רבים שואלים האם המסופר במגילת אסתר אמת היא או אגדה?.

כרונולוגית-מבחינה הסטורית התיארוך והסיטואציה ההסטורית נכונים.אחשוורוש מלך בממלכת פרס בסביבות 450 לפני הספירה,והיה בנו של דריווש מקים האימפריה הפרסית.אחשוורוש הוא המלך הפרסי שיצא 40 שנה לאחר מות אביו דריווש לנקום באתונה את מפלת אביו,הקרב הידוע של 300 גיבורי ספרטה היה בתקופתו ומול צבאו,בו נקם ,כבש והשמיד את יוון על שלל הוגיה וחכמיה,והעלה את אתונה בלהבות.כרונולוגיה יהודית-תקופת שלטונו של אחשוורוש הינה כ-200 שנה לאחר חורבן הבית הראשון(שנת 680 לפני הספירה)אשר בעקבותיה הוגלו תושבי ישראל לבבל וסביבותיה.

משמעותה הפנימית של המגילה-במגילה ובחג זה מוצפנים קודים רבים לפי חכמת הסוד היהודי-מגילה-מלשון גילוי. אסתר-מלשון הסתר.   בכתבי הסוד היהודי,חז"ל שיבחו את חג הפורים,והוא מוגדר כחג הקרוב ביותר בעצמתו ל-כפורים.שני חגים בעלי הפכים וקרובים כל כך.ביום הכפורים-מתחייבת תענית שעניינה הצרכים הפיזיים שבאמצעות ההתנתקות וההנתקות מהם אנו נוגעים בשערי שמיים.בחג פורים-דווקא באמצעות מתן דרור לצרכינו הפיזיים(עד דלא ידע...)אנו פותחים צוהר לשערי שמיים .מגילת אסתר הינו סיפור סוציו-פסיכולוגי-מוסר ההשכל מהסיטואציות המתוארות בו ,משמעו הצורך בהתעוררות רוחנית(עם ישראל בתקופה ההיא נמצא במצב הנקרא בארמית-דורמיטא-שמשמעו תרדמת רוחנית )האמונה היחידה היתה הנהנתנות והחומר.כל אחד לעצמו ולא לעמו,שכניו והקרובים אליו.ולכן מצווה אסתר את מרדכי-"לך כנוס את כל היהודים וצמו עלי...."  כמו גם הציווי ביום החג שעניינו משלוח מנות-שבבסיסו מתן צדקה ונתינה ללא קשר לגודלה למי שידו אינה משגת.כי מעשים טובים הנעשים מתוך שמחה וכוונה -יכולים למשוך לחיינו רק את הטוב.ואם נשים לב בין פורים ליום הכיפורים משך הזמן הינו כחצי שנה-מעין שני הקצוות של עולמנו בחצי הזה והאחר-אל לנו לשכוח את צלמנו ועצם בסיס קיומנו בזכות הנתינה שהינה מיצוות יסוד-זכות בסיס בחיינו.ולמה מצווים להתחפש?-כי הרי רוב ימות השנה אנו נוהגים כמחופשים,בחלק ממעשינו איננו אנו אלא עוטים על עצמנו מסיכה.וביום זה אנו מצווים לעטות מסיכה בכדי להסירה ובסופו של יום להביט לתוכנו האמיתי.  ומשפט קטן ומחוייך לחיינו ,כפי שכתב גורג ברנארד שואו-אנחנו לא מפסיקים להשתטות כיוון שאנו מתבגרים.אנחנו מתבגרים כיוון שאנו מפסיקים להשתטות.  את המשמעות והמסקנה ליום המחר-ייקח כל אחד מאיתנו לפי תובנותיו .