קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
הקאה וירטואלית+חיוך
אזהרה: אני הולכת לקפוץ בין נושאים, יש לשים לב ולא לצפות להקשר. זו הקאה וכשמה כן היא,שאריות מזון מוחי מעורבבים- איכס! במיוחד לאור כל הלחץ מההפקה אני לא מתנהגת כתמול שלשום. יש לזה את הצד השלילי, שהכל מכוון להפקה שלי, ומה שבדרך פשוט לא מוצא את מקומו, ולצערי נדחקים הצידה המון חברים ואנשים יקרים מאוד.יש לזה גם צד מאוד חיובי, אני כלכך בתוך זה שרואים שעובר עליי משהו, זה נותן ביטחון כל היצירה הזו. גם נותן לי הרגשה שהכל כן שווה את זה, מטרה, עבודה. זה כיף. ורואים שכיף לי.זה כמו שקורנים אחרי מין טוב, זה כיף, רק בלי בלגן בשיער. השלושה ימים האחרונים היו די הפכפכים, פורים דווקא התחיל בכיף, התחפשתי למרילין מונרו ממש מושקעת ולמרות שעליתי 3-4 ק"ג שאני יכולה בלעדיהם דווקא קבלתי את עצמי איתם וזרמתי, היה לי כיף... הבנתי למה אומרים שבלונדיניות נהנות יותר. ביום השני לחג (בשבת, החג מבחינתי התחיל ביום שישי), העקבים התחילו להציק, די מהר יצאתי מהתחפושת,וזה די עצוב שאיך שיצאתי מהתחפושת גם אוירת החג יצאה, כל מיני עניינים אנטי תאגידיים שצפו בי. אני כלכך מתאפקת שלא לכתוב מאוד מאוד מאוד.... אנטיקפיליסטי... זה דפוק, אני אוהבת כסף ושונאת אותו כלכך.. אני לא חושבת שהיו לי רגשות אמביוולינטיים כלכך חזקים מעולם. הגשם אכל לי את הפלאפון, הספקתי להרגיש חלשה מאי פעם ואז חזקה מאי פעם.ודווקא היום, ברגעים הכי קשים שלי, חלפו מולי שני אנשים מאוד יקרים לליבי,שני אנשים שלא קשורים אחד לשני,שכל אחד מהם, באמצעים הכי צנועים ואמיתיים הצליחו לשים חיוך על פניי. רק כי הם קיימים במרחב שלי. והזכירו לי פרופורציות מהן, ואף על פי שלא ישנתי טוב, + קצת חום, +התקופה הזו בחודש,+לחצי הפקה+גשם והיותי ממש ממש רטובה ממנו..... בסופו של דבר.... אין כמו חברים, גם אם הם חברים ארעיים וגם אם לכל החיים, גם אם "רק" חברים לעבודה או כאלה שיצעדו איתך לחופה,החיוך הזה של אדם שאתה יודע שבאמת שואל "מה שלומך" כי אכפת לו ולא ממשיך ללכת... זה נותן הרבה משמעות. ומשמעות יוצרת כוח, ולא משנה איזה תחפושת מסכה או שמלה מכיכר המדינה, נעליים של לואי ויטון או ווטאבר.... אתם לעולם לא לבושים לגמרי עד שאתם מחייכים. הגילטי פלז'ר של הערב: עונה חדשה ל"אחת שיודעת". זה קצת הוסיף לי... הייתי צריכה להתרפק מול משהו כייפי בעודי עם חום מושבתת פורים במיטה, הרי השקעתי כלכך במרילין מונרו וחוץ מלעבודה לא יצא לי לצאת השנה.. גשם ארור. ואני הרי אוהבת גשם אבל הפעם גם הוא אכל לי את הפלאפון וגם עשה אותי חולה.... בקיצור בלייר הצליחה לעשות לי קצת טוב על הנשמה אחרי סופש לא קל, אבל אתם יודעים מה... עם כל התלאות האלה... אני בטוחה שהולך להיות בסדר, כך שבנתיים כל מה שאני מאחלת לכם זה המשך חג שמח ושלא יירד לכם החיוך מהפנים... כי זה מדבק! |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עושה זאת :)
לא ממזמן ניגשה אליי בחורה באוטובוס ואמרה לי שעשיתי לה את היום שסתם חייכתי.. אמרתי לה שלא סתם.. היא אמרה וואלה צודקת :)
אבל לצערי לא כולם מגיבם ככה אבל זה בסדר.. הם צריכים להתמודד עם זה....:) זה ממני והלאה !
תודה לך!
תודה רבה, כיף לקרוא :)אל תטעי - אנשים כן מחייכים למי שמחייך אליהם ברחוב. הם אולי מובכים, כי הם לא רגילים, אבל אין בזה כל רע. חייכי, ואל תפסיקי.
גילי!
איזה כיף שבאת!
וזו בדיוק הייתה הסיבה להקאה.. היה מנקה ומטהר להוציא הכל החוצה (כמובן שאם הייתי מוציאה הכל זה היה הפוסט שלא נגמר לעולם...)
