כותרות TheMarker >
    ';

    מה בין מסחר, ניהול השקעות ומשפט מנק' מבט רב זוויתית.

    נסיוני בענף הפיננסים וניהול ההשקעות והעיסוק בתחום מן ההיבט המשפטי כעו\"ד , מעניקה לי נקודת מבט מעניינת על הנעשה בשוק ההון "מבפנים" וגם "מבחוץ" .

    בבלוג תוכלו לקרא על מסחר בני"ע ,ניהול וייעוץ השקעות ומגוון היבטים מקצועיים ומשפטיים הנוגעים לתחום הניהול הפיננסי. אמנם בלוג משפטי אך לא רק.

    משרדי מתמחה בין היתר בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים ומוסדות פיננסיים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ,שוק ההון ,תיקי השקעות וייעוץ בנקאי ופיננסי . כמו כן המשרד עוסק בנושאים מסחריים ובמתן ייעוץ משפטי ורגולטורי לחברות פיננסים ומיזמים בתחום המסחר וההשקעות.


    מגדל המוזיאון ,בית הפרקליטים ,ברקוביץ' 4 ,תל אביב.
    טל. 03-6935310 dant@tsuk-law.com

    0

    דברים שחייבים לבדוק לפני שאתם משקיעים את כספכם אצל מנהל תיקים

    0 תגובות   יום שני, 1/3/10, 19:51

     

    מה אתם חייבים לבדוק לפני שאתם משקיעים את כספכם אצל מנהל תיקים.

     

     

    ישנן מספר סיבות שאפשר לחשוב עליהם המביאות את הציבור לפנות למנהלי תיקים כדי שינהלו את כספם. מחסור בידע ,מחסור בזמן ,רצון להשיג תשואות גבוהות מן הממוצע וגם הרצון שמי שמנהל את הכסף יהיה "מנותק" מהטיות פסיכולוגיות הנובעות מפחד וחשש מסיכון ,חשש להפסיד או במקרים לא מעטים דווקא החשש "מלהפסיד" רווחים.

     

    ישנן כמובן גם לא מעט סיבות מדוע לא לפנות למנהלי תיקים , אבל אם בכל זאת פניתם אל אחד מהם , כמה נושאים חשובים שיש לשים אליהם לב.

     

    מה צריך לבדוק בהתקשרות עם מנהל התיקים והיכן נמצאות המלכודות שיש להיזהר מהן ?

    לפני העצות המעשיות קצת רקע בנוגע לנקודות החשובות.

     


    דמי ניהול

     

    לברוקר לא אכפת שתרוויחו , הוא אולי אף יתאמץ לעשות זאת ,אבל כדאי לזכור שהדבר העיקרי שחשוב לו הוא הכיס שלו. ניהול תיקים הוא עסק כמו כל עסק אחר ועסק , מה לעשות , צריך להרוויח.

     

    הכנסתו "הגלויה" של המנהל ( הגלויה ללקוח ) באה מדמי הניהול שהלקוח משלם כאחוז משווי התיק מדי חודש. בשל התחרות החריפה בין בתי ההשקעות קיימת מגמה של ירידה בדמי הניהול לרמות נמוכות מאד. לעתים הלקוח מתמקח ועושה "שופינג" בין כמה בתי השקעות על מנת לקבל תנאים "טובים" יותר בדמות דמי ניהול נמוכים מאד.

     

     

    כדאי לשים לב כי כמו כל דבר בחיים ,מה שנראה זול מדי יעלה בסופו של דבר ביוקר .

    הסיבה היא נושא העמלות.

     

     

    עמלות.

     

    בשל המבנה החוקתי הקיים היום המנהלים אינם יכולים לגבות שכר ע"פ תוצאות. לכן עליהם "להשלים " את החסר שבדמי הניהול הנמוכים בדרכים אחרות. מנהל מקבל החזר עמלות מהברוקר שלו על כל פעולה שנעשית בתיק הלקוח .

     

     

    הבעייתיות בזה היא שלמעשה מנהל התיקים שולט על גובה הסכומים שהוא מרוויח כהחזרי עמלות בגין ביצוע פעולות בתיקי הלקוחות. בשל העובדה כי הוא מקבל "בחזרה" חלק מן העמלה שמשלם הלקוח לבנק , יש לו תמריץ ברור לבצע הרבה פעולות. יותר פעולות הן יותר עמלות ,יותר עמלות הן יותר כסף הנכנס לכיסו של הברוקר.

     

     

    כיום , לאחר שינויים בהנחיות שניתנו למנהלי התיקים ע"י הרשות לני"ע ,הברוקר מחויב לדווח ללקוח על כך שהוא מקבל החזרים בעבור עמלות וכמו כן על גובה העמלות והסה"כ הכולל של ההחזרים שהוא מקבל עבור כל פעולה שנעשית בתיקו של הלקוח . למעשה הברוקר צריך לחשוף בפני הלקוח את ניגוד האינטרסים העיקרי שלו ,מה שמקשה יותר על ביצוע מניפולציות בתיקי הלקוחות.

