ציבורי שאינו מתיישב עם המדיניות הכלכלית-הימנית שמנהיגה הממשלה הנוכחית, הערוץ הראשון הוא שלנו. הוא שלנו לעשות איתו מה שאנחנו רוצים.

אפשר לבכות על הניהול הכושל שלו, ואפשר לצחוק על איכות שידור החדשות, אבל הערוץ הזה הוא שלנו, ולנו הכוח לשנות אותו. אלא אם כן, כצפוי - הוא יופרט. ואז מה?

אז הקץ להפקות המקור הניסיוניות. אז תמו סיכוייהם של תסריטאים צעירים להצליח בטלויזיה בזכות טקסטיהם ולא ליהוקיהם.  עצם העובדה שהערוץ לא מתקיים מבעלי הון ובעלי אינטרסים, מאפשר לו לשדר את כל אלה, שאולי לא מעניינים אותנו לפעמים, כי התמכרנו למציצנות הריאליטי וריקנות הסיפוק הטלנובלי המיידי, אבל הם מאוד מעניינים אמנים בתחילת דרכם, ובהחלט בעלי פוטנציאל לעניין אותנו. חוסר ההתעניינות הציבורית באמנות ותרבות קצת אחרת מבידור, הגיעה בשנים האחרונות לשפל, והבידור? הבידור לא מציב מראה מול החברה. הבידור לא פורט לנו על המיתרים הכי עמוקים. את הבידור לא קשה לנו לראות, מול הבידור אנו מריירים את נשמתנו וממלאים פינו ואוזנינו מים.

אולי זו מראה שאנחנו לא רוצים לראות. אולי זו מראה שאנחנו פוחדים ממנה. אולי פשוט לא אכפת לנו. אבל אנחנו צריכים אותה כאן, קיימת.

במערכון של "ארץ נהדרת" אתמול, הציגו את מגישי הערוץ הראשון כמבוגרים כמה דורות מעל הדור, מגישים תוכניות שמציגות תוצאות רייטינג חיוביות לסיפוק בעלי הערוץ.

זו הפרטה אפורה.

כשהפריטו את מינהל מקרקעי ישראל, גם כן דאגו לניהול לקוי, בירוקרטיה מוגזמת, ושאר הכבדות על חיי האזרח הקטן. וכך הם יצרו מצב שבו אפשר להפריט את מינהל מקרקעי ישראל (לעומת האלטרנטיבה - לשפר את מצבו של המינהל, למצוא את הליקויים ולהעלים אותם), ואותו אזרח קטן, שאמנם נאבק לא מעט, אבל בסופו של דבר נשכח ממנו שמינהל מקרקעי ישראל שייך לו, כמו ששייך לי ולכולנו, ואפשרנו כולנו להפרטה הזו להתרחש.

 אסור לתת לממשלה להפקיע מאיתנו עוד נכס ששייך לנו. אפשר להשאיר אותו ציבורי ולתקן את הניהול. יש לי בראש כבר מספר נקודות כלכליות שאפשר לקצץ מהן כספים לטובת העניין.

רשימת הדברים שפעם היו של כולנו והיום שייכים לבעל הון, כי הממשלה שבחרנו מכרה לו אותם:

- אל על

- צים

- אי.די.בי החזקות

- בנק איגוד

- בנק דיסקונט

- בנק המזרחי

- בנק לאומי

- אוצר השלטון המקומי

- כימיקלים לישראל

- בתי הזיקוק לנפט

- בזק

- מספנות ישראל

- רפא"ל

- החברה הממשלתית למדליות ומטבעות

- דואר ישראל (בתכנון)

כל הדברים האלה היו בבעלותנו. אנחנו הצבענו בבחירות למפלגות ששלחו נציגים לנהל את החברות האלה כמו שהן שלחו נציגים לכנסת. היום הם שייכים לבעל הון ולו "דירקטוריון" מנהל ולא "ועד", על כל המשמעויות.

אולי פחות ופחות אנשים מצביעים בבחירות משום שהתחושה שההצבעה שלך משפיעה על משהו הולכת וקטנה עם השנים? אולי פעם הבחירות לכנסת היו בחירות גם לועדים של רוב החברות המשמעותיות בחייו של ישראלי?

האם זה במקרה שהערוץ הראשון הוא היחיד שלא עמד בסכנה מששידר את סרטו הנוקב של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה"?

ומה הקשר למערת המכפלה?!

החלטה מיותרת נוספת של ראש הממשלה המביך, שוב בלחץ של גורמי ימין קיצוניים, שוב יגרור בזבוז מוחלט של משאבים וכספים מהמיסים של כולנו, שילכו על שטויות לא חכמות במיוחד שעל הדרך גם מחרבות של המצפון של כולנו ואת דעת הקהל עלינו, במקום שילכו על שיקום ולא הפרטה, של הערוץ הראשון נגיד.

שוב, תודה נתניהו.

שימו לב לנקודה נוספת - העובדה שהדברים הציבוריים שלנו, של כולנו, בהחלט אומר שאנחנו צריכים לקחת את המושכות לידינו. ע"פ מיטב המסורת של דת הקפיטליזם, הופך ענף הכלכלה לענף מסתורי. כאילו אנשים רגילים לא יכולים להבין אותו, אנחנו נצטרך להיעזר בהבנתם של גיבורי העל הכלכלנים, היועצים, הבנקאים שרק רוצים בטובתנו, ועוד. כאילו שנער בן 17 שממלא את המנילה שלו לצה"ל הולך להיעזר ביועץ לענייני בטחון.

באמת, בשיא הכנות, מספיק לקרוא כל יום מוסף כלכלי כלשהו. תנסו את זה, תראו איך אתם מתחילים להבין אחרי כמה זמן מי נגד מי ולמה. ראבאק, זה הכסף שלנו והנכסים שלנו, והם מתבזבזים על שטויות. אנחנו לא נותנים שקל לפושטי היד במרכזית החדשה בתל אביב, "כי הם יקנו בזה סמים", אבל מדיי חודש אנחנו מפקידים סכומי עתק על אבטחת משפחה אחת בסילואן ועוד ארבע משפחות בשייח ג'ראח, במקום לשקם את הערוץ שלנו. איך זה הגיוני?!

קיבוץ הוא ממש מיקרוקוסמוס בו אפשר לנתח כמו במעבדה מה קורה לחברה המפריטה עצמה לדעת: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100225_1151998

(נכון, הכותרת מפתה, האותיות הקטנות, המשפחות, בני האדם שמתחבאים בין השורות, זה מה שמדכא בסיפור).

פוליטיקה מתחילה ונגמרת בכלכלה. אל תאמינו לשטויות הבטחוניות, אנחנו שם כי מישהו מרוויח מזה. נחשו מה - זה לא אתם ולא אני.

שבוע טוב לכולם,

תומר דותן.