
הערב תיבחר הפרסומת משפילת הנשים של השנה באירוע חגיגי ורב נשים בתיאטרון חולון. לא שזה ממש משנה לנערה ההיא שזכתה לחמש עשרה דקות התהילה שלה השבוע בעקבות חשיפת פרשת האונס בצפון תל אביב, אבל בכל זאת.
מה שמצער זה שזה לא יישנה גם למפרסמים במהלך השנה הקרובה, ומן הסתם גם לא באלה שאחריה.
בשבוע שעבר באו לראיין אותי משום מה לאיזו סדרה דוקומנטרית על עולם הפרסום הישראלי. אני לא ממש יודע למה דווקא אני, כי אין לי ממש עניין בפרסום או מגע עם העולם הזה, אבל הבמאי אמר ששמע שיש לי דעה על כל דבר. " תרשה לי לתקן אותך" אמרתי לו " יש לי דעה שלילית על כל דבר".
בין היתר הוא שאל אותי על סקסיזם בפרסום. מה לא ברור, אני לא מצליח להבין. מה, מרצדס עם נערה בת שש עשרה לא עדיפה על מרצדס סתם? עזבו את מרצדס, אין להם בחורות צעירות, דוגמא אחרת: נגיד שמישהו בא הביתה וחמסין בחוץ והוא מת לכוס מים. מה, לא עדיפה כוס מים עם כוסית מרוחה על השיש מאשר כוס מים סתם? מה זה הקנטרנות הזו? טוב, את זה אני לא ממש יכול לדעת, כי אצלי על השיש יש רק נמלים, ואף אחת מהן לא אדיבה דיה כדי להציע לי כוס מים בבואי הביתה. אבל אני יכול לדמיין.
וכל העניין הזה עם בר רפאלי מדברת בטלפון בלבוש מינימלי. מה הסיפור? מה, אף אחד כאן לא מדבר לפעמים בטלפון כשהוא בתחתונים בלבד? גרוע מזה. אני פיתחתי שיטה מצויינת לדבר בטלפון בזמן שאני מתקלח. ואני לא מתקלח בבגד ים, תאמינו לי, לקח לי הרבה שנים להפסיק להתבייש בפני עצמי. טוב, אני לא עד כדי כך משוחרר שאצטלם ככה למודעה בעיתון, אבל זה לא ההבדל היחיד בין בר רפאלי וביני, ודווקא נחמד שיש מגוון של אנשים. היה די משעמם אם כולם היו כמוני, טייק איט פור גרנטד.
או המטבחים האלה של דו איט למשל, עם הסיסמה של ללכת עד הסוף והבחורה בנעליים אדומות על השיש במטבח (המון שיש ומטבחים לייטלי, שמתם לב?). נעליים אדומות? ללכת עד הסוף? זה בכלל קמפיין למסע כומתה של הצנחנים. זו בכלל פקידה פלוגתית שלא מסוגלת לגמור מסלול. ברצינות נו, רוצות שוויון? קדימה, על הרגליים. אל תימרחו באמצע מסלול ואחרי זה תקראו לזה סקסיזם. זה מה-זה-מניפולציה.
יודעים מה הכי משפיל בעיני? הפרסומות האלה של סלטי זה וזה בקופסה או של כל מיני מנות חמות שרואים בהן איזה סטודנט מסכן אוכל באמצע הלילה לבד בחושך ומדמיין את המטבח של אמא. אם הייתי אמא של הסטודנט הזה הייתי מנדה אותו מהמשפחה בתואנה של חילול כבוד האם. ורובה אמהות שאני מכיר הן קודם כל אשה.
מה שכן, משגע אותי שרק נשים בוחרות את הפרסומות האלה, ובכך הופכות את העניין הזה למקוטב יותר. יפה היו עושות אם היו מתאמצות קצת יותר להפוך את זה לעניין הומניסטי כולל ולא לנישה מגדרית. אולי גם היו צוברות עם זה יותר כוח.אני אדרוש להיות בצוות השופטות בשנה הבאה. זו לא חוכמה רק לבוא ולבקש ממני לעצב הזמנה לאירוע.
