כן גם לי נמאס מה שחושבים עלינו בעולם. משרד ההסברה שכנע אותי שהבעיה היא לא במדיניות שלנו אלא בהסברה. וכמי שמתייר הרבה בחו"ל הבנתי שגם עלי מוטלת המשימה. לעמוד כתף אל כתף עם השר ליברמן, סגן השר אילון ושאר מסבירנו המופלאים. ולעשות את חובתי.
צעד ראשון היה ללמוד היטב את ההוראות המופיעות באתר משרד ההסברה. אכן, כל ההישגים מרשימים ביותר: בבחקלאות, במדע, הייטק וכו' הפרק על הספורט היה מעט יותר אתגרי: "מונדיאל 1970 מסומן כהישג השיא של הכדורגל הישראלי של כל הזמנים" אך גם אותו שיננתי היטב. מאיר עיניים ביותר היה החלק הקרוי "טיפים". המדבר על חשיבות ההקשבה, קשר העיין ושפת הגוף. כולן תכונות שהמנהיגים המוערכים שלנו מראים לנו יום-יום. במיוחד נחרטה בזכרוני ההמלצה: "כשאנו מדברים בידיים משוחררות ומחווים בתנועות רחבות, גופנו מעביר מסר של תקשורת נעימה, מסמן כי יש לנו עניין בשיחה ומשדר פתיחות." והתאמנתי שעות מול הראי בכל מיני תנועות ידיים רחבות-מקומיות
משוכנע שביכולתי להיות השגריר הטוב ביותר ולענות על כל ציפיותיו של השר אדלשטיין קניתי כרטיס טיסה (ניסיתי לשכנע את יו"ר הכנסת, ריבלין, שהמדינה צריכה לממן לי מחלקת עסקים הרי אני נוסע להסברה ובניגוד לרוב חברי הכנסת אני גם מדבר אנגלית טובה אך משום מה סירב כבוד מר ריבלין).
בפגישותי הראשונות בחו"ל נתקלתי באתגרים לא מעטים. אמנם שמרתי על קשר עין, והרביתי בתנועות ידיים (כולל התנועה הידיוע בכינויה "למה מה?") אך כל פעם שמניתי את ההשגים המופלאים (באמת) שלנו במדע, רפואה, הייטק וכו' חזרו בני המקום (ולא נשכח שכולם נצר למשפחות אנטישמיים, אם לא הם אז הוריהם, או לפחות סבא-רבא) ושאלו אותי על הכיבוש, על עזה והגדה, על מחנות הפליטים, על ההתנחלויות ושוב ושוב על הכיבוש: גזילת האדמות (לפי דבריהם), חלוקת המים, העוצר, המחסומים, החיפושים וההשפלה. וכאשר שוב ניסיתי לחזור על השגינו ודיברתי על עדה יונת ואפילו על ברקוביץ ה"קוסם" נאמר לי שדווקא ממדינה בעלת הישגים כל-כך מרשימים בתחומים כל כך מרובים מצפים להתנהגות מוסרית מתאימה. כי מובילות והישגים מחייבים
אז כמסביר מדופלם ותלמיד טוב של השר אדלשטיין, ניזכרתי בחומר הנוסף שלמדתי וסיפרתי על מצוקת התחבורה שלנו והשימוש בגמלים על תרבות האוכל שלנו וניפנוף המנגל באיי התנועה על כבישי האספלט ממש כפי שהורה לנו משרד ההסברה בסרטוניו המחכימים והבחנתי שמבטי בני שיחי מתרככים רמת הציפיות מתיישרת עם המציאות ואז המשכתי וסיפרתי על המנהיג המזוקן בשמלה, שקובע מי ירכיב את הממשלה זה שמשוכנע שהאישה צריכה ללכת שלושה צעדים מאחורי בעלה על התחבורה הציבורית שבה נוסעות הנשים מאחור על השר הממנה כמדען ראשי של משרד החינוך איש שאין לו שום קשר בחינוך ולא מאמין באוולוציה על המנהיגים הנתפסים בגניבה ובשוחד והפופולריות שלהם רק עולה והרשימה ארוכה, ארוכה, ארוכה...
רק אז ראיתי הבנה לאתגרי ישראל בעיני בני שיחי הם הסכימו איתי בחפץ לב שגם במדינות שלהם בימי הביניים מצב זכויות האדם לא היה טוב יותר גם באירופה של ימי הביניים לא התחשבו באחר או בחלש. גם אז לא פסלו איש שרהה שנתפס בגניבה או ברמאות - כי אלה היו הסטנדרטים
אכן הצלחתי !!! בני שיחי היו מלאי פליאה, הערכה והערצה להשגינו (כפוף למסיבות) רק יעצו לי להפחית בתנועות הידיים כשאני יוצא מאיטליה אז לא יכולתי להתאפק ועניתי בתנועה הישראלית כל כך "למה מי אתה?"
|