גלגולו של שם, שמות מדינות בעולם

ברוטוס:   תגיד, אחי, מאיפה יש לנו חוצפה שכזו?

נטוס:      נולדנו חצופים. על מה יוצא הקצף הפעם?

ברוטוס:   מכיר את המשוררת זלדה?

נטוס:      ברור, "לכל איש יש שם..."

ברוטוס:   לכל מדינה יש שם, למה אנחנו צריכים להמציא לה שם אחר בעברית?

נטוס:      תתמקד

ברוטוס:   איך לפראנס אנחנו קוראים צרפת, לספיין ספרד, לאתיופיה חבש ולגריס יוון?

נטוס:      טוב אלו שמות מוכרים עוד מן התנ"ך

ברוטוס:   אז למה לא קראנו לפולין כוש, להולנד תרשיש, ועוד?

נטוס:      שאל את האקדמיה ללשון עברית

..

ברבים משמות המדינות ניתן למצוא זיקה בין השם המקורי כפי שהוא נהגה בידי אזרחי אותה המדינה, לבין השם המיוחס לאותה מדינה בשפה העברית. קלות הדוגמאות של מדינות אירופה כגון: רוסיה, פולין, רומניה, הולנד, הונגריה, צ'כיה, אנגליה - מעידה על כך. יש שהשינוי מתגלגל יותר אך עדיין נרמז על מקור הגלגול. יפן הקוראת לעצמה ניהון, התגלגלה לג'פן באנגלית. צ'יינה לסין. הלבטיה הקרויה גם שוויץ עברה לשוויץ, מסרי למצריים, ג'ורדן לירדן.  דויטשלאנד המכונה באנגלית גרמניה זכר לשבטי הגרמאנים שכבשו אותה, בעברית גרמניה.

כל המדינות החדשות, יצירי סוף המאה העשרים, זכו לאימוץ שמן בעברית כזהה לשמן המקורי. כך למשל פפואה גיניאה החדשה, כל מדינות ברית המועצות לשעבר והמדינות שהוקמו על חורבות יוגוסלביה.

מדוע, אם כן, בחרה השפה העברית להעניק דווקא לארבע המדינות הללו שם עברי שאין בינו לבין שם המדינה כל קשר שהוא? קיימת אפשרות שדוברי עברית של ימים קדומים זיהו את האזור עם העמים המוכרים להם, וכך קראו למדינות בשמן המקורי. יש לא מעט אגדות אורבאניות חביבות שמסבירות את השמות.

מסופר על ספרד, שזה היה שמה המקורי. לימים הגיעו אליה כל מיני ימאים עברים וקראו לה אי השפנים, ומכאן התגלגל אי השפנים, או השפניה להיספניה, ספיין. בימים קדומים כינו את ספרד ארץ שבה ישבו גולי ירושלים, אספמיה בספרד (עובדיה 20) תודו שיש כאן אתנוצנטריות עברית כבדת משקל.

לגבי מקור השם פראנס, ככל הנראה מדובר בשבטי הפראנקים שהיו ידועים בימים קדומים. מה שמסביר את השם בו הם בחרו לעצמם. לא מצאתי הסבר לגלגול הדרמטי לצרפת אך מצאתי איזכור לצרפת בתנ"ך "עיר באיזור צידון על חוף הים התיכון" "קום לך צרפתה אשר לצידון" (מלכים א' יז 9). מה הקשר בין צרפת שבצפון מערב הים התיכון ולצידון שבמזרח הים התיכון? למען האמת צפת יותר קשורה.

עם היוונים יש לנו חשבון עוד מימי אנטיוכוס. כבר בזמן העתיק כונו בני ההלנים יוון, כינוי מלא בוז לעובדי אלילים. יש סבירות גבוהה ששמם הקדום היה הלאס ורק בשנים מאוחרות יותר הוא שונה לגרסיה או גריק. אגב, שכניהם ממזרח קרויים תורכים רק מן המאה העשרים על שמו של אטא תורכ, ולפני כן היו ידועים בשם עותמנים על שמו של עותמן. אז אולי הם בכלל הפיניקים?

מדוע איפה, לא מצאה השפה העברית קשר לעמים שהיו מוכרים לעברים במזרח התיכון הקדום. איפה הפלישתים, הבבלים, היבוסים, האשורים, הגלגשים, האדומים, המואבים, החיטים, וכל העמים שליוו את העברים בארץ ישראל, בגלות?

משלא הודבקו שמות עבריים למדינות רבות זולת ארבעת אלו, יש להניח שהם זוהו במישרין ושויכו לשמם המקורי אף אם הם עצמם לא ידעו זאת, או שכחו. ושבא, איפה שבא ממנה הגיע אלינו המלכה, ליטל מעתוק?

© כל הזכויות שמורות למחברים