התכנית "השתנות משודרת מדי יום חמישי בשעה 17:00 ברדיו אורנים ואפשר לשמוע אותה בכל עת בקישור:http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=355438 שגעון 28.1.2010 היי מה נשמע מה המצב? איך הולך? אז מה קורה? וכו זה מה שהייתי שואלת אילו נפגשנו פנים אל פנים אבל אני נפגשת איתכם מפה לאוזן אז אני אומרת בנימוס שלום, מה שלומכם? היום יום חמישי, אנחנו בתכנית השתנות, לקראת עוד סוף שבוע אחרי שרווינו גשם והבטיחו שבת זוהרת ומוארת, הכל פורח, והכל זורם, זמן טוב לטיולים, ואני בחרתי דווקא לטפל בנושא שעוסקים בו פחות ביום יום, לבדוק את גבולות הכתיבה שלי לנושאים שכואבים מזמינה אתכם לזרום איתי לתוך המחשבות על שגעון, אילו שאנחנו שמים בצד, - המשוגעים וגם הדברים שאנחנו חושבים ומרגישים לגבי השגעון עצמו, כשאנחנו רואים מישהו שנראה אחרת- עיניים לא ממוקדות, שפתיים שממלמלות שיחה לישויות בלתי נראות, תנועות גוף לא ממוקדות, אנחנו לא מצביעים, כי זה לא יפה, לא נועצים מבט כי זה לא מנומס- אבל קולטים את התמונה בהינף מבט, לתייג במוח לתיקיית "משוגע" ואז זזים לצד השני של הכביש או המדרכה, ומשתדלים לעבור הלאה מהר, אני לא ... אני מסכלת ומסתכלת שוב, בוחנת את הסימנים, בסקרנות קצת חולנית, תוהה איפא מסתובבת המחשבה של האדם הזה נמשכת אל עולמו הלא נודע. ואני לא מרחמת, יותר מסוקרנת ונמשכת כמו להציץ בסרט מבעד לאצבעות שמכסות על העיניים מפני התמונה. רוצה ולא רוצה לדעת נמשכת ונדחית יש קסם ופחד בשגעון, ובד"כ אנחנו נרתעים ממנו מכחישים את קיומו בתוכנו לא רוצים לדעת שהוא שם ןלא ממש אסירי תודה למי שמוציא מאיתנו את המפגש הלא צפוי עם חוטי השגעון שבתוכנו אלניס מוריסט. זמרת רוק ורוק אלטרנטיבי קנדית, השיר מדנס. ******************************************************************************* אני מתחילה לכתוב על שיגעון ונתקעת, האצבעות ממאנות להקיש על המקשים היד מסרבת ליצור צורת אות בעיפרון, יש לי הרבה מה לומר עליו ועלינו על מה שהוא עושה לנו ומה אנחנו עושים לו ולאנשים שלוקים בו- ולא מבחירה. על הנסיון להגדיר אותו במסגרת המחלות- הגדרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה גם אם רבים מאיתנו לוקים בחלקים ובצורות שונות של אי שפיות, דיכאון וחרדות. על איך אנחנו לא מצליחים להוציא אותו מהרשימות המיסטיות של מה שאין לגעת בו, על ההרחקה והנידוי הפחד והכאב, ובעיקר על אזלת היד להגיע אל מעבר לגבולות הנפש ולמשוך למעלה את מי ששקע בה. על הפחד פן נלקה בה ועל הפיתוי להתגלגל לעיתים באיזה גלגול שגעוני ולא להיות אחראים למעשינו לפחות להרף עין. אהבה היא לפעמים תירוץ טוב לשיגעון זמני שכזה שפוטר מאחריות.... גם תשוקה, ודחף ופחד.********************************************************************************** השגעון מפחיד בדרך כלל , ולא סתם הוא בא אצלי אחרי או לפני התכנית על הפחד. אני לא יודעת ממה אחרים מפחדים כשהם עוברים את הכביש לצד השני כשהם רואים חוסר שפיות, , אולי חוששים להדבק והשגעון הרי לא מדבק, ולא יקפוץ מגוף אחד לאחר באיזה פרץ תשוקה להיצמד לאדם חדש.אני יודעת ממה אני מפחדת- אני מפחדת מהמשיכה שבו, השיגעון נמצא שם מאחורי כל צעד מעבר למסך שקוף ומתנפנף, קורץ ומפתה בנתק המוחלט באי האחריות בשכחה בעולמות העלומים שהוא מכסה.בחופש שהוא עשוי לתת מהעולם הזה. המשוגעים כדברי פוקו עוזרים לנו להגדיר את הנורמליות של עצמינו אבל אנחנו לא אסירי תודה על ההגדרה, היא משרטטת גבול קרוב מדי מוחשי מדי, ואת החשש שבלילה אפל או בתוך ערפל נסטה מהשביל הברור של הנורמליות אל השוליים של ההפרעות הקלות ואולי בגלל הערפל והחושך ואולי בגלל שהרגליים יכשלו כי נתקלנו במשהו שלא צריך להיות שם או אולי סתם נתעה מהשוליים הלא ברורים אל התהום העמוקה או ההר הגבוה או ערבות הקרח או מדבר השיגעון. אני אפילו לא יודעת מה הוא, ועל אף שראיתיו סביבי לא רחוק הוא עלום בעיני. אני רואה את התוצאה מול העיניים את המטורף הזרוק על הרצפה,כמו בשיר של הפינק פלויד בריין דאמג' שנכתב מן הסתם לסולן האגדי שלהם סיד ברט שהלך ודעך במחלת נפש קשה והותיר חלל וצלקת בלהקה הזו.