הערב תיבחר הפרסומת משפילת הנשים של השנה באירוע חגיגי ורב נשים בתיאטרון חולון. לא שזה ממש משנה לנערה ההיא שזכתה לחמש עשרה דקות התהילה שלה השבוע בעקבות חשיפת פרשת האונס בצפון תל אביב, אבל בכל זאת.
מה שמצער זה שזה לא יישנה גם למפרסמים במהלך השנה הקרובה, ומן הסתם גם לא באלה שאחריה.
בשבוע שעבר באו לראיין אותי משום מה לאיזו סדרה דוקומנטרית על עולם הפרסום הישראלי. אני לא ממש יודע למה דווקא אני, כי אין לי ממש עניין בפרסום או מגע עם העולם הזה, אבל הבמאי אמר ששמע שיש לי דעה על כל דבר. " תרשה לי לתקן אותך" אמרתי לו " יש לי דעה שלילית על כל דבר".
בין היתר הוא שאל אותי על סקסיזם בפרסום. מה לא ברור, אני לא מצליח להבין. מה, מרצדס עם נערה בת שש עשרה לא עדיפה על מרצדס סתם? עזבו את מרצדס, אין להם בחורות צעירות, דוגמא אחרת: נגיד שמישהו בא הביתה וחמסין בחוץ והוא מת לכוס מים. מה, לא עדיפה כוס מים עם כוסית מרוחה על השיש מאשר כוס מים סתם? מה זה הקנטרנות הזו? טוב, את זה אני לא ממש יכול לדעת, כי אצלי על השיש יש רק נמלים, ואף אחת מהן לא אדיבה דיה כדי להציע לי כוס מים בבואי הביתה. אבל אני יכול לדמיין.
וכל העניין הזה עם בר רפאלי מדברת בטלפון בלבוש מינימלי. מה הסיפור? מה, אף אחד כאן לא מדבר לפעמים בטלפון כשהוא בתחתונים בלבד? גרוע מזה. אני פיתחתי שיטה מצויינת לדבר בטלפון בזמן שאני מתקלח. ואני לא מתקלח בבגד ים, תאמינו לי, לקח לי הרבה שנים להפסיק להתבייש בפני עצמי. טוב, אני לא עד כדי כך משוחרר שאצטלם ככה למודעה בעיתון, אבל זה לא ההבדל היחיד בין בר רפאלי וביני, ודווקא נחמד שיש מגוון של אנשים. היה די משעמם אם כולם היו כמוני, טייק איט פור גרנטד.
או המטבחים האלה של דו איט למשל, עם הסיסמה של ללכת עד הסוף והבחורה בנעליים אדומות על השיש במטבח (המון שיש ומטבחים לייטלי, שמתם לב?). נעליים אדומות? ללכת עד הסוף? זה בכלל קמפיין למסע כומתה של הצנחנים. זו בכלל פקידה פלוגתית שלא מסוגלת לגמור מסלול. ברצינות נו, רוצות שוויון? קדימה, על הרגליים. אל תימרחו באמצע מסלול ואחרי זה תקראו לזה סקסיזם. זה מה-זה-מניפולציה.
יודעים מה הכי משפיל בעיני? הפרסומות האלה של סלטי זה וזה בקופסה או של כל מיני מנות חמות שרואים בהן איזה סטודנט מסכן אוכל באמצע הלילה לבד בחושך ומדמיין את המטבח של אמא. אם הייתי אמא של הסטודנט הזה הייתי מנדה אותו מהמשפחה בתואנה של חילול כבוד האם. ורובה אמהות שאני מכיר הן קודם כל אשה.
מה שכן, משגע אותי שרק נשים בוחרות את הפרסומות האלה, ובכך הופכות את העניין הזה למקוטב יותר. יפה היו עושות אם היו מתאמצות קצת יותר להפוך את זה לעניין הומניסטי כולל ולא לנישה מגדרית. אולי גם היו צוברות עם זה יותר כוח.אני אדרוש להיות בצוות השופטות בשנה הבאה. זו לא חוכמה רק לבוא ולבקש ממני לעצב הזמנה לאירוע.
---
את הפוסטר הזה עשיתי לפני כמה שנים. רציתי לעשות היום גירסה מקומית עם אוהב/לא אוהב בעברית אבל לא הצלחתי למצוא את הקבצים המקוריים, אז תתאמצו עם התרגום.
|