פּעם בכמה חודשים היינו יושבות על כוס קפה בחדר הישן והחמים, רוח היתה מנשבת מן הים ומֵניעה את פעמוני הכסף הקטנים שהיו תלויים בפתח .
העבר היה צף ועולה בּין קמטי עיניה המתאמצות לזכור את הסיפורים ואני הייתי נוסעת עם המילים לטוות תמונות דהויות שהתאימו בדיוק לאלבּום הישן שהיה מונח בארון.
פּעם בכמה חודשים אני הולכת להבּיט בּים ובשמש השוקעת עם הזיכרונות שלא הספיקו לצאת.
|
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
אוי...הזכרונות...
שיר יפה מאד.
מזמן אמרתי הלואי והיה ניתן לקחת כדור כדי שזכרון רע יעלם.
מסתבר שעתה עושים מחקרים על זה ויתכן שימצא כדור פלא שכזה.
*
תודה יהודית
שבוע טוב.
הגעגוע הוא בן לוויה תמידי של הזיכרון*כתיבה יפה ריקיל'ה
תודה לך גם טאקי
כל טוב.
תודה.
תודה זיוה.
בהחלט אפשרות.
כתיבה מרגשת ויפה
תודה יקירה.
זיכרונות שתמיד מלווים.
מיוחד ומצא חן
שורה אחת
במקום פרוט עדיף מיקוד
הניעה את הפעמונים, לדעתי עדיף
(השיר לא מול עיניי)
הו לונלי יקר
תודה
שמחה לראותך כאן.
תודה לך.
תודה ריקי.
תודה לך ורד.
השיר הוא על דודתי דוקא
שרק התחילה לספר זכרונות
על השואה.
לא הכל עבר וחבל.
שירך הותיר בי אלם !
אך אם אאלם איך תדעי שהייתי וקראתי ונאלמתי....
רגיש ונוגע.
כתבת מקסים!
כתיבתך יפה ונוגעת.
זכרונות זה מה שנותר לי.
הזכרת לי את סבתי, שהיה לי קשר מיוחד במינו איתה.
תודה.
תודה אביה הרחוקה
רק טוב.
זכרונות בתמונות.
תודה לך.
תודה לאה יקרה.
תודה בני
הפעמונים מפיחים חיים.
תודה לך יערית
הזכרונות שקיימים בפנים...
ריקי יקרה
נשאבתי אל תוך מילותייך
נהדר ונוגע כל כך שירך
לך התודה
יופי של דימויים
ואני הייתי נוסעת עם המילים
לטוות תמונות דהויות
ואני הייתי נוסעת עם המילים
לטוות תמונות דהויות
שהתאימו בדיוק לאלבּום הישן
שהיה מונח בארון.
היי חומד
*אזלו לבינתיים
וזה שווה יותר
אוהבת את השקיעה בשרעפים
ואני הייתי נוסעת עם המילים
אשוב
וכשאומרת אני שאשוב
כך יהי
להית'
לאה
חוט השני הנמתח,
עבר, הווה, עתיד,
הרוח, לעולם מן הים תנשב,
להפיח חיים בפעמוני הכסף הקטנים,
התלויים מן הפתח...
בני
ויש זכרונות שיוותרו תמיד חקוקים עמוק בלבנו
כתיבה נהדרת כתמיד