"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
ת'קדמי
לכאורה נדמה שאם נעשה משהו שאנחנו מכירים ויודעים היטב איך לעשות וכבר עשינו אותו כך וכך פעמים לא נהיה בלחץ. אצלי זה לא תמיד עובד. כאשר נהגתי לסרוג סוודרים השרוול השני תמיד הלחיץ אותי יותר מהראשון. ובאשר לעבודה שלי - אני מלמדת קורס מסוים כבר 16 שנה (אם אני לא טועה בחשבון) ונראה לי שבמשך השנים זה הופך להיות יותר מלחיץ. לעומת זאת, לימדתי השנה קורס בפעם השלישית בלבד והרגשתי יחסית רגועה ולפעמים יש קורסים שאני מלמדת בפעם הראשונה ואני די רגועה. נדמה כאילו החידוש מספק מספיק ריגוש חיובי שמכסה על החרדה. אבל גם זה לא תמיד עובד בשבילי. אני מלמדת בסמסטר הזה קורס חדש לגמרי ואין בי שום ריגוש חיובי אלא רק חרדה. אז מה ההבדל? שתי אפשרויות עלו לי בעקבות הקריאה בספר של גרטכן רובין.
האחד בעקבות המשפט הבא (שהיא עצמה מצטטת ממישהו אחר): "להכיר את עצמך משמעו לדעת את ההבדל בין מגבלות מקריות עליהם תפקידנו להתגבר לבין מגבלות הכרחיות של טבענו אותן איננו יכולים לעבור." ניסיתי לחשוב אפוא אם חלק מהקורסים האלו מספקים לי אתגר – אפשרות להתגבר על מגבלות מקריות ואילו אחרים דוחפים אותי בדיוק לתוך המגבלות ההכרחיות אותן אין לי סיכוי לעבור. ואולי לא מדובר בדיוק על מגבלה שאין לי סיכוי לעבור, אלא על כניסה לתחום שאני לא רוצה להיות בו. האם קורסים חדשים שמרגשים אותי הם כאלו שמותחים לי את הגבולות בכיוונים שאני אמורה מטבעי להתקדם לעברם ואילו קורסים שגורמים לי רק למתח וחרדה הם כאלו שהכיוון שלהם סותר את הטבע שלי? כמה עמודים קודם לכן נתקלתי בסיפור על אבא שלה שאחרי המון שנים של משחק טניס עבר לשחק גולף. כשהיא שאלה אותו על כך הוא ענה שבטניס הוא הרגיש שהוא הופך לגרוע יותר ואילו בגולף הוא מרגיש שהוא מתקדם. מאוד ייתכן שסוג מסוים של קורסים נותנים לי להרגיש שאני נהיית גרועה יותר ואילו קורסים מסוג אחר נותנים לי הרגשה של השתפרות. האם התרגשות חיובית מצביעה על צמיחה ואילו חרדה ומתח מצביעים על ניוון ונבילה? |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מקבלת את זה כחלק מהאנושיות... אחרת היה משעמם ;-)
התכוונתי בלב ברגש-למצוא מה מתאים לנו
אני לא בדיוק מבינה מה הכוונה של בלא בראש. אני מסוגלת לפרש את זה בשני כיוונים שונים:
1. בלב, ברגש.
2. בחובות שמטיל עלינו העולם החיצוני.
לאיזה מהם התכוונת?
אני מכירה את הכיף שבהתחלה חדשה אבל במקביל לצורך להתחדש יש לנו גם צורך לשמור על כמה דברים יציבים. אני, למשל, משנה כל הזמן תחביבים (די לצערי) אבל את מקום העבודה אני שומרת כבר 16 שנה מה שגם מבאס אותי לפעמים אבל גם משמח אותי כי אני זקוקה לעוגן הזה בחיי.
על פיך הכל נורא פשוט אבל אצלי זה לא כל כך חד משמעי. לא תמיד אני יודעת מה מענג אותי ולא תמיד אני יודעת מה אני אוהבת. את, למשל, כתבת פוסט בשבח השיגרה. אני גם אוהבת שגרה וגם שונאת שגרה.בדיוק בגלל זה אני מתחבטת כל כך הרבה ומנסה לחלק כל דבר לשני סוגים בתקווה שהחלוקה תפטור לי את האמביוולנטיות. דרך אגב, קל לי יותר להיות משוכנעת במה שאני שונאת לעשות מאשר בדברים שמענגים אותי.
הבנתי אותך. הלוואי שבאמת האיתותים יהיו תמיד חד משמעיים.
ממש ממש נתת לי חומר למחשבה-המדד של מה שאנחנו צריכים לעשות נמצא לאו דווקא בראש.
מאד הזדהיתי עם ספורו של האב שנטש את הטניס לטובת הגולף
הרגרסיה והנבילה יוצרים שעמום מסוים הכל נראה אותו דבר
המשחק מתנהל מעצמו כאילו הכל ידוע וחסרים האתגרים
כשמתחילים משהו חדש יש אולי חרדה אבל זו קשורה בהתרגשות ובצמיחה
הצורך להתחדש הוא בסיסי וקיומי. הרי הכל משתנה ורק אנחנו נתקע ?
אם אתגר מוסיף לך הנאה-לכי על אתגר
ואם סיפוק ממה שאת עושה מענג אותך לכי על זה.
עשי את מה גורם לך בסופו של יום את השמחה והציפיה לעשות זאת שוב.
אני לא מתעלמת...
התכוונתי לכך שיש פעמים בהן התחושה היא לא חד משמעית או אמביוולנטית, ואז צריך "להקשיב" יותר בריכוז כדי להבין ממה היא נובעת. קבלת החלטות במקרים אלו מורכבת יותר מאשר במקרים בהם יש "איתות" חד משמעי.
מעניין למה את נוטה להתעלם מהאזהרות האלו. נדמה לי שאני מודעת להן רק לפעמים לא יכולה להימנע מדברים מסויימים מכל מיני סיבות (כמו שאין לי ברירה עכשיו אלא להעביר את הקורס הזה).
כיכבתי את החתול שלך ועכשיו לא נותנים לי לככב שוב :-(
פוסט מעורר מחשבה ומורכב.
המשפט שגרם לך לכתוב, מזכיר לי את זה הידוע על האפשרות לשינוי (ציטוט מהזכרון- תן לי את הכח לשנות את מה שביכולתי, לקבל את מה שאיני מסוגל לשנות ולדעת להבדיל בין השניים)אצלי, תחום שיש לו משמעות עמוקה עבורי (ציור, כתיבה, מוסיקה) יכול לעורר "התרגשות טובה" גם אחרי זמן רב
(מקווה שזה ימשיך כך...)
"התרגשות רעה" (בעצם, סוג של אזהרה?) מצריכה יותר ריכוז פנימי לצורך הבנה (ולפעמים, אבוי, אני מבינה רק בדיעבד. נסיון...)חבל רק שזה נדיר (אצלי לפחות).
האם התרגשות חיובית מצביעה על צמיחה ואילו חרדה ומתח מצביעים על ניוון ונבילה
כן- כך אני חושבת
התרגשות חיובית
בכל שטחי החיים
תמיד מובילה אותי לצמיחה.
הגדרת את זה כל כך יפה.