כמעט שנתיים מאז שנפרדנו.

ככה, במכת חרב אחת.

בלי הרבה דיבורים. בלי להביט לאחור.

שמונה עשרה שנים של קשר הסתיימו להם.

הייתי רואה אותך מידי פעם עם אחרים.

לא מיצמצת כשראית אותי.

היית צמודה אליהם, זוהרת כמו פעם

לפעמים היה נדמה לי שאת אפילו מרוצה.

החברים, המשפחה דווקא שמחו שנפרדנו.

היא לא בשבילך הם היו אומרים.

תעזוב אותה.תזרוק אותה.

אבל את ידעת כל הזמן, שהם לא יצליחו להפריד ביננו.

הקשר שלנו היה חזק יותר מכל אחד ואחת מהם.

הקשר שלנו היה טהור. יומיומי. עם אופי וריח משלו.

הקשר שלנו היה מיוחד, מבוסס על חוויות משותפות.

בכל סקס שהיה, את היית שותפה.

בכל יציאה היינו ביחד.

לא היה אכפת לי שכולם ידעו, אפילו אשתי.

עד שפתאום הוא הפסיק.

ככה פתאום.

אנצור אותך בליבי לנצח

תשמרי על עצמך יקרה.

סיגרית נובלס שלי

:)