כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    ידידי המשורר

    24 תגובות   יום שלישי, 2/3/10, 19:34

     

    ידידי המשורר

    בְּקִיר חָדְרוֹ נָעַץ שִׁירֵי אִיּוֹבָיו שֶׁכָּתַב
    טוֹבֵל מִדֵּי בֹּקֶר מִקְוֶה בְּדִידוּת צוֹרֵב.
    רַק לְעֵת צָהֳרַיִם שָׁחוּחַ בַּכְרַךְ מְהַלֵּךְ

    בְּבֶגֶד יָשָׁן, קֻמָּט שָׁחוּק לְבֵית-הַקָּפֶה.

     

    שְׁאֵרִית שֵׂיבָתוֹ מָשַׁח שָׁחֹר נְחֻשְׁתִּי,

    גַּבּוֹת לָבָןאָפֹר תְּלוּיוֹת מֵעַל עֲדָשׁוֹת

    עָבוֹת חוֹצְצוֹת עֵינַיִם תְּכוּלוֹתאֲפַרְפַּר

    מֵעוֹלָם מְגֻרְעָן צְבָעִים מְטֻשְׁטָשׁ כֻּלּוֹ,
    מֵשִׂיחַ עִם עַצְמוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ, לְעִתִּים

    עִם אֱלֹהָיו,  פּוֹרֵשׂ שְׁתֵּי יָדָיו לִצְדָדָיו

    בְּאֵין מִי שֶׁיַּקְשִׁיב.
     

    לְמִי מִזְדַּמֵּן, מַרְאֶה אֶת שִׁירוֹ הֶחָדָשׁ
    אֲשֶׁר שָׁאַב לְתוֹכוֹ מִמַּעְיָנוֹת תְּהִלִּים,

    מַצְבִּיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת עַל שְׁנִינוּת חַדָּה

    מְדוּדָּה, צִּינִית וְשָׁב קוֹרֵא בְּהַטְעָמָה

    מַבְּסוּט מִגְּאוֹנִיּוּתוֹ שְׁאֵין  דּוֹמֶה לָהּ,

    מִתְחַנֵּן שֶׁיֹּאמְרוּ "נִפְלָא!",

    שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ - "הַמְּשׁוֹרֵר",

    מְבָרֵךְ אֱלוֹהָ שֶׁיָּנַק עִבְרִית מִלֵּידָתוֹ. 
     

    כְּאֶחָד מִידִידֵי אִיּוֹב מִתְקוֹמֵם:
    "הַאִם הוּא יָדַע

    כְּשֶׁכָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה

    שֶׁכָּךְ זֶה יִהְיֶה?!"

    עָט עַל שְׁיָרֵי גַּעְגּוּעָיו לַנָּשִׁים בְּחַיָּיו,
    עָטִים עָלָיו לֵילוֹת מְלֻבָּנִים לְלֹארַחֵם
    מְחַכֶּה לַמָּסָךְ הַשָּׁחֹר שֶׁיִּפֹּל כְּבָר וּבָא 
    הַשַּׁחַר מִסְתַּנֵּן לְאִטּוֹ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס, 

    חוֹשֵׂף קִירוֹת קְלוּפִים שְׂרוּגֵי סְדָקִים

    וְקוּרֵי עֲיֵפוּת ֹשֶפַּשְּׁטוּ בִּתְלָמֵי פָּנָיו,  

    וְנִרְדָּם.

    אֶת עֱזוּזֵי כְּמִיהָתוֹ לֶאֱלֹהִים הִסְתִּיר מִפָּנַי.
    רַק אֶתְמוֹל זִנְּקוּ מִשִּׁירוֹ וְהָיוּ לְמִרְכֶּבֶת אֵשׁ נְבִיאִית -

    תִּקּוֹב הֲרָרִים, תְּדַלֵּג תְּהוֹמוֹת וְיָמִים, תִּסּוֹק אֶלבְּעַד

    רְקִיעִים וּשְׁמָשׁוֹת וְלֹא תֵּעָצֵר עַד יַגִּיעַ - וְיֶחֱזֶה.

