זה הלך להיות פורים רטוב מכל זווית שהסתכלה עליו. בחוץ השתוללה סופה, והמטירה מים, מים ועוד מים, מלווים ברוחות עזות."גשם בפורים! שנים לא היה דבר כזה!", השתאו, נדהמו, פירטו ופירשו כל חזאי מהדורות החדשות. ובתוך הבית המשיכו המים לנזול בסילונים אדירים מאפה האדום, פרצו החוצה בעוויתות של שיעול אימתני, נלגמו לגרונה הדואב עשרות פעמים ביום מתוך טרמוס התה הרותח. טפטפו ממצחה אל צווארה ממפית הבד הספוגה מים קרים, ניסיון נואש להוריד 39 מעלות, לאחר שכל הכדורים הכזיבו.
ובתוך כל זה נזכרה אסתר שלא קנתה פרג. המחשבה הלמה בה כפטיש. היא לא יכלה לדמיין את פורים בלי רולדת הפרג שנהגה לאפות, על פי מתכון משפחתי כמוס שעבר מדור לדור,והיווה את הבסיס המוצק והחמים למשלוחי מנות. כעת שכבה חסרת ישע בפנים סמוקים מחום, והאופציה לצאת החוצה במטר הסוחף במצבה, כדי להגיע לאותה חנות קטנה, עם אותו מוכר ישיש שטחן עבורה את הפרג במקום, טרי וריחני, אופציה זו הלכה ונמוגה .
הטלפון צלצל צורמנית. היא זינקה לענות, מפילה בדרכה ממחטות נייר, קופסאות כדורי "אקמול", סירופ שיעול.
- הלו.... - הי אסתריקה! מקווה שאת זוכרת אותי. מזמן לא דיברנו, בערך שעה... - מוטי! ברור שאני זוכרת! לא כל יום יש לי חיבור כל כך טוב בפגישות היכרות עם גבר חדש... - תשמעי, אני יודע שאנחנו מכירים רק יומיים, וזה בטח ייראה לך חוצפה, אבל מה-זה מצאת חן בעיניי, אז היית רוצה לבוא אתי למסיבת פורים הערב?
- (שתיקה. שיעול עז. מחיטת אף אדירה. יריקת ליחה לתוך ממחטה. מה להגיד לו לעזאזל? לא ייראה טוב אם ישמע שחליתי פתאום. אולי יחשוב שזה תירוץ לא להמשיך את הקשר אתו? הסרת יד מהפומית).
- סליחה, מוטי, פשוט רצתי לכבות את התנור, כדי שרולדת הפרג שלי לא תישרף. תודה על הסבלנות! - רולדת פרג? את גם יפה וגם אופה? וואו! אז לא איכפת לך שלפני שנלך למסיבה אכנס אליך לרגע רק לטעום...אני מת על פרג! מוכן לאכול אותו בכל צורה, ולא רק בפורים!
(גמגום של הסכמה. התנצלות שצריכה לסיים את השיחה כדי לארוז משלוחי מנות. הנחת השפופרת. אנחה ארוכה ,צרודה ומלאת ליחה....)
היא זחלה אל שולחן האיפור . פנים חיוורות כסיד, לחיים אדומות מחום, שפתיים מבוקעות, אף בצבע תואם ללחיים. אולי פשוט תמרח צבע כחול על הפנים ותגיד שהתחפשה ל"אוואטר"? זה יפתור לה את כל הבעיות....לא, לא את כל הבעיות. אין לה פרג בבית! זה עתה הונתה, רימתה, הוליכה שולל, בקיצור שיקרה בפראות, כאילו יש לה רולדת פרג בבית, שזה עתה נאפתה בתנור. היא חייבת לגרום לזה לקרות! מוטי יותר מדי חשוב לה מכדי שתציג את עצמה כנוכלת כבר אחרי יומיים. החוצה, לסופה!
בקושי דחסה את עצמה ל"סיריון" הפעוטה שלה, כשהיא לבושה בערך 6 שכבות, כובע צמר וצעיף שכיסה כמעט את כל פניה. אין לה מושג איך נהגה באותו דמדום חושים של "אקמול", עם ריסים שצונחים מדי רגע, רצון פשוט לשים את הראש על הכר ולישון...לא! מטרייה –פתח! מהמכונית-צא! אחת, שתיים , שלוש –רוץ!
