שנים היא מקננת בי...פנטזיית העל, האולטימטיבית, אם כל האשליות... פנטזיית ה"סופר" (זה שכותב ספרים...) . דמיון שווא על היום בו אכתוב ספר משמעותי, אמיתי כנה, ספר שיביא בשורה, ישאיר את חותמי על העולם. בכל העיתונים יכתבו על זו שכתבה....הגתה....אמרה.....אייך אייך...מאיפה זה בא לה? עם הזמן שעובר ואינני "סופר" או אינני סופרת....(מין חידוד שכזה) מצטמצמת הפנטזיה למימדים ארציים. ולאחרונה התגבשה לכדי ה"כריכה האחורית" בלבד. ספר על טוהרת ה"כריכה האחורית". XX עמודים שכל אחד מהם הוא "הכריכה האחורית" של ספר שמישהו רצה לכתוב אבל..... לא מצא את הכוחות ממש לשבת ולכתוב,ממש להשקיע זמן, לשקול מילה מילה.(ובסוף.... ימכרו אותו "אבא במאה"). (זה כנראה לא ממש בוער בעצמותיי... אולי יש להניח לפנטזיית ה"סופר" להיטמע בין שלל הפנטזיות בשולי המוח הימני....צפוף מדי כבר) לפנטזיה גם הסבר רציונאלי...(בניגוד לפנטזיה). בעידן המהיר בו אנו חיים, בזפזופ האינסופי של ערוצים תוכניות אנשים ארועים....מי באמת מתעכב על פרטים ורגישויות על תהליכים ומחשבות, הרי הכל בסוף זה "תכלס, תוצאות"! הכריכה האחורית מספקת את טריגר המחשבה, תמציתיות הענין, עיקר העיקרים, וקדימה לדבר הבא.
(לא אחת כשאני בתפקיד ה"קוראת" נופל לידי ספר שאין לי אליו סבלנות. עודף מילים, משפטים ארוכים, המון פרטים תאוריים ובלי פואנטה. מצאתי שתי דרכים להתמודד עם זה. האחת, להיות עם כמה במקביל...מעולמות שונים...עד שאני שוכחת אותו. השנייה להתגבר על רגשות האשם ולהניח אותו בצד, לא גמור, כן כן זה נשמע חמור...אבל לעיתים זה כל הסיפור.)
הספר יורכב מדפים של "סופרים" שונים, שמסכמים בעמוד אחד את כל הרעיון של הספר, פלוס כמה מילים סופרלטיביות על הסופר (זו ההזדמנות לתת לאגו להתנפח, הרי מהסיפור עצמו זה לא יקרה) כבר צצו מספר כותרות מרתקות כמו: "דברים ששמרתי בבטן", "אמא – הסיפור המלא", "ובדרך שכחתי לחיות", "אהבה היא התחלה של סיפור לא פשוט" המעוניינים לקחת חלק בפרוייקט יציינו את הסיבות האמיתיות (אם מישהו כאן מקפיד על אמת). בסוף התהליך יבחרו אלו שיקבלו את מירב ה"אס אם אסים" של חברי הקפה. |