---
את הפוסטר הזה עשיתי לפני כמה שנים. רציתי לעשות היום גירסה מקומית עם אוהב/לא אוהב בעברית אבל לא הצלחתי למצוא את הקבצים המקוריים, אז תתאמצו עם התרגום.
|
Shulamit Near
בתגובה על מגיע לו שיכתבו עליו שיר
תוגת אבי
בתגובה על דמיון מודרך
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפעמים אני ממש לא מבין את ההקשר או במילים אחרות רבאק מה הקשר הקלוש בין הפרסומת לפצצת סקס שמייחצנת אותה. גם התת מודע שלי לא מבין ואני סגור על זה. סקס מוכר אבל צריך אינטילגנציה בסיסית בשביל ליצור הקשר בין המוצר לדוגמנית ומשם לקנייה פוטנציאלית.
הסקסיזם בפרסומות פחות מעצבן אותי (אולי בגלל שאני לא צופה בערוצים המסחריים רוב הזמן)
מה שיותר מעצבן סלאש מגוחך בעיניי זו השביעות רצון העצמית הזאת של כל הענף הזה שנקרא פרסום
עם הטקס המביך שהם מחלקים פרסים לעצמם על סרטונים שאמורים למכור דברים
פרסום זו לא אמנות נקודה. חליק. במכירות עסקינן.
פוסט מעולה.
NOT !
אם הפרסומת לא מי יודע מה,
לפחות הפרסומאים שהגו פרסומת זו
ידעו שיהיה קהל כיחוזרים לצפות בה, כ
ל החרמנים מזילי הריר בגלל הנערות מוכרות הסקס...
טפייייייי - שונאת פרסומות כאלה! ואל תטעה, לא פמיניסטית בכלל,
אבל השימוש בנערות צעירות "נוטפות סקס" עושה לי עור ברווז (ואני בכלל "כבשה"...)
כן, נכון
כשראיתי פעם ראשונה את הפרסומת עם המטבחים, והאישה באדום ששרועה על התנור, נזכרתי בסצינה בתפוז המכני.
החבורה של אלכס נוסעת ברחובות לונדון. חושך בחוץ, הצבעים של הסצינה אפורים. הבגדים של החבורה אפורים, הכביש אפור, הגשם אפור, העצים אפורים. ואז, כשהם מגיעים לבית של הספרנית והמורה, האישה פותחת להם את הדלת, לבושה בשימלה אדומה. העין של הצופה מתנפלת על הגוף של האישה, במין רעב שכזה לצבע שונה מהצבע האפור והמת שבסצינה הקודמת, ובמין פרומו כזה, לאיך שהחבורה תתנפל אחר כך על גופה.
זו פירסומת איומה.
וגם יש לי שאלה שמטרידה אותי מזה זמן רב, למה משרדי הפירסום בארץ תוקעים את השם שלהם על כל פירסומת? מעולם לא ראיתי פרסומת טלוויזיה בארה"ב שמלווה בכיתוב "משרד זוכמיר-המפרדינק-פופר".
על כל אחת כמוך (שיודעת לחנות) יש אחת כמוני, שכל מה שאומרים על נשים על הכביש, זה אני.
באמת.
אני מקפידה כבר די הרבה שנים (24 לפחות) להוציא לנשים נוהגות שם נורא ואיום. בכל מקום בעולם בו נהגתי, השארתי את חותמי (אולי יותר מדוייק לומר, את חותם הפגוש הקדמי/אחורי של הרכב ביש המזל בו נהגתי באותו זמן). באיטליה יש עמודי חשמל שלמדו לקפוץ הצידה כשזיהו את הרכב שלי. בצרפת לימדתי את החבר'ה שבכיכר תנועה אפשר לנהוג במעגל לשני הכיוונים. בניו יורק הבהרתי לעולם שאין שום סיבה לא לפנות ימינה מהנתיב השמאלי. ובישראל, אני מקפידה לחנות ולתפוס שלושה מקומות חניה לפחות.
