ה שרת התחיל ממש להיבהל עבור הילדה. לא היה שם אף אחד, והוא בטח שלא נגע בה, ובכל זאת ביקשה כמעט בצעקה, שירד ממנה. "מי זה? את רואה אותו?" "כן, הוא לידך. הוא נראה רשע. הוא מחייך. ויש לו את החולצה הזאת. החולצה הזאת כמו של אבא שלי כתיבה טכנית הרגה את ה קופירייטר ".. היא כמעט התעלפה מרוב בהלה. השרת נשאר אותה על ידיו ולקח אותה לשירותים של הבנות על מנת לא לעורר סאגה תקשורתית במסדרון, ולא לבייש אותה. "בואי, מתוקה, תראי אין פה אך אחד". היא היתה מכורבלת כולה ליד פינת הקיר, לא ידעה מה לעשות עם עצמה. השרת, שהיה פסיכולוג בעברו הרחוק, והורחק מתפקידו לאור השתתפותו במסיבת סווינגרס עם מטופלת שלו, התחיל לדבר אליה ברכות מקצועית. "חני, מי זה הילד הזה? איזה חלק הוא בתוכך?" "הוא לא בתוכי, הוא ממש בחוץ. הוא אמיתי!" "אבל חני, אני לא רואה אותו, איך יכול להיות שאם הוא אמיתי, אני לא יכול לראות אותו?" "הוא אמיתי!".השרת המבולבל הביא לה כוס מים, וכשחזר היא לא היתה שם, רק החולצה ההיא של הכתיבה הטכנית הרגה את הקופירייטר היתה שם. השרת המבולבלת לקח את החולצה, והחל לחפש אחר חני. הוא הבחין בטיפות דם במסדרון, ואגב אחרי זה, עד שהגיע, חני כבר לא היתה בחיים. פתאום רצו אליו ועצרו אותו. "הוא היה איתה עכשיו בשירותים. הוא בטח נגע בה והרג אותה" צרח אחד הילדים. הכל קרה מהר, ושומר בית הספר הגיע משום מקום ואזק את השרת. בדרך למכונית המשטרה, עבר לידו ילד בלי חולצה ואמר לו כמעט בלי להזיז את השפתיים- תעשה כל מה שהאחרים יגידו לך, אחרת אהרוג אותך"