ריחו הטרי והחמים של פרג שנטחן זה עתה הציף את המכונית. הרגשתה הוטבה. מה זה הוטבה, היא הייתה פשוט באופוריה. "רולדת פרג תהיה עוד הערב/ וזה בטוח כמו גרב!", המהמה לעצמה בעליצות, מפלסת דרך בפקק הארוך לדירתה. חנייה....איפה מוצאים חנייה? יש! גם זה מסודר! נשאר רק לקפוץ מהמכונית, לעלות לדירה, לאפות...אין בעיה, היא תצליח לעשות זאת! ביד אחת המטרייה, ביד שנייה שקית הפרג הטחון, מעליה המבול של נוח, לרגליה –שלוליות ברמה של צונאמי –באוזניה "בומים" נוראיים של רעמים, אך בלב שיר הפלמ"ח הידוע – "מסביב ייהום הסער, אך ראשנו לא יישח!". אחרי הכול, אסתר היא צאצאית גאה להורים מדור הפלמ"ח האמיץ, וברור שאין דבר שהיא לא יכולה לעשות!
מה זה???? אסתר בהתה באי אמון בפרג הטחון הרטוב ונוזל מי גשם....איך זה יכול להיות???? הלא זה היה בתוך ניילון! ניילון, שאמור להגן מפני גשם! איך לכל הרוחות זה התרטב? איך, מתי, ולמה???למה תמיד כשמשהו טוב קורה לה, משהו רע חייב תיכף לאזן אותו? למה בכלל היא חולה בפורים? מדוע לא אמרה את האמת למוטי, שהיא לא במצב של אפייה, ובכלל לא במצב לראות אף אחד? למה היא מוגת לב כזאת? איך ייתכן שהיא בת להורים שהשתתפו בקור רוח מסמר שיער בשיירות המשוריינים לירושלים הנצורה? הורים כאלה אמיצים, ובת שמתנהגת כמו שפן!
השעה הבאה עברה עליה בהרהורים נוקבים. תוך כדי כך החום עלה ועלה. כשנשמע הצלצול בדלת, לא היה לה כוח להזיז את עצמה מהמיטה. הצלצולים נמשכו ונמשכו. היא גררה את עצמה לדלת ופתחה אותה בהתרסה, עם אפה הנוזל ושפתיה המבוקעות, עם הטרנינג הבלתי סקסי בעליל, עם הדמעות האמיתיות בעיניים.
"סליחה , מוטי, אבל אני פשוט שפן, זה מה שאני! התביישתי לגלות לך שאני חולה. שיקרתי שאפיתי רולדת פרג, פחדתי שתזמין מישהי אחרת למסיבת פורים.....", פלטה בשטף צרוד בלתי נשלט אל מול מוטי ההמום. היא משכה אותו למטבח והראתה לו את הפרג הרטוב...היא סיפרה כמה רצתה לאפות לו, איך יצאה בסופה המשתוללת בחוץ, ומה היה סופם המדכא של מאמציה...
"את פשוט מטורפת!", הגיב מוטי. את מבינה שאסור לנהוג בהשפעת כדורים? את תופסת שיכולת לעשות תאונה? חשבת על זה שבגלל היציאה האידיוטית הזאת יכולת לפתח דלקת ריאות?". אסתר לא ענתה. הכול הסתובב והשחיר סביבה והיא קרסה לרצפה. משפקחה את עיניה עלה באפה ריח של מרק עוף. "חיפשתי לך כמה עלי דשא, גברתי השפנה, אבל בסוף החלטתי שמרק עוף יועיל לך יותר", חייך מוטי, תוך שהוא מאכיל אותה בכף כתינוקת.
"והמסיבה שלך?", היא לחשה בקול צרוד. "את לא השפנה השקרנית היחידה כאן", צחקק מוטי בעליצות. "המצאתי את כל עניין המסיבה כדי שתסכימי לראות אותי". אסתר עצמה את עיניה, מרחפת. היא לא ידעה אם היא חולמת, אך היא ראתה מולה צומת עם שני שלטים מטושטשים. על אחד מהם היה כתוב:"דרך ההרגל" –והוא הוביל לדרך סלולה , רגילה לחלוטין, אספלט אפור נטול הפתעות, שהסתיימה אחרי מטרים ספורים ב"אין מוצא". על השני היה כתוב: "לא בכל מחיר....", והוא הוביל לדרך עפר שרגביה זהרו בכל צבעי הקשת, וסופה לא נראה לעין....
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c ) |
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ריגשת אותי גם הפעם.
ספור יפה.
אילנה
חסרת לי מאוד!!! ברוך שובך!!!
איזה יופי! תמיד אמרתי שהסיפורים של מתגשמים באיזו פאזה....
יקירתי,
הסיפור שלך אולי דמיוני
אבל, אני מכירה סיפור דומה, ממש מציאותי....
חברתי התאלמנה, והיתה שקועה בצערה...
החורף בא, והיא חלתה ,לקופת חולים הלכה
יושבת קודחת, נראתה ממש נורא...
מאחורי דלת הרופא ממתינה,
את אפה מקנחת.... ובעיניה דמעה......
והנה מולה מתייצב, פנסיונר מהעבודה.....
בנימוס דרש לשלומה, וכמו ג'נטלמן אמיתי
המתין לה בצאתה מהרופאה,
הציע ללוותה לביתה,וביניהם התלקחה
אהבה גדולה....
כן , כך קורה שפוגשים נשמה תאומה...
אף מלא סמרקץ, גדוש, וארבעים מעלות חום???????
אך למי זה אכפת?
הם ביחד אוהבים, סיפור אמיתי, לא חלום.......
את רואה?
המציאות עולה על כל דמיון.
אסתי
דרך הצבע .
אחלה אלומה :))
*
אין עלייך כבר אמרתי נכון? נכון
!
שטוטית
אלומה איזה סיפור מדהים
איזה סוף עוטף רוך ואהבה
אני כבר אמרתי לך
שאת כותבת ממש נפלא
מרתק וסוחף קשה להפסיק לרגע
פשוט לא מזיזה עיניים מהמסך
שיהיה לכולנו פורים שמח
והמשך שבוע נפלא.
תבורכי יקירה.*
רפואה שלמה והחלמה מהירה.
קודם כל, רק בריאות!
גם אני נעדרתי מכאן זמן רב וזה נחמד להגיע ולמצוא עוגת פרג...
(:
איזה יופי של סיפור. מקסים.
אצלך גם הצטננות/שפעת הם השראה לסיפור. פשוט אין כמוך.
החלמה מהירה (וסיפורים)!!
מוזמנת בכל עת!
אתה בשבילי יותר מתוק מעוגת פרג!
כנראה כשאני במצב של חולשה, אני מתאמצת עוד יותר, אז התוצאה טובה יותר..
אין לי גן הונגרי, אבל יש לי גן יהודי...
מקסים לגמרי, והמסקנות בסוף נפלאות!
הבעיה היחידה שלי עם הסיפור היא שאני לא אוהבת פרג. אפשר רולדת שוקולד?
חג פורים שמח יקירה
בריאות טובה לך
אלומה היקרה..
ברור לך שריח עוגת הפרג שהייתה בדמיוני הוביל אותי לכאן....
ולא נוותר לך..גם אחרי פורים אפשר לטעום מעוגת הפרג
ובנתיים לא נותר לי אלא לאחל לך רפואה שלמה
מזי♥
משוגע על עוגות פרג ועל סיפורך המתוק
היי בריאה וחג שמח אלומה יקרה!
אלומתי *
ראשית, החלמה מהירה לך.
נראה שאת במיטבך בכתיבה בזמן מחלה . . .
מה קורה שם? איך זה עובד?
אהבתי את סיפור אסתר ומורדכי,
הרצון לרצות ולא להחמיץ בכל מחיר. . .
והסוף המתוק מתוק . . .
איזה עוגת פרג טעימה לפורים
כנראה יש לך איזה גן הונגרי בדם.
אהבתי
ואני לתומי חשבתי שיש בינינו גם כאלה שנמנים בין חברייך עם שמות כאלה....
את אסתר השארת אסתר ולא אסתי או אתי....(למען האמת כשאני חושבת עכשיו..כבר לא מכירה בנות שנקראות אסתר אלא בקיצורים של השם) ואת מרדכי הצדיק..הפכת למוטי..סחבק...
מכל מקום...זה שקשור לפורים היה ברור..אבל מוטי?
לכן חשבתי שמא..
חחחחחחחחחחחחחח
סיפור פורימי יפיפה.
אהבתי.
*
סיפור מקסים עם ניחוח נעים:)))
פורים שמח ועליז
החלמה מהירה!
סיפור יפה מאד.
אהתי אותו.
פורימי.
*
נשיקות!
השמות מהמגילה, כמובן, חשבתי שזה שקוף. ולצפות לבלתי צפוי -מה לעשות זה הדפוס החוזר אצלי כל החיים!
נעים לי מאוד, הדסה!אולי עכשיו תיזכרי אילו נסים עשה השם הזה, ותלכי בגאווה יותר...
הסיפורים שלי לחגים מושקעים פי שניים מאלה של יום חול, כפי שאת מקסימה פי שניים בחגים....
אהבתי את משחק המילים שלך!
מוטי נמצא רק בסיפור. את מרק העוף הכנתי בעצמי....חיבוק גם!
תודה לך על הסיפור המקסים!
החלמה מהירה!
חג פורים שמח.
ארי
סיפור פורימי נהדר
מעניין אם השמות אסתר ומוטי היו מכוונים מהמגילה.......
תמיד כייף לקרא אותך והפעם גם התובנה היתה מעניינת
מאוששת את מה שתמיד חשבתי שתמיד צריך לצפות ללא צפוי :)
חג שמח ובריאות שלמה
*אסתר היא הדסה, הדסה זו אני! נשאבתי לסיפור מרתק כמו שרק את יודעת לכתוב.
החלמה מהירה.
שבוע טוב.
כוכב
סיפור קסום נהניתי מאוד.
פורים שמייח.
אהובתי,
סיפור מקסים... המיס את לבי...
והוקסמתי מהסוף המיסטי...
פורים שמח, מבדח ובעיקר - בריא!!!!
אלף נשיקות,
ענת
חג פורים שמח ומבדח...
נהדר כהרגלך...*
תראי מה התפתח מ -שקר- קשר
רק במקרה זההתאים לסערה בחוץ, למזג האוויר עם סוגי השפעת
הוא משקר לה והיא משקרת לו
בנס נולד קשר
נקודות הפתיחה של שניהם לא טובות
אך כשהוא מטפל בה
נולדת אמפטיה
ואולי מבצבץ תחילתו של קשר. אשוב
אלומה יקרה,
סיפור נפלא לפורים,,,
המגילה המודרנית בגלימה ראויה
בטוחה שמוטי הביא גם לך מרק
עוף יאמי..
חיבוק והחלמה מהירה !
שלך,גרטה* <:)))
יפה
מה לא עושים בשבילו...בשבילה
אהבתי
ולך הרבה בריאות ....תנוחי בחג
שנהיה שתינו בריאות מהר ונצליח לתפוס זנב של עוגת פרג לפני שהיא בורחת לשנה שלמה...
כן, הוא יכול היה להגיד לה שהוא חולה עליה, אבל אז זה היה סיפור שלך, ולא שלי...וגם תמרים זה טעים, בכיף! העיקר ששמת לב לסיום הדידקטי....
לא התחסנתי ולא אתחסן! פעם במאה שנה אני חולה, אז שיהיה בנסיבות טבעיות...וחוץ מזה כנראה פספסת את הפוסט של יהודה ("ענף") שאחרי שהתחסן נגד שפעת היה חולה איזה שלושה שבועות,והזהיר את כל העולם לא לקחת את החיסון הזה...ואל תדאג, אפצה אותך על הסיפור כבר מחר!
או שאולי אפשר לעסוק ברומנטיקה תוך כדי....? כמו בסיפור? למה בסיפורים זה כן אפשרי...?
מבטיחה לתת לך לטעום מהרולדה!
חשבתי עלייך בסיום! את יודעת, על הסדנאות שלך....אולי תוכלי לקחת את הסיום לאיזה שיעור...
