צילום: רינה נגילה

הדימוי שלנו על הנשרים, חוטא בקיבעון ודעה קדומה. נכון שמדובר בעוף הניזון מפגרים, אך מראהו האצילי והכריזמטי זוקף לזכותו נקודות לא מעטות בקרב מטיילים רבים ואוהבי טבע בארץ ובעולם כולו. טיול בעקבות מלך העופות    

בשמורת גמלא, הידועה כאחת מפינות החמד שבמרכז הגולן, מצויה מושבת הקינון הגדולה ביותר של הנשרים בארץ. הנשרים, תושבי המקום, הם מהגדולים והמרשימים שבעופות הדורסים בישראל ובעולם כולו. המפרט הטכני שלהם מרשים לכל הדעות ואורך גופם המרבי מגיע ל-1.1 מ', אורך מוטת כנפיהם מגיעה ל-2.7 מ' ומשקל גופם כ-8 קילוגרם. הנשר שכאמור ניזון מפגרים בלבד, משמש למעשה כ"תברואן" של הטבע, המנקה את השטח משרידי בעלי חיים מתים ומונע בכך התפשטות מחלות. מכאן, שלנוכחותו חשיבות רבה במערכת האקולוגית הטבעית.

הנשר נחת                                

בעבר, היה הנשר נפוץ באזורנו, ומתיאורי חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ-ישראל במאה ה-19, עולה כי היו בסביבה מושבות קינון גדולות שמנו מאות נשרים. עקב ציד פרוע, מחסור במזון, הרס בתי גידול והרעלות משימוש לא מבוקר בחומרי הדברה, אוכלוסיית הנשרים בישראל כמעט ונכחדה. באופן יוצא דופן ומרשים שליש מהנשרים בארץ מקננים במצוקי שמורת גמלא. בשנים האחרונות התגייסה רשות הטבע והגנים, ביחד עם גופים אחרים, לשמירה על אוכלוסיית הנשרים. למעשה כבר בשנת 1994 החל להתבצע בשמורה, מעקב מתמשך על אוכלוסיית הנשרים, הכולל תצפיות קבועות על הקינים, וננקטו אמצעים לשמירה צמודה עליהם. יעל חורש האקולוגית הראשית של שמורת גמלא, אומרת כי "נשרים רבים מארצות אירופה נראו לאחרונה בשמורת גמלא וביניהם נשר מבולגריה המבקר בישראל זו השנה השלישית. לחילופין נשרים מישראל נצפו במדינות שכנות כמו יוון ואף באפריקה הרחוקה". 

עידוד הילודה

פעולות אלו ואחרות אמורות להביא בסופו של דבר  להגדלת מספר הנשרים. בנוסף לכך, הידע המקצועי שנצבר בארץ בקרב אוכלוסיית הנשרים, מאפשר להדגיר ביצי נשרים בשיעור הצלחה של 80-90%. בנוסף, זוג נשרים, המטיל בדרך כלל ביצה אחת בעונה, מסוגל להטיל "ביצת מילואים" אם הראשונה נפגעה. שתי עובדות אלו הובילו ליצירת תוכנית ל"עידוד הילודה" בקרב הנשרים: לקיחת הביצה הראשונה שהוטלה בקן והדגרתה באופן מלאכותי במדגרה בגן החיות התנ"כי בירושלים. הגוזל שבקע במדגרה המלאכותית מועבר להמשך גידול ואימון בחי-בר כרמל. כשהוא מגיע לגיל 120 יום ומסוגל לאכול באופן עצמאי, מוחזר הגוזל לכלוב האקלום בשמורת גמלא. במקביל, נערך מעקב אחר הגוזל שבקע בקן בגמלא מאותה ביצת מילואים. על פי התוכנית, הגוזלים יוחזקו בכלוב אקלום בשמורה וישוחררו בשנת חייהם השלישית, דהיינו בקיץ 2010. פרק זמן זה, בו נדחית בעצם, חזרתם של הגוזלים הצעירים לטבע, אמור לאפשר לגורמים המוסמכים לפעול לצמצום גורמי הפגיעה בנשרים שהעיקרי בהם הוא הרעלות. אך גם למטיילים דואגים פה עד הסוף. על מנת לקרב את המטיילים לנשרים, הותקנה בשמורה מערכת מצלמות במעגל סגור הנשלטת ממצפור הנשרים. המערכת מסוגלת לצלם בבירור את המתרחש בקיני הנשרים ממרחק של 400 מטר ויותר. במהלך החודשים שחלפו מאז שהותקנה המערכת, צולמו הזדווגויות של נשרים, בניית קינים, דגירה ואף סרטון של רחמים אוכלים ביצה של נשר. אין ספק שהמצלמות שיפרו באופן ניכר את היכולת לשתף את המבקרים במתרחש באתרי הקינון, תוך יצירת חוויה של קירבה לטבע ללא הפרעה לנשרים. הדאגה לאוכלוסיית הנשרים ולטבע חוצה גבולות ומאפשרת גיוס של גורמים מסחריים מקומיים כדוגמת יקבי רמת הגולן, התורמים גם הם למען שימור הנשרים המקננים בשמורת הטבע באמצעות סדרת יינות ייעודית לפרויקט.