    וְהוּא מַאֲמִין, שהַמַּחֲזֶה אֵינֶנּוּ נִגְמַר כָּאן בְּבוֹר אָפֵל

    אֲשֶׁר פּוּחְלָצוֹ יּוּרַד אֵלָיו לְקוֹל סִלְסוּלֵי חַזָּן לְרַחֲמָיו
    וּמְעַט יְדִידָיו שֶׁיֹּאמְרוּ בִּקְצָת גִּחוּךְ:
                             "הָאָהַב אִשָּׁה? אִשָּׁה אָהַבְתוֹ?"

    לוּ יְהִי
                  יָאִיר לוֹ אוֹרוֹ

                                           וְנֻחָם בּוֹ.

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעצמי עצמי

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/10 22:14:
      יפה ומיוחד במינו.
        7/3/10 22:05:


      עוזי היקר,

      שִלבת בשירך באלגנטיות מתוחכמת אלמנטים המרמזים או המעידים על הלך רוחו ואופיו של המשורר, כמו אזכור איוב, כמו שיבתו המתפשטת, קירות קלופים, בדידותו בחייו ובמותו (הבית האחרון?), כמיהתו הגדולה בהכרה, בהערכה בתשומת לב ועוד...

      כתיבתך עשירה בביטויים הממחישים מציאות אפורה, משורר עגום ועצוב, הכותב מתוך עריריות ומתוך כאב. מטאפורות מליציות לחוסר אונים גלמוד והקבלות תנכ"יות, המציירות את התחושה מתוך האסוציאטיביות של הקורא.

      הבית האחרון כמו מסכם את כל חייו העגומים, וחלומו שיירשם בהסטוריה, אך האם כך יהיה...?

      אהבתי לטייל עם המשורר הזה שלך ולהכיר אותו דרך מילותיך היפות *

      .

      ואגב, האם העדר הרווחים בין מילים מסויימות הינו מכוון?

        7/3/10 08:38:

      עוזי

      שיר מדהים ומופלא

      מנוסח ומסוגנן

      במלא הדרו ויופיו

      אהבתי

       

        7/3/10 00:43:


      פרשת לפנינו מרבד מילים מקסים שמתחברות לשיר נהדר

      אודות המשורר הבודד שכל כך חפץ כי שיריו יוכרו ויוקראו

      וכל זאת בשפה כל כל מיוחדת.

       

      חנן

        6/3/10 22:22:


      ידידי היקר

      בְּקִיר חָדְרוֹ נָעַץ שִׁירֵי אִיּוֹבָיו שֶׁכָּתַב
      טוֹבֵל מִדֵּי בֹּקֶר מִקְוֶה בְּדִידוּת צוֹרֵב.
      רַק לְעֵת צָהֳרַיִם שָׁחוּחַ בַּכְרַךְ מְהַלֵּךְ

       

      כמה יפה תיארת את המשורר

      המחפש  מי שישמע את שיריו

      שאותם הוא כותב בבדידותו

      כדי לשתף את רחשי ליבו

      ולהתפאר בכתיבתו

      * אהבתי לטייל בין המילים

      ונהדר לי לקרוא שירים מנוקדים

      הניקוד מוסיף הוד והדר לשיר

      שבוע ניפלא

      חיה

        6/3/10 22:11:

      מיוחד

      אני מאחלת לכל המשוררים שמילותהם של משוררים אחרים

      ישקו את ההשראה שלהם, אחד יפרה את השני וכך לא תגווע

      השירה.

       

       

        6/3/10 20:55:

      קורא שירך ולא בדיוק יודע...
      נראה לי ששירת איוביו הנעוצה בקירו מזכירה לו
      ולו "שלושת ידידי המשורר" כאותם אליפז התימני ובלדר השוחי וצופר הנעמתי
      שנדברו לנוד לו....
      נראה ששירת איוביו הנעוצה בקירו אמרוה להזכיר לו
      כמאמר הפסוק: "דע מאין באת ולאן אתה הולך וגו'..." ( מסכת אבות, ג', א' )

       

       

        6/3/10 20:54:

      כמה יפה כמה אלוהי,
        6/3/10 20:42:

      תאור מעניין ויפה .
        6/3/10 20:38:

      ידידך המשורר נפש אומן לו

      וכי הלא למען מענה כלשהו לחיוב או לשלילה

      יוצרים כדי להיות באינטראקציה עם הקהילה

      כל אחד היכנשהו מחפש הכרה

      מינורית או מז'ורית הכרה כלשהי

      בקהילה מצומצמת או רחבה

       

      ידידך זכה !

