מעכשיו והלאה
בראשית היתה העין, לא המילה.
אז כמה עבודות שלי, בתוספת של כמה מילים. גם שלי.
בכייף.
פוסטים פופולאריים
-
היא עדיין לא בטוחה...
23/9/09 | 1345 צפיות
-
שיח גלריה ומפגש UNMASK and more
8/10/09 | 1323 צפיות
-
עורב לבן
3/3/10 | 3382 צפיות
פוסטים אחרונים
- עורב לבן 3/3/10
- שיח גלריה ומפגש UNMASK and more 8/10/09
- היא עדיין לא בטוחה... 23/9/09
עורב לבן
נכנסתי לתקופת מגננה. הצד השמאלני שלי, זה הרדום והכואב, פינה מקומו לימינית לוחצת חזק. זה עצוב, היא אומרת. זה העצב, אומר המומחה... ומחליק מחט דקיקה ומעוקלת. "אתה מרגיש?" וזולף. לפעמים, אם מביטים טוב, בעיניים עצומות, רואים עורב לבן.
וחוץ מזה, עם כל יום שהקיץ, פשטו העורבים. פשושים וחוחיות ברחו לשמיים אחרים... ורק אנחנו עדיין כאן, זרים בכנען.
והשדה, יקירתי, רוחש נחשים. אבל אני לא רואה אותם מס"מ.
עורב לבן The white crow Oil on canvas 70x90cm
כל כך הרבה שטויות... יש לך אש?
|
תגובות אחרונות
-
אורית רז
בתגובה על זה שרצה לעוף
-
יעל +++
בתגובה על שש בש
-
עיריתו'ש
בתגובה על השפן הקטן
-
טאקילה
בתגובה על העכברון
-
daaaag
בתגובה על Rooster man
-
זאב פרוש
בתגובה על DePeaceful
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה עוד שניה תהיה לי פעימה נוספת לראשונה אני חיה תרגע תודה תודה מותק אחה"צ טובים אביחי
.
אנשי הכאב יודעים מה יודעת ימין לעשות לשמאל. ומה טיבה של המחט.
אנשי הכאב לוקחים גם את האסור מותר כשזה כל-כך....
לאחר כל שאיפה שכזו גם עורבים יכולים להיות לבנים.
תודה.
מ צ ו י י ן!
תמר
מוזמנים להצטרף
ל-1000 הבלונים הצהובים
של גלעד שליט,
שיחליפו את תמונות הפרופיל שלנו
במהלך החודש.
בתאריך 25.6.2010 ימלאו 4 שנים
לחטיפתי על יד החמאס...
האם אמשיך את השנה החמישית.
במי זה תלוי?
הבלון הצהוב של גלעד שליט.
כוכב* של תודה.
קודם כל זה- Arapaho
שנית - לבריאות :)
וואו, איזה ניתוח...
אפילו אני לא הייתי מצליח לפענח כך את עצמי
(:
תודה.
הרגע הודיעו לי מבית התפוצות שהסתבכתי עם עוד שבט, הפעם מקולורדו ווואיומינג... ה- ARPAHO.
לא אמשיך כי זה יכול להימשך אצלי לנצח החפירות הללו...
בתחילה חשבתי שהמצאת את העורב הלבן בתור אובייקט לציור, למלל...
לשמחתי, תיכף ומיד חזר ההגיון למוחי, ואמרתי לעצמי איזו מפגרת אני... הרי מטר ממני, שוכנת לה בכלוב עם בן זוגה- במלוא הדרה- ביאנקה, התוכונית הלבקנית שלי עם העיניים האדומות...
תוכונית לבקנית אפשרי- ועורב לבקן לא?...
אז כמו בכל פוסט מהנה ומאתגר (כבר אמרתי לך שאני שונאת את המילה הזאת...), רצתי לגולגל את המילה White Crow , וזה מה שיצא... ממש עבודת שורשים... הודות לך חברי היקר והמוכשר... :))) :
אתה יכול לקחת מה שאתה רוצה ברצינות או בצחוק, כאמת או כבלוף... היות והיום כבר 03 באפריל, הכל אפשרי...
אז הבנתי שיש כמובן דבר כזה עורב לבן, או בעצם לבקן....
ואח"כ נזכרתי שלסבתי, אם אימי, קראו טייבעלע צ'ארני, שזה בעצם יונה שחורה... והיא אפילו לא הייתה כבשה ... שחורה... רק מזל טלה כי נולדה בפסח....
ואחרי זה נזכרתי, ופה הדבר המעניין שמתקשר לפוסט שלך, שבעצם אבותי היותר קדמונים, נקראו אף הם בשמות שכאלה, ואפילו היה אחד כזה ששמו היה "עורב לבן"...