באמת שיש צדק בעולם, ואף אחד לא מושלם.
אז אתה פותח או לא?
אל תהיי כל כך נוקשה איתי.
זו בדיוק הקשקשת המיותרת שלי שכולם נהנים לקרוא.
בלי קשקשת מיותרת.
פשוט תיפתח בלוג וזהו.
הפרסומות האלו יורות לעצמם ברגל כי זה רק ממצב את המותג
בלייבל מאוד נמוך .
אתה צודק
*
ואני שםחה שאתה פה.
כן. נכון.
אני לא בעד השימוש המאסיבי בבנות צעירות לפרסומות ובטח לא בנשים כדוגמא לאימהות בשלניות....
אבל!!!
יש כאן מידה מסויימת של צדקנות .
נשים נהנות ממעמד הסקסיות, משתמשות בזה ועושות עם זה כל מה שצריך לטובתן, הכל כולל הכל.
לדעתי הגברים הם אלו האידיוטים בסיפור. כל הזמן פונים אליהם במקום הפשוט והלא מתוחכם הישיר והבאנלי של סקס.
אני במקומם הייתי מתנגדת. מה? זה כל מה שיש לגבר? זו הדרך היחידה לרכוש את כיסו? סקס?
(הערה: אין לחבר בין פרסומות נוטפות סקס לגברים אלימים ...)
אוי גם הנרגנים כבר יש ((:
אני בעד לוסט קוז. אבל בעברית.
ניסיון לעשות פרובוקציה בשקל.
ואהבתי מאד את הפוסטרים.
ליאורה נ.
הנרגן מדייק, לשם שינוי.
בעבודות ידיים אני חלשה, בטח כי אני שמאלית וגם כי יש צדק בעולם ואף אחד לא מושלם.
לעומת זאת, ואפרופוסט - אני יודעת לחנות פיקס, אפילו בקוביה של מטר על מטר - מה זה השטויות האלה של עודד המחנה?? גם לטיזרים של משרדי פרסום צריכה להיות איזושהי תוחלת. איום ונורא.
ליאורה נ.
אני מכיר אותה.
היא בטח רצה לשקם אלקטריק מהר מהר וחזרה עם מכשיר די.וי.די מתוצרת הולנדית משובחת.
להב הלוי
לא יפה
אולי הגברת יודעת מה זה בורג פיליפס. ודאי יצא לה להעביר אחד כזה לגבר מיוזע כלשהו שעמד על סולם גבוה ואמר לה "אישה, תביאי לי פיליפס".
בובה את בדעת מיעוט כאן. עוד לפני שהתחלת עם מסיבות יום ההולדת המתוקשרות שלך בבת המצווה כבר הסתובבו ברחובות ערים מסויימות במזרח התיכון פוסטרים עם תמונה שלי, כשעל העיניים סטריפ שחור שכתוב עליו מיעוט מבוטל.
חוץ מזה הכל שאלה של יכולת שיווקית. את יודעת שבורג פיליפס (סוג של בורג כזה שהראש שלו מוצלב. "בורג" זה מין דבר כזה עם כרסום ספירלי בקצהו האחד שניתן להכניס לקיר בתנועה סיבובית עם כיוון השעון ולהדק בעזרתו דברים זה לזה. אם לא תשאלי איך תדעי?), בכל מקרה - הוא נקרא בורג פיליפס על שם רואה החשבון של האיש שהמציא אותו, שאמר לממציא שזה רעיון מטופש ושלא יקרה עם זה כלום, ואז רץ מהר ורשם על זה פטנט במקום אחר והתחיל מיד לייצר ולשווק אותו, אנד דה רסט איז היסטורי?
