הם עומדים אחד אחרי השני זקופים חלקם כפופים מעט חלקם ממש כפופים
ויש ששכובים דוממים ויש ששכובים, כשהחזה עוד עולה ויורד בקושי
וכמה מהם עכשיו מרקדים מעגלים מעגלים
אם לא ישמרו עלינו פה, לפחות שישגיחו
לכל אחד שם זוג כנפיים ולכל אחד פה זוג מחסניות
ומיליוני רסיסים סביבם כדוריות של מתכת כדוריות של דם
וניסיתי ללכת, להגן איתם יחד ומשהו הכה בי ובדיוק הרגע נדם
|
maximus77
בתגובה על דממה
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וכמה מהם עכשיו מרקדים
מעגלים מעגלים. חלקם מעושנים.
הכתיבה משובחת. המציאות עגומה.
חנוך לוין ביקש במחזה "רצח" "שקט. קצת שקט. שקט שוויצרי".
ועד אז, מילים פוצעות כמו שלך ימשיכו לתאר סבל כמו שלנו.
אכן כתיבה יפה ... מצטרף לאחרים
מצטרף למשבחים
את כותבת מדהים
ועכשיו הגיע גם הכוכב שלי.
חתימה טובה.
קשור למלחמות העד
מצטרפת למתפעמים.
מצויין.
ואוו... מקסים!
(כוכב).
קשור למלחמה ספציפית?
את כותבת מדהים הדר.