     

    אלמנטים אלו יופיעו בהסכם ההתקשרות עם הלקוח . הבעיה שלא תמיד זה ברור ,לא כל הברוקרים מקפידים על זה ובהרבה מקרים הלקוחות לא שמים לכך או אינם מודעים להשלכות.

     

    יש לבדוק את הנושא הזה היטב לפני שחותמים על ההסכם עם הברוקר ואם זה לא ברור אז לשאול. אין מה להתבייש , זה הרי הכסף שלכם לא שלו.

     

     

    חיתום.

     

     

    שוק החיתום וההנפקות הוא "סיפור" בפני עצמו וכדאי מאד להבין את המשמעויות שלו בנוגע לתיק ההשקעות.

     

     

    אחד היתרונות שיש בניהול תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים הוא האפשרות הנוחה לרכוש יחידות של מניות ,אג"ח וכו' שמנפיקות חברות המעוניינות לגייס כסף מהציבור , לפני שהן מתחילות להיסחר בבורסה ובמחיר האמור להיות מוזל. מנהל התיק רוכש ( או יותר נכון מתחייב לרכוש ) עבור לקוחותיו המעוניינים בכך , "יחידות בהנפקה" ( או בעגת שוק ההון : "סחורה" ) בדרך כלל , במחיר המינימום לרכישה או הקרוב לו.

     

    מה האינטרס של מנהל התיקים לרכוש עבור לקוחותיו סחורה בהנפקה ?

     

     

    שוק החיתום הוא אחד המקורות הרווחיים ביותר בשוק ההון .הן עבור החתמים המשווקים את הסחורה (ומקבלים מהחברה המנפיקה עמלה שמנה ומכובדת) ,והן עבור חברות ניהול התיקים. למעשה חברות הניהול ושאר המשקיעים המוסדיים - קרנות נאמנות ,פנסיה ,גמל וכו' ,מקבלות עמלה יפה עבור ההתחייבות המוקדמת שלהם לרכוש סחורה בין אם זה לתיק ההשקעות של החברה עצמה ( נוסטרו ) ובין אם זה לתיקי הלקוחות.

     

     

    מה שעשוי לקרות ( וקרה במקרים רבים מאד בעבר ) הוא ירידה מידית אל מתחת למחיר ההנפקה כשהיחידות שנרכשו מתחילות להיסחר בבורסה וכתוצאה , נגרם הפסד למשקיעים. עכב כך ,במקרים רבים , מנהלי התיקים נאלצים למכור את הסחורה בהפסד שכן אם לא יעשו זאת הם מסתכנים בגרימת הפסדים גדולים יותר ללקוחותיהם בחלוף הזמן.

     

     

    הדוגמה הקלאסית לנזק שעלול להיגרם מהנפקות לא איכותיות מהעת האחרונה היא סיפורה של חברת "אפריקה ישראל" בה נאלצו המשקיעים למחול על חלק ניכר מהחוב בהסדר החוב שנעשה ותוך ספיגת הפסדים משמעותיים ( ישנן חברות גרועות יותר בהן הנזק שנגרם למשקיעים גבוה בהרבה ) . דוגמא זו ממחישה היטב כי מי שתמיד בסופו של דבר משלם את המחיר הוא הציבור שעבורו נרכשה הסחורה ושלקוחות מנהלי התיקים הם חלק ממנו.

     

     

    עצות מעשיות !

     

     

    הגדרת מטרות ההשקעה בהסכם ההתקשרות

     

     

    למעשה זהו הדבר החשוב ביותר שיש לשים לב אליו ! הוא מאגד ומגדיר את טווח הפעולה ושיקול הדעת של הברוקר גם בנוגע לנושאים הקודמים שציינתי .

     

     

    במהלך ההתקשרות עם מנהל התיקים והחתימה על המסמכים יש לשים לב היטב למידת ההתייחסות של המנהל לשאלה זו. עליכם להבהיר למנהל היטב את מטרות ההשקעה ( חסכון ,השקעה לטווח ארוך , ספקולציה וכדומה ) ואם הוא לא מברר זאת עמכם מיוזמתו או לא מנסה לדלות מכם פרטים זהו תמרור אזהרה.

     

     

    מדוע זה כל כך חשוב ?

     

     

    התשובה פשוטה. זו הדרך שלכם להבטיח כי הברוקר ידע מה מותר ומה אסור ולהגביל אותו מביצוע פעולות הנגועות בניגוד אינטרסים. במידה ויתעוררו מאוחר יותר סימני שאלה בקשר לניהול התיק ,יהיה ניתן לזהות את הנקודות הבעייתיות ולפעול בהתאם.

    במידה ולא תדקדקו בפרטים בזמן החתימה על ההסכם ולא תוודאו כי כל הפרטים תואמים את צורכיכם ומטרותיכם , ברוקר שאינו הגון עשוי לנצל זאת כדי למקסם את רווחיו על חשבונכם.

     

     

    כמה דגשים חשובים בנוגע לחוזה ההתקשרות עם הברוקר:

     

     

    הגדרת מטרות ההשקעה.