אבל הנרגנים זה אחלה רעיון. אני אגנוב לך את זה ואפיק סדרת טלוויזיה. אחרי אבודים, נמלטים, מסודרים ועכשיו חטופים, למה לא? בר רפאלי, כמובן, תהיה בתפקיד הראשי.
כל-כך צודק
זאת הסיבה שאני ברחתי ממקאן אריקסון לפני שנים
לא יכולתי לשאת את זה.
זה משפיע על הכל.
פוסט חשוב
תודה.
טולה
סתם את מעליבה. בטח יש מישהו בעולם שהיא עושה לו את זה.
:)) אתה לא יכול לקרוא לו "מיעוט מבוטל". המיעוט שלי בטאבו. גניבת עין וחשש להטעיית הציבור.
אבל אתה יכול לקרוא לו "lost cause". או במקרה שלך - מוטב, "הנרגנים".
ג.יפית, מוכרת.
ואין לה שום קשר לסקס. שום קשר.
ברור שזה עובד גם על נשים. נשים מחפצנות נשים.
אנחנו חיות בתרבות כזאת ואנחנו מפנימות אותה.
קודם כל חזרת - כבר טוב.
משהו לחלוטין לא מסתדר לי. הרי לכל מי שהיה בזוגיות יומים וחצי ועל אחת כמה וכמה יצורים מונוגמים כמוני, ברור שאת ההחלטה לגבי קניה של מיני בר לבית עושה בת זוג.
בכל זאת, בחרה חברת הפרסום להציג בפניננו את בר רפאלי - בדרך בה הוצגה.
בהנחה שאנשי הפרסום אינם טפשים (אולי רודפי בצע, אולי חסרי מוסר, אך בהחלט לא טפשים), אני מניח שהשימוש בבר רפאלי, בדרך שזה נעשה - עובד ומוכר.
מה ניתן ללמוד מכך - ששימוש קלוקל בנשים עובד גם על נשים???
ירדנו לשפל
הפרסומאי השתגע וכולם אחריו.
פרסומת לפוקס, נוער בהכרח, עלות מטורפת, סוף העולם שם בשמש, סקס נוטף
ואחרי חודשיים - פריט שני ב 19.90?
נמוך מאוד.
ברוטוס: חשוב, חשוב מאד שהעלית את הנושא
נטוס: במיוחד את השימוש בגופן של ילדות לפרסום
ברוטוס: איפה ההורים שלהם? אני שואל
נטוס: סופרים מצלצלים ומבסוטים מהקריירה של הילדה המוכשרת והיפה
..
יש לנשים עוד המון המון עבודה לעשות בתוכן.
לפני יומיים באחת מהתוכניות הירודות בטמבליזה הביאו שופטת כדורגל שתעמוד כמו לולב ותצחקק על דחקות סקסיסטיות שמעבירים עליה חברי הפאנל הקומיקאים.והיא כאישה שתפה עם זה פעולה.
זו אישה בת עשרים ומשהו - הדור החדש, חלוצה בתפקיד גברי, שמצד שני מאפשרת בשם הומור ירוד כל כך את השובניזם הדוחה הזה. כמה מאכזב.
ועוד דבר קטן:
רציתי לפתוח בלוג חדש, לקרוא לו מיעוט מבוטל, ולפרסם בו קטעים קצרים בימי חול, איזו התייחסות פרטית (ועל פי רוב חסרת חשיבות) לנעשה בעולמנו. אבל לא הצלחתי. אני כנראה אפילו יותר גרוע בדברים האלה ממה שחשבתי.
אז תעשו טובה, אפילו שלא מגיע לי באמת, ותראו בזה משהו אחר לגמרי ממה שהיה בימי חמישי בלילה, שלא תהיינה אכזבות אחר כך. אל תגידו שלא אמרתי.