לעולם לא אשנא את הגשם, אני אוהבת אותו.... פשוט אתמול, הוא לא בהכרח בא בטוב.... כלומר רק בדרך מאוד "משונה"
ואולי לא מובנת.. אבל אלוהים נמצא בגשם. תמיד!
חשבתי יותר מלכמה רגעים.... לכן אני די נהנית מהעובדה שאני חסרת פלאפון כרגע
הלוואי שהייתי יותר חזקה בענייני חסיכה בדיבורים, לצערי אני מודה שכבר קבלתי את "ההוצאה" הזו על עצמי,
אעבוד על עצמי עד שאצליח. פשוט כרגע שמתי הכל בצד בגלל הסרט, אולי זו הטעות. לא לשים אותו במרכז לעומת כל השאר...
וזה אכן מבלבל
אני רק לא מבינה על איזה שורה שלישית את אומרת אמן..:) אולי זה שאריות הבלונד שעוד שם..:)
תרגישי טוב יקרתי!
לפעמים טוב להקיא החוצה דברים.. זה מנקה.
ואל תשנאי את הגשם. הוא חבר קרוב עדיין, "יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב"
מונחי קפה.
אחת הבחורות היותר שוות פה.
אחת שיודעת
-הו הגעגועים-
גשם זה אכן יופי.. פשוט תפס אותי לא מוכנה בעליל.... לפחות לא הייתי על עקבים כשזה קרה..:)
וחג שמייח, אכן בלונדיני זה כיףףף :)
אז זהו שאת כנראה יחידה בין רבים שכן.... אני משתעשעת הרבה בניסוי הזה..... וכשיש סוףסוף בנאדם אחד שפשוט מחייך בחזרה... זו הרגשה מהממת. הבעיה היא שאין הרבה אינטרקציות כאלה....לזה אני שואפת.
רותי :) תודה שבאת :)תודה מותק, אני אוהבת לקרוא את תגובותייך,
וכן יש משהו מעניין בין השורות שכתבתי..
זה החיפוש אחרי רגש ולא אחרי טכנולוגיה שמציפה את כולנו...
מלמדים אותנו לחשוב שהסלולר מחבר.. הוא רק מנכר.......
ומצד שני אני משלמת להם 1000 שקל בחודש....:(
תודה :)
חחחח בכיף.. מבחינתי הם אף פעם לא יוצאים מהראש... הם גם תמיד במוזיקה אצלי כי גם שאני מעבירה הלאה שירים שלא מתחשק לי.. תמיד בא לי על שירי אנני....::::)
נראה לי יהיה לך יפה להיות בלונדינית:)
גמאני בקושי הרגשתי.. ולא קיימתי את מצוות השתייה עד שלא ידעתי..:(
מה אומר לך "אחת שיודעת"? במונחי הרשת? :)
גשם זה יופי (ושיהיה יותר)
אבל היי, שמרי על הטלפון (ושאר האלקטרוניקה..)
חוצמזה חג שמח בלונדיני (ועל עקבים) או לא.
אם משהו יחייך אלי ברחוב לא אחשוב שהוא פסיכי אלא...נחמד
והלוואי כולם היו מחייכים לכולם...
.
מאד אוהבת את שרשרת מחשבותיך. כייף לענוד אותה.
רותי.
יקרה,
אילו רק היו כל ההקאות מניבות תוצרים כאלה נעימים וערבים :))
תודה על השיתוף.
הנהנתי, מתוך הכרה
מתוך הסכמה
אל מול לא מעט מילים
ואמירות
לעיל.
ונגיד, נגיד
שהיית שואלת אותי -
כי אז, הייתי משיבה ואומרת,
שלא מקרי בעיניי,
שהגשם המס לך את הסלולארי.
סולארי, יותר חשוב.
:)
ועוד, הייתי אומרת,
שלא מקרי בעיניי
שהזכרת את זה שוב
בדיוק אחרי הפסקה המבורכת
בנושאי חברות ותקשורת.
סלולארי, כבר מזמן שיבש קצת את התקשורת
בין בני אדם.
(ע"ע מי שיושבים יחד בבית קפה,
וכל אחד מנהל שיחה בסלולארי,
עם אדם שאינו ליד אותו שולחן )
ופורים שמח לך,
מבפנים.
תודה, NJAPP
והחלמה טובה.
לא אומרים איכס על פוסטים :)
ואנני, ראיתי את ההצגה בבורדווי כילד, ונראה לי שבמשך לפחות חמש שנים לא הצלחתי להוציא את השירים מהראש שלי. לא עזר כלום. תודה שהזכרת...
אחלה חג וגשם וכף
ניראה מהמעמץ טוב לך
שנה הבאה אני אולי אתחפס לבלונדינית
אולי אני אבין גם למה בלונדניות נהנות יותר
חחח
כשאת אומרת לי "אחת שיודעת", עולם האסוסיאציות שלי, נטול הטלוויזה אך המלא בדימויי רשת, זורק אותי למקום אחר לגמרי.
-פורים. חה. בכלל לא הרגשתי אותו השנה-