דבי!!! לא חשבתי בכלל על אסתר כמעמידה פנים, ועל מוטי כצדיק! את פשוט גדולה!!! למה תמיד רק אחרי שאני כותבת, אני שמה לב שהסיפור יצר בעצמו משמעויות נוספות שלא לקחתי בחשבון בכלל? האמיני לי, בסך הכול לקחתי שמות מהמגילה, לא התייחסתי לכלום, ותיראי למה הגעתי!
שמות של חברים, כן. מהקפה -לא. מהמגילה!!!....שימי לב, את צריכה לדעת...אסתר-ומוטי...נו, מי היה מוטי שלנו במגילה?אה?תודה על תגובה מתוקה יותר מרולדת פרג משובחת...
יופי של תגובה:))
נשיקות ברזילאיות לך, חבר יקר! מה זה נשיקות ברזילאיות? זה לא צרפתיות....אבל עדיין מאוד ידידותיות!
ראש הזוי מרוב כדורים...חחחחיקירתי,
מצטרפת אליך לשפעת לצערי...
וחייבת לציין שהכי הכי אני אוהבת עוגת פרג...
וחוץ מזה אני אוהבת את כתיבתך מוכשרת שכמוך.
אלומה מדהימה,
איזה סיפור עדין ויפה....
מלא בניחוח רומנטי מופלא וקסום....
הלוואי על כולנו.
בלי המחלה.
אני חושבת שהוא היה יכול להגיד לה:
"אני חולה עליך".... זה היה משעשע
אגב,
הידעת כי פרג
בסיכול אותיות יוצא: פגר?
אני מעדיפה מילוי תמרים.
פורים שמח
אור ואהבה,
אילנה
זה מה שקורה למי שלא התחסן נגד שפעת ושפעת החזירים ודלקת הריאות...
צריך לצרף את הסיפור לטיפול בחולים... עם פרסומת למרק עוף...
סיפור נהדר שמעלה זכרונות כמעט בכל שורדי השפעות...
ואת באמת חסרת לי בסיפור האחרון,
רק בריאות ומהר...
פורים שמח,
רמי
תהיי בריאה וחג שמח. נשיקות!
רפואה שלמה, אלומה.
תכיני לך מרק חם והכל יעבור.
אחר כך אפשר להתפנות לרומנטיקה...
פורים שמייח ומבדייח !
מתה על פרג ! :)
*
אלומה תודה על סיפור נפלא המתאים לאווירת החג!
ולך יקירה מאחלת בריאות שלמה ושבוע נפלא
אלומה,
רפואה שלמה לך.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
אלומה יקרה,
החלמה מהירה ,
הגשם והחום הביא אותך לסיפור מרגש ונפלא.
אסתר כמ אסתר מעמידה פנים.
(הכל למען מטרה טובה)
ומוטי צדיק אמיתי.
החלמה מהירה
ואולי עד מחר החום ירד
ויהיה פורים שמח
דבי
אחלה של סיפור...
הפעם גם השתמשת עם שמות של חברים מהקפה?
סיפור שמתאים לאווירת פורים.
אהבתי.
מאחלת לך החלמה מהירה...
שולחת לך גם נשיקות..
רפאלה
*
אלומה, אני מקווה שכתבת כי באמת הרגשת יותר טוב...ולא בכל מחיר...(:
שפנה עם שושלת מפוארת של אומץ... לא יכולה להתחמק ממה שזורם בעורקיה - האומץ ללכת בשביל האחר(:
סיפור מתוק כמו עוגת פרג משובחת. ברור...
שאין לה מחיר(:
חן חן על תגובה נוטפת מתיקות!
באנרגיות חיוביות!!!! (+אקסייט....)
אז קודם כל תהיי בריאה
ותמשיכי לספר לנו את הסיפורים המקסימים שלך
ויהי מה
יופי של סיפור :)
chag sameach maksima sheli
ve tihie bria maher
neshika im te cham
mi a chaver mi brasil
אם ככה ראש של חולה כותבת
אז באמת יש לך ראש ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!\\
רפואה שלמהההההההההההה
ןחג שמח
פוזית*
תודה על סיפור פורים אפוי היטב
אהבתי אותו מהמילה הראשונה ועד האחרונה
חג פורים שמח לך אלומתי!