************************************************************************* השגעון מגדיר לי את גבולות המותר והאסור כדי שאהיה ואחיה לצד מי ומה שאני אוהבת בדרכים המקובלות, אני יודעת היטב את העונש על הסרת המסך השקוף הזה המפריד בין שגעון לשפיות, זה עונש קשה אכזרי וכוללני, נידוי חברתי , הרחקה, התעלמות בידוד. והנורא מכל- מחיקה ושכחה. משוגעים משלמים על הפשע שלנו באי היכולת להכיל את שגעונם, הפחד, הפרעת הסדר הקושי לטפל. וכך נידונים ע"י אנשים אחרים לכלא תמידי חיצוני- בית המשוגעים, בנוסף על הכלא הפנימי שנגזר עליהם כגזירת גורל וחולי, ואולי יש בה בהרחקה הזו גם סוג של ענישה על אי יכולתם לקבל את חוקי הנורמליות, לציית לתכתיב הרגיל, אולי בגלל הזדקקותם למשהו שאין ביכולתינו לתת- מרגוע לנפש דוויה, הפוגה מנוחה, אולי את רגשות האשמה שלנו אנו כולאים אתם שם על שאיננו יכולים להביא מזור, שהליטוף שלנו נתפס כיד מכה, בגלל כאב של עור חשוף. אולי כי איננו יכולים לשאת כל כך הרבה כאב של אדם אחר חשוף ופגיע ונראה לעין מסיבה לא מובנת ולא ברורה. אנחנו כולאים אותם, התרופות מטשטשות ומכהות –ש לא יכאב, אנחנו כולאים כדי לשמור, לשמור על מי עליהם או עלינו? על חוסר השלמות שיש בנו הבחוסר יכולתינו לעזור בהתעלמנו מחלק שלם בתוכנו שקורא לאי השפיות, כי אנחנו לא שלמים בנורמליות בלבד, מחפשים תמיד את החלקים החסרים בנשמה בלב במוח במחשבה ובאהבה,Incomplete לא שלמים לא גמורים, לא תמיד ועד הסוף נורמאליים לחלוטין.************************************************************************** לומר להם מה ? שהלוואי שהיו איתנו כמו שאנחנו ולא כמו שהם, שאנחנו הנורמליים לא יכולים לשאת את זוהר היהלומים המשוגעים שסביבם, לא יכולים לשאת את עולמם החלופי, כי הם נראים כמו תמונת הפחדים שלי שיצאה מהארון, מהמראה מהחדר החשוך. מהחלומות הרעים והפחדים. אז שיהיו שם מאחורי מנעול ודלת סגורה ויזדקקו פחות וירצו פחות ואנחנו לאט לאט נרגיש אשמים פחות ואולי קצת נשכח מכאבם שאנחנו לא יכולים לרפא.שיהיו שם עם יהלומיהם המשוגעים, ומחלתם. ***************************************************************אין לו יחסי ציבור טובים לשגעון, מי לא נוגע בו מדי פעם, מרגיש אותו מרפרף לצד זרועו, מזמין לסיור בעולם האסור? הרי זה עולם משוגע משוגע משוגע, כשצבאות שנועדו לשמירה והריגה יוצאים למבצעי הצלה , כשאנשים שתפקידם לשמור על חוק וסדר מועלים בו קבל עם ועדה, כשההשתנות יותר קבועה מהשגרה, כשכלום לא בטוח והאדמה יכולה לפעור את פיה בשנייה ולבלוע חיים וסדר ומדינה שלמה, כשחיוך יכול להפוך כהרף עין לדמעה אושר גדול לצער נורא, ובחזרה מצער נורא לאושר מופלא, כשכל מה שמובן מאליו איננו באמת כזה זה עולם משוגע.... mad world ****************************************************************** ובעולם כזה שהבלתי ידוע מפתיע דווקא כשבטוחים שהכל מוסדר וגמור ומאורגן וצפוי מוכרחים להחזיק קצת עתודות שיגעון לשימוש ברגעים בלתי צפויים או סתם בכדי לשבור את השגרה כי בשיגעון יש רגעי יופי מדהימים. זוכרים את הרגעים המופלאים בסרט היפהפה והישן לא הבטחתי לך גן של ורדים? כשעולמה הפנימי של הנערה כל כך הרבה יותר יפה ועשיר מהעולם שבו היא חייה? רגע לפני שהוא פונה נגדה, זה לא רק החוץ שפונה נגד השגעון השיגעון עצמו פוגע כשהוא יוצא מגבולתיו, ועם זאת כדי לחיות בעולם היום ועוד יותר כדי ללכת בדרכך צריך שיהיה בנו קצת שגעון: ******************************************************** ולסגירה- השגעון הוא ארץ לא נודעת לשפויים, שברי פסגות שמציצים מבעד לקרעי עננים , כשאדם אהוב או מוכר או קרוב בולך לארץ הזו הגעגוע הוא נורא, וההלם על הדמות הזו שפניה הם אותם פנים וקולה אותו קול והיא נושמת והולכת והיא איננה עוד, לאט לאט יקח השגעון גם את המראה המוכר יכה בתווים חדשים את הפנים שהיו מוכרים כל כך, והגעגוע אוכל בכל פה, למי שהיה ועודו ובכל זאת איננו, התכנית "השתנות משודרת מדי יום חמישי בשעה 17:00 ברדיו אורנים ואפשר לשמוע אותה בכל עת בקישור:http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=355438 |