     

     

    חשוב שיהיה כתוב בבירור אם ההשקעה היא עבור חסכון ,השקעה לטווח ארוך ,כסף עבור רכישת דירה וכדומה. לא לתת לברוקר למלא זאת לבד אלא לבדוק היטב מה נרשם בהסכם ועל מה אתם בסופו של דבר חותמים.

     

    אם למשל מדובר בחסכון ,אין כל סיבה שתסכימו לשימוש באשראי . אשראי ( או מינוף ) מתאים אך ורק לתיק ספקולטיבי. במידה והברוקר ישתמש באשראי לשם "מיקסום" הרווח וניצול הזדמנויות תוך לקיחת סיכונים , סביר להניח שיגרמו הפסדים בתיק. יש להיזהר מאד מ"רובליקת" האשראי.

     

     

    עסקאות בסיכון מיוחד ( "המשבצות" )

     

     

    זהו "מוקש" רב עצמה. אם לא מבינים את המשמעויות שלו הוא עלול "לפוצץ" את התיק ,תרתי משמע.

     

    עסקאות אלו הן בדרך כלל פעולות במכשירים פיננסיים בעלי סיכון רב. במסגרת זו נכללים : קניה ומכירה של אופציות ,חוזים עתידיים , מכירה בחסר ( שורט ) מוצרים מובנים ועוד. רוב המשקיעים אינם מבינים במסחר במכשירים שכאלו ואינם מודעים לסיכונים הרבים שבהם. חלק ניכר מהמחלוקות והתביעות שנסובו סביב תיקי השקעות ורשלנות בניהול תיקי השקעות נגעו לעסקאות בסיכון מיוחד שהביאו להפסדים כבדים למשקיעים.

     

     

    ישנן ווריאציות שונות של הסכמים הנחתמים בין ברוקר ללקוח. בחלקם יש הדגשה של הנושא ופרוט רב של המותר והאסור. בחלקם הפרוט לקוני ומסתכם בכך שהלקוח חותם על כך "שהבין את הסיכונים הכרוכים בהשקעה שהתיר את ביצועה.."

     

     

    "בגדול" מומלץ לא לאפשר לברוקר לבצע פעולות בסיכון מיוחד, גם אם אתם סומכים עליו ,אלא אם אתם מבינים היטב את הנושא היטב ומסוגלים לפקח על התיק ברמה היום יומית ! במידה ואתם מנהלים תיק שאינו ספקולטיבי כדאי בכל מקרה להכניס בהסכם סעיף המונע ביצוע פעולה בסיכון מיוחד אלא באישורכם מראש ובכתב.

     

     

    איסור או התרה של פעולות בסיכון מיוחד מופיע הרבה פעמים בהסכמים בדמות "משבצות" בהן יש לסמן כן או לא.

     

     

    לכל חברה יש את הסכם המשבצות שלה. כשאתם ממלאים את המשבצות יש לשים לב היטב לניסוח ולתוכן ולא לתת בשום אופן לברוקר למלא זאת עבורכם ! אי שימת לב למהותה של אחת המשבצות עלולה, אצל ברוקר לא הגון , לגרום לצרות צרורות לאחר מכן.

     

     

    מדוע ?

     

     

    על שולחני מונח כעת מקרה בו לקוח הוחתם על הסכם "משבצות" שהחליף הסכם קודם "נטול משבצות". אותו לקוח סבר כי הוא הגביל את הברוקר מביצוע פעולות מסוכנות וכי הנחה אותו כי מטרת ההשקעה היא לטווח ארוך ( מה שנקרא "תיק סולידי"). אותו ברוקר אמנם סימן בכל המשבצות "לא" אך במשבצת אחת סימן כן. תוכנה של אותה משבצת אפשר "ביצוע אינטנסיבי של פעולות מסחר מסחר במניות ברמה יומית...".

     

     

    למעשה הוראת אותה משבצת סתרה את כל הרעיון של אופן ניהול התיק ואת תוכנן של שאר המשבצות ואפשרה לברוקר לבצע ככל העולה על רוחו בחלק "הספקולטיבי" של התיק. מיד לאחר מכן החלה פעילות אינטנסיבית של מסחר מרובה עמלות ששחקה את תיק ההשקעות בשיעור גבוה מאד. הנזק , בדיעבד, היה כבד.

     

     

    כל שינוי במטרות ההשקעה וברמת הסיכון חייב להיעשות בכתב.

     

     

    כדאי להיות ער לכך ולתעד כל שיחה עם הברוקר שתוכנה הוא מתן הוראות בנוגע להרכב התיק ורמת הסיכון. רצוי לא להסתפק בשיחה טלפונית כשמדובר בשינוי מהותי אלא לשלוח הוראות בכתב. אם אחר כך יתעוררו בעיות ומחלוקות הסיכוי שתוכלו להוכיח את תוכן השיחה ללא תיעוד בכתב הוא קלוש. על דברים קטנים מאלו קמות ונופלות תביעות בבתי משפט.

    אין להקל ראש בנושאים אלו.

     

    בפוסט המשך ארחיב יותר בנוגע להסכם הניהול עם הברוקר.

     

    תגובות , תוספות והערות יתקבלו בברכה.

     

    www.tsuklaw.com

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה