מילים שרציתי לומר -  ודחיתי,

דברים שחיכו למחר - ופספסתי,

שירים שרציתי לשיר - ושכחתי.

בזמן המתאים - כך חשבתי,

יגיע הרגע - את עצמי כך ניחמתי,

במירוץ החיים ממני  נשכחתי

וכמעט נשתכחתי....

הזמן הוא עכשיו, הוא הרגע הזה,

וכשהוא יחלוף - לא יהיה עוד כזה.

לא תהיה לי אתה,

לא תחזור עת - עתה,

התמונה שתבוא לא תהיה כדמותה.

אתה ואני ואני ואתה

קצת דוחים לאחרי, כמעט בבעתה,

לא רוצים שום עימות, לא רוצים חזיזים,

משאירים שוב קצוות ממש לא קשורים.

מחכים שיבוא לו הזמן המתאים,

מחכים לסימן שאותנו יחכים,

מחכים לרגע שיהיה שוב מושלם,

פוחדים להרוס את העולם הקיים.

אמרנו, אומרים - אוהבת, אוהב,

מכבים את הרעש שמרעיד את הלב,

מכוונים תדרים כמו ברדיו של פעם

וצפים בשתיקות עד יקהה קצת הזעם.

ויש לפעמים שהרעש מפחיד

ויש לפעמים שהשקט מטריד

ויש לפעמים שאיפה לאחר

וחוזרת לרוגע, איתך, לא יותר.