זה היה ביבשת מולדתם מעבר לאוקיאנוס האטלנטי, לפני שהם בחרו להגר לאירופה, במקרה שלי זה היה לליטא- בגלל האדם הלבן שמרר להם את החיים והשתלט להם על כל חלקה טובה...
צ'יף עורב לבן Chief White Crow
או
Kau-kish-ka-ka
"עורב לבן" היה מנהיג חשוב במהלך השליש הראשון של המאה ה־ 19, במיוחד במהלך מלחמת הנץ השחור של 1832, בה הצליח לשמור על האינטרסים של אנשיו. הייתה לו עין אחת, ומוניטין של נואם. כפרו מנה כ־ 1,200 אנשים, אשר שכנו בטיפים מכוסים בקליפות עץ ארז אדום, בצד המערבי של אגם Mendota, ויסקונסין.
לעומת זאת, שבט ה CROW, שכן לאורך ההיסטוריה בעמק ה- Yellowstone River, (וכיום שוכנים בשמורה דרומית לבילינגס, מונטנה.
היות וצ'יף קאו-קיש-קא-קא היה בכלל מכפר קטן מויסקונסין, שזה "די מזרחה" משם, לא עמדתי עדיין, למרות תחקיריי הרבים על הקשר - אם היה - בינו לבין אלה מצד מערב....
שטויות או לא, מדובר בעובדות חשובות, למי שמתעמק באנשים שקראו להם WHITE CROW, או שנהנה מציורים ושירים על עורבים לבנים... וגם שחורים... אתה חושב שבבית בתפוצות ניתן יהיה למצוא פירוש לחידה זו?...
מצ'יף לצ'יף, מצאתי לנכון להעלות לך כמה תמונות של אבותי העורבים, שתראה שכן יש (היו) דברים כאלה...
White Crow - Arapaho - 1872
Black Crow - Arapaho - 1872
שתדע שהיה לנו במשפחה גם אחד שקראו לו-
Left Hand - Arapaho - 1898
אולי יש בינינו קרבה משפחתית?... גמני כהן... אבל זה לא מליטא...
ולבסוף הוכחה לאבות סבתי (בהפוכה...):
White Dove 1870
אפילו אם הגזמתי... זה נעשה מכל הלב- בחיבה יתרה...
ואינני חושבת שאטעה אם אומר, שגם לך יש חיבה מיוחדת לאינדיאנים, לא?...
יש אש בטח, רק לא כזו של סיגריות.
ציור נהדר יקירי. תענוג.
במקור היו בתגובתי שורות ורווחים...
בתלונות נא לפנות להנהלת הקפה- התוכנה שלהם נוטה לעצבן בפרימיטיביותה...
כתבת וציירת כל כך יפה!
והדוגמן עוד יותר
תגיד, אך עושים פוזה וגם מציירים?...
אני הכל או לא כלום. לא באה בכלל או באה במלוא כבודתי... אז מראש התנצלותי על הדוקטורט... הקדשתי למחקר את כל היום (לסירוגין... לא להגזים)...
זה שלקחת אותי למסע "שורשים" - זה מה שעושה לי פוסט שעושה לי טוב... אני שונאת את המלה פוסט... שיר או ציור זה יותר עם עומק... לא חשוב...
אז ככה:
נכנסתי לתקופת מגננה.
ככה זה כשמתקרבים לגיל מעבר בעונת מעבר...הצד השמאלני שלי, זה הרדום והכואב, פינה מקומו לימינית לוחצת חזק. מעניין השילוב הזה של הפוליטיקה והגוף, הימין והשמאל, השחור והלבן... בסוף הם אמורים להשלים האחד את השני, לא?זה עצוב, היא אומרת. זה העצב, אומר המומחה... ומחליק מחט דקיקה ומעוקלת. עוד יותר כואב עם מעוקלת ! "אתה מרגיש?" (הוא לא מרגיש, בכלל זה הוא מרשה לעצמו!) וזולף. ככה זה אביחי, כשמתקרבים לגיל מעבר בעונת מעבר... העצב מרשה לעצמו לכאוב קצת יותר... ולהיות מורגש...לפעמים, אם מביטים טוב, בעיניים עצומות, רואים עורב לבן. ולפעמים, כשמציצים מבעד לחריץ, כשהעיניים עצומות לרווחה, במיוחד כשעולות בהן דמעות שקופות כאלה, רואים דברים שראויים להעלותם על הקנבס וב"קפה"...בהמשך, אכתוב לך סיפור על עורב לבן... אמיץ... מנהיג... הוא לא חייב להיות ציפור לבקנית, אתה יודע...וחוץ מזה, עם כל יום שהקיץ, פשטו העורבים. פשושים וחוחיות ברחו לשמיים אחרים... ורק אנחנו עדיין כאן, זרים בכנען. נכון, אם יורדת אני לסוף דעתך, יש בזה משהו... מלבד העובדה שבנוסף לעורבים, הצאלון שלנו הופשט מפרחיו בג'ק רובינזון אחד, בשל הפשיטה העונתית של הדרארות... להקה שלמה ירוקה וצווחנית...והשדה, יקירתי, רוחש נחשים. אבל אני לא רואה אותם מס"מ. והשדה הקטן הפרטי שלי, מכוסה כיום במרבד אדום של פרחי צאלון... ובחוץ, בשדה של הגינה הציבורית, רוחשים הנחשים... הראה נא לי אביחי כיצד לא לראותם...לך ולמשפחתך,,,,:))
עמוס
תודה, חג שמח
לאלו שלא מאמינים בחוזק שלה, לעוורים.
לאלו שהופכים את הדימיון למציאות שיקרית.... עורב לעורב זאב.
לפעמים המציאות היא סתם דמיון...
נהדר הציור שלך, ולא רק...
הרהרתי ארוכות גם מול והמילים הכתובות
כל החשקים של הנשמה מושכות חזק לצד שמאל ,
והימין נסתר מהעין ,
לעיתים רק בעיניים עצומות אפשר להבחין בעורב לבן .
שהעורב השחור גם בו...
המון זמן לא ביקרתי ...
הציור מיוחד כל כך
והמילים שלוקחות את העורבים , האיש ובכלל למחוזות מיוחדים .
חג שמח אביחי
יוצר מוכשר :-)
הדבר הראשון שעלה אסוצייטיבית זו חסידה שבור כנף....
פעם הכרתי חסידה בשם קוקה, היא הייתה שחורה.
שטויות הא? אמממ יש לי זיפו עם פרפר מחליף צבע,מגניב אשששש...
לא בשימוש, מלווה לך למילימטר אחד, עד לחזון הציפורים הלוחשות הבא.
תודה (:
מאולף
(: תודה
יפה העורב ,עבודה חזקה
תודה.
מאד עוצמתי אביחי.
לבטח אבוא לראותו שוב..
הכל, נו...(: שטויות
תודה
תודה נילי, גם אני
זה לא העיקר (: אבל תודה, אילת
את...(:
תספרי לי בהזדמנות.
חיבוק. תודה
תודה, ניצה
ציור נהדר אביחי
שאפו
זמן רב עורב לבן...
מצויין לי הפורטרט הזה
והמילים מעטרות אותו הילה נאה
מה שטויות מה :)
כמה עצב במילים ובמבט
תמונה נוגעת ויפיפיה
וכן אף המילה הכתובה!
אבל כה שמחה כאן שוב לראותך!
אני מחכה...
ראבאק, זה נשמע כמו טליבאן. לא עלינו.
(:
תודה מולי
וזה עוד אחרי שלא הספקתי להגיד לך...
תודה מיכל (:
אתה....... ((:
הצייר המצוייר והעורב..
ויש לי סיפור על עורב
כל כך אקטואלי ומדוייק לי
שהייתי מחייך אם היית יודע
חיבוק.
עורב לבן, עורב אפור ואיש עם הבעה.... קשוב? מיוסר?
בהגדלה זה אפילו יותר מדהים.
ועוד משהו
אתה אליל
שלי לפחות
רק רציתי שתדע !
שטוטית
רגע יש לי באיזה מקום מצית
רצה להביא.....
תיקון: סטלבטן, כמובן.
"פשושים וחוחיות ברחו לשמיים אחרים..."
מזל שאפשר לעצום עיניים
ולראות עורב לבן.
אהבתי את ההבעה... סטלסטן -
לא רואה נחשים ממטר.
זה כל כך אתה!
זהו, שהבנתי שעם הגעגועים שלך לא תחזיקי מעמד...
נשיקות.
מעכשיו והלאה? זה כמו חללית מלמעלה והלאה...
אגב, מה איתו?
תודה טאקילה
(:
איזה יופי אבישי..
הגיע הזמן.
בשבוע האחרון מצאתי את עצמי שואלת יותר מדיי פעמים מה איתך.
אז מה קורה מעכשיו והלאה ?
אגב הדוגמן
מדהים מותק, מדהים ומרגש.
ראית?
אישון, בשדה הזה הם רואים גם מהתחת של הלבן בעיניים.
תודה
החכמה זה לא להפסיק....
יפה יפה
מי הדוגמן האיראני, אגב?
גם נחשים לא רואים
אבל לשונם מחורצת
טכניקה מעולה
הפסקתי לעשן. שוב.