בדרך כלל אומרים אנשים/שחיי אדם הקרב לשישים/מלאי חוויות עמוסים וגדושים/ככרטיס כניסה לעולם הקשישים/באשר לשימי כאלה כללים /אינם תקפים וכלל לא חלים/ואותות הזמן אינם יכולים/ להטביע חותם באיש רב פעלים/חידת שימי מחפשת פתרון/ כגבר עסוק בזמר ורון/קולו כזמיר מסלסל בגרון/כזהו שימי ברוך כשרון/מופת למסירות ואב נאמן/ פניו רגועות ושלוות כל הזמן/אינן מסגירות התרגשות שעימן/זולגת דמעה אף לאיש מתימן/שימי, היום לך גם מותר/ להסיר קשיחות ליבך נעתר/ ובסוף התכנית התבורי'ס תוכתר/"לאב השנה" גלוי לא נסתר/תכנית התבורי'ס רצה היטב/ס.מ.סים.חולפים הציבור מתכתב/מאות אלפי ילדים צעירים/  שולחים בהערצה וכמיהה ישירים/הם כה שקועים בתכנית השירה/ואינם מעלים שאלה ישירה/ ומשום שחשתי כי צריך ויפה/שאהיה להם לדובר ולפה/אתם נעזרים בנשים מגישות/מקשטות התכנית בקולן לוחשות/ והגיעה העת לצעד קדימה/ שתראו אחת שקוראים הם לה אמא/כי לך ברוך השם ילדים /גברים אחד אחד נחמדים/ ואני סתם שואל כך בלי משים/ היכן האמהות שהן הנשים?