פּעם בכמה חודשים היינו יושבות על כוס קפה בחדר הישן והחמים, רוח היתה מנשבת מן הים ומֵניעה את פעמוני הכסף הקטנים שהיו תלויים בפתח .
העבר היה צף ועולה בּין קמטי עיניה המתאמצות לזכור את הסיפורים ואני הייתי נוסעת עם המילים לטוות תמונות דהויות שהתאימו בדיוק לאלבּום הישן שהיה מונח בארון.
פּעם בכמה חודשים אני הולכת להבּיט בּים ובשמש השוקעת עם הזיכרונות שלא הספיקו לצאת.
|