       

      שבוע טוב ומבורך

        6/3/10 09:16:


      אהבתי את הערכה לחבר המשורר.

      לעיתים עדיף ללא קנאת סופרים....


      כתיבה יפה בקפה, איזה תענוג*
        5/3/10 21:18:


      עוזי,

      השיר אומר דבר אחד באופן מאוד ברור;  מיטיב הינך לספר סיפורים, בין אם בדויים בין אם סופנים בחובם אנשי בשר ודם.

      יצירה מופלאה בפסקאות המיוחדות שבה, כמו תחנות תחנות במסע הכרות שאין לו סוף.

       

      שבת מבורכת.

        4/3/10 18:46:

      צטט: טימפי 2010-03-04 17:57:35


      אהבתי מאד.

      מזכיר לי את דמותו של יבי, אם כי קשה לי להאמין שאליו כיוונת.

       

      טימפי ,

      אינני מכיר את יבי.

      תודה על מילותיך, ידידי

      עוזי

        4/3/10 17:57:


      אהבתי מאד.

      מזכיר לי את דמותו של יבי, אם כי קשה לי להאמין שאליו כיוונת.

        4/3/10 08:56:


      ואוו...:)

      כתיבה מרהיבה ציורית מרשימה ואיכותית!!

      תארת נפלא את תסכולו של משורר

      שליבו ונפשו מילים.

      תודה לך...:)

      .

      בלוז

        3/3/10 22:32:

      שירתך  -  שיר השירים
        3/3/10 16:26:


      המשורר הגאון כתב נפלא !

      אכן יש המון כחמה בתהילים.

        3/3/10 15:39:

      עוד יצירה יפה שלך המביעה הערכה למשורר חבר.

       

      נדמה לי שאני יודע למי אתה מתכוון

       

      ואני מצטרף להערכה

        3/3/10 09:14:

      פירגון לחבר משורר מדהים ומפעים.

      אשריו שזה לחבר כמוך.

      מאד אהבתי את הדימויים והשפה התנכית

      נפלא לקרא אותך ולהבין איכות מהי.

      תודה ששיתפת ואותי עינגת.

      בהצלחה לך ולחברך המשורר.

      נפלא.

      יום קסום.

        3/3/10 09:12:

       

      אֶת עֱזוּזֵי כְּמִיהָתוֹ לֶאֱלֹהִים הִסְתִּיר מִפָּנַי.
      רַק אֶתְמוֹל זִנְּקוּ מִשִּׁירוֹ וְהָיוּ לְמִרְכֶּבֶת אֵשׁ נְבִיאִית -

      תִּקּוֹב הֲרָרִים, תְּדַלֵּג תְּהוֹמוֹת וְיָמִים, תִּסּוֹק אֶלבְּעַד

      רְקִיעִים וּשְׁמָשׁוֹת וְלֹא תֵּעָצֵר עַד יַגִּיעַ - וְיֶחֱזֶה.

       

      מדהים תאור הנחישות הזאת,

      עבד אלוהים אמיתי.

       

        3/3/10 08:56:


      בשפתך הלירית והכובשת אתה כותב שיר מחווה

      לידידך המשורר ששפתו ועושרו הלשונו כובש

       

      גַּבּוֹת לָבָןאָפֹר תְּלוּיוֹת מֵעַל עֲדָשׁוֹת

      עָבוֹת חוֹצְצוֹת עֵינַיִם תְּכוּלוֹתאֲפַרְפַּר

      כתיבה נהדרת כתמיד

        2/3/10 23:26:

      " לוּ יְהִי
                    יָאִיר לוֹ אוֹרוֹ

                                             וְנֻחָם בּוֹ. "

       

       

      א מ ן .

       

       

      כמה יפה השיר העשיר בשפת התנ"ך ..

       

       

      ד"ש לידידך המשורר ..

        2/3/10 23:18:
      אנטיתזה למושג קינאת משוררים. מפאר ומרומם.