שתיקה / דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. אם נתבונן בעניין נראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של השתיקה היא חוסר הגדרה. ומהותו של הדיבור היא הגדרה. כדי לדבר על משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו. כל מילה של דיבור, היא הגדרה של דבר אחר. ההגדרות יוצרות את המשמעות של הדיבור. אי אפשר לדבר על משהו שאי אפשר להגדיר אותו. וכל מהותו של הדיבור, הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים. והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. כאשר הכל אחד, ואי אפשר להגדיר שום דבר, במקרה כזה אי אפשר לדבר ואפשר רק לשתוק. כמו כן, השתיקה מבטאת הכלה. האדם מכיל בתוכו את הדברים כפי מה שהם ולא מגדיר שום הגדרה. הסבל נוצר כאשר יש הגדרות. כאשר האדם מגדיר שהוא רוצה דבר אחד יותר מאשר דבר אחר, על ידי זה נוצר הסבל (וגם האושר). השתיקה פירושו, שהאדם לא מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ואם נתבונן ... לחץ להמשך ... דיכאון / עצבות - מדוע אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולעצבות? אם נתבונן בעניין נראה, כי ישנם אנשים חכמים שנוטים לדיכאון ולעצבות. והאנשים ה"פשוטים" שחושבים בצורה פשוטה, הם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא אותו לשמחה. אבל, השמחה מגיעה רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שהתבאר, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמא: כאשר האדם גם מרוצה מכל דבר באופן שווה, וגם בו זמנית מסוגל למצוא חסרונות בדברים שונים ולנסות לשפר אותם. או לדוגמא, כאשר האדם גם מרגיש תמיד שהוא כבר נמצא בתכלית הסופית, דהיינו הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, ... לחץ להמשך ... ריקנות - ממה נובעת תחושת הריקנות? ומה הפתרון האמיתי? ריקנות היא ההפך של שלמות. אם השלמות מבטאת את הדבר שמלא עד סופו, הרי שריקנות מבטאת את זה שחסר לאדם מצב רוח, שהאדם מרגיש מרוקן וחסר שמחה וכיו"ב. והשאלה היא, ממנה נובעת תחושת הריקנות? ומה עושים כדי לצאת מתחושת הריקנות? והעניין של תחושת הריקנות, הוא שכל הדברים שיש בעולם הם חסרים את מה שהם לא. כי כל דבר בעולם הוא רק מה שהוא והוא לא שאר כל הדברים. ולכן, לא משנה מה יעשה האדם ולא משנה מה יהיה לאדם הוא תמיד ירגיש תחושת ריקנות. כי הריקנות היא ביטוי לכך שכל הדברים מרוקנים וחסרים את כל שאר הדברים. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך חדשה, אז הוא מרגיש תחושה של מילוי ושל סיפוק. משום שנדמה לו שהנה האושר שלו מגיע. וכאשר האדם מגיע אל סוף הדרך, או אפילו כאשר האדם מתקרב אל סוף הדרך וכבר רואה את סוף הדרך, אז הוא מרגיש תחושה של ריקנות. כי הוא קולט, שבסוף אין כלום. ז"א הסוף הוא לא השלמות שהוא כ"כ רוצה אותה. וכאשר האדם קולט שגם אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא יגיע אל השלמות, וכאשר האדם משיג איזה משהו ... לחץ להמשך ... התגוננות - מי צריך להתגונן? ומהי מהותה של ההתגוננות? התגוננות. להתגונן. אם נתבונן בעניין נראה, כי התגוננות נובעת מחולשה. התגוננות פירושה הוא כאשר הדבר לא יציב, ומשהו מאיים על היציבות שלו, שאז צריך להגן על הדבר. אין צורך להגן על דבר שאינו מאוים. ואם דבר מאוים, הרי שהוא חלש. כי חזק אמיתי, הוא לעולם לא מאוים. וחזק אמיתי, אין פירושו שלא מאיימים עליו, כי גם על חזק אמיתי אפשר לאיים. אבל חזק אמיתי לעולם לא ירגיש מאוים. כי האדם שלא מבין את חוזקו של החזק, הוא יכול לנסות לאיים עליו. אך החזק שיודע את חוזקו, הוא לא ירגיש מאוים. ומי לא מרגיש מאוים, מי שאי אפשר לפגוע בו. ולפגוע במשהו, פירושו לשנות את מצבו ממצב טוב למצב פחות טוב. ומי לא מפחד שמצבו ישתנה ממצב טוב למצב פחות טוב, מי שלא יכול להשתנות, או מי שהכל טוב עבורו באותה המידה (שזה אותו הדבר). כי דבר שלא יכול להשתנות, דבר שקיומו ושמהותו היא נצחית, דבר כזה אין אפשרות לשנות אותו, וממילא אי אפשר לאיים עליו. כגון לדוגמא המציאות עצמה כמציאות, שאין דרך להשמיד אותה. ומה שלא יעשה האדם ומה שלא יקרה, ... לחץ להמשך ... שיפוט עצמי - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו! אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, משמעותו היא שאסור לו לאדם לשפוט ולדון את חברו, עד שהוא לא יהיה במצב שבו חברו נמצא. כי כאשר האדם שופט את חברו, הרי שהוא שופט את חברו, רק לפי מה שהוא יודע על חברו. אך האדם לא באמת יודע ולא באמת מבין את מה שעובר על חברו, ואף אחד לא באמת יכול להיכנס למחשבה של חברו, ולכן על האדם לא לשפוט את חברו. וברמה המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולדעת להתקרב לאנשים טובים. ואם האדם לא ידון את חברו בכלל בשום צורה, הרי שהאדם לא ידע להתרחק מדברים שמזיקים לו. אלא, שכאשר האדם שופט את חברו ומתרחק מאנשים רעים שלא ירעו לו, על האדם להבין שהשיפוט שלו הוא רק מנקודת המבט שלו, אך הוא לא השיפוט של האנשים עצמם. ז"א אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי שהגיוני שהאדם ישפוט את חברו, ויסיק שהוא רוצה להרע לו, ויתרחק ממנו. אבל על האדם לזכור, שהוא לא שופט את חברו באופן אישי, אלא רק שופט את חברו לפי מה ... לחץ להמשך ... לא לדעת - מה טוב ב*לא* לדעת? כפי שהתבאר, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של הדבר, על ידי זה הוא יודע אותו. והנה, כל הדברים בשורשם הם אחד. וכל הדברים הם צורות שונות של הדבר שאינו מוגדר. האין סוף פירושו, חוסר הגדרה. הגדרה = גדר = גבול = סוף. וכל הצמצומים השונים שיש בעולם, הם חלקים שונים של האין סוף. והיכן שהכל אחד, אין שום הגדרה. כי אחדות פירושו, אין הגדרה ואין גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא אי הידיעה. כמו שנאמר "תכלית הידיעה, היא שלא נדע". כי שלמות הידיעה, היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם לא ... לחץ להמשך ... שעמום - מדוע אנשים חכמים נוטים להשתעמם? ואיך לא להשתעמם? אם נתבונן בעניין נראה, כי אנשים חכמים נוטים להשתעמם מהר. והשאלה היא, למה? ובנוסף, מה יכול לעשות החכם כדי לא להשתעמם? והעניין הוא, כי כדי שמשהו יעניין את האדם, לשם כך הוא צריך לחדש לאדם משהו. כי השכל של האדם נהנה כאשר מתחדשים לו דברים. וכאשר האדם הוא חכם, על ידי זה הוא מבין את הדברים בצורה מאוד מהירה, ועל ידי זה הדברים מפסיקים לעניין אותו. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא בבעיה גדולה יותר. כי מי שהוא לא חכם גדול, על ידי זה אם משהו משעמם אותו, אז הוא מחפש משהו אחר שמעניין אותו. אבל מי שהוא חכם גדול, על ידי זה קשה לו יותר למצוא משהו שיעניין אותו. כי כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל הדברים הוא אותו השכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא מבין גם את כל שאר הדברים שבעולם בשלמות. כי כל הדברים שבעולם הם חלקים של המציאות. ולכל חלק יש שכל אחר שמנהל אותו. אבל המציאות שהיא ישות אחת, יש לה שכל אחד שמנהל אותה. ומי שמבין את השכל של המציאות, הוא מבין את כל הדברים שבעולם. ומאחר ... לחץ להמשך ... גזענות / אנטישמיות / שנאת זרים / בדלנות / שנאת חינם - מהן? וממה הן נובעות? גזענות, אנטישמיות, שנאת זרים, שנאת חינם, בדלנות וכל כיו"ב, מהותן היא אחת, מהותן היא שהאדם חושב שהוא ושבני מינו טובים יותר מאשר שאר בני האדם וכיו"ב. ולצורך העניין, כל גאווה שיש לאדם על חברו, גם היא סוג של בדלנות ושל גזענות וכולי. כי הגזענות פירושה שהאדם חושב שהגזע ושהמין שלו טוב יותר מאשר הגזע והמין של חברו. וגם כאשר האדם מתגאה על חברו, אפילו בליבו, דהיינו כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאחרים, הרי שבעצם גם הוא סוג של גזען. משום שהוא חושב שהגזע ושהאופי ושהמצב שלו, טוב יותר מאשר אחרים. ומצד האמת, כל גאווה היא גם סוג של שנאת זרים. כי כאשר האדם מתגאה על כך שיש לו דבר מסוים וכיו"ב, הרי שבעצם יש כאן סוג של ביזוי, חוסר הערכה, ואפילו שנאה למצב של חברו. כי אילו אהב את האדם והעריך האדם את המצב של חברו, כמו שהוא מעריך ואוהב את מצבו, הרי שממילא לא הייתה כאן גאווה. והגאווה היא כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מחברו. והאדם מרגיש טוב מכך שהוא רחוק מהמצב השנוא עליו שבו חברו נמצא. כך שכל גאווה, יש בה ... לחץ להמשך ... אימון אישי / קאוצינג / יעוץ - איך *לקבל* עצות בצורה נכונה? אימון אישי. קואצינג. יעוץ. כשם שצריך לדעת לתת עצות, כך צריך גם לדעת לקבל עצות. כי האדם יכול לקבל עצות בצורה לא נכונה, ולטעות. והאדם יכול לקבל עצות נכונות, ולהבין אותן בצורה לא נכונה. והאדם יכול גם לקבל עצות לא נכונות ולא מדויקות, אבל כן להפיק מהן את המיטב ולהפיק מהן תועלת. והשאלה היא, איך לקבל עצות בצורה נכונה? והתשובה היא, כי הדרך לקבל עצות בצורה נכונה, היא על ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בכל דבר. כי בכל דבר בעולם יש שכל. והשכל שיש בכל דבר, הוא הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא. וכאשר האדם מקבל עצה כלשהי, בין אם העצה הזאת נכונה ובין אם היא לא מדויקת, הרי שיש שכל כלשהו וסיבה כלשהי, מדוע נותן העצה חושב שהעצה שלו טובה. וגם אם מישהו מנסה לרמות את חברו ולתת לו עצה רעה, הרי שיש שכל כלשהו שבגללו נותן העצה חושב, שהעצה תראה אמינה. ויש סיבה מדוע נדמה לאדם שהעצה שלו תראה אמינה, גם אם הוא באופן מודע נותן עצה שגויה. וכל שכן שכאשר אדם נותן עצה טובה, וכל שכן שכאשר החכם האמיתי נותן עצה, הרי שבוודאי ... לחץ להמשך ... יופי / עיצוב / חיצוניות / אופנה - מהי משמעותו של העיצוב ושל היופי החיצוני? יופי עיצוב ואופנה, הם דברים שבני אדם נמשכים אליהם. וכאשר איזה דבר מסודר מבחינה חיצונית בצורה יפה, הדבר הזה גורם לאדם להעריך אותו יותר ולהרגיש טוב יותר במחיצתו. וישנם בני אדם שקונים בגדי מעצבים ובגדים מעוצבים, וישנם בני אדם שמעצבים את ביתם. ובכלל, לכל דבר בעולם יש לו את העיצוב ואת היופי שלו. והשאלה היא, מהי המשמעות של העיצוב? ומדוע אנשים אוהבים דברים מעוצבים? ולכאורה השאלה היא קשה עוד יותר. כי העיצוב הוא הרי חיצוני בלבד. ומאחר שהעיצוב לא משנה את המהות של הדבר, אז מדוע בכלל זה מעניין את האדם העיצוב החיצוני של הדבר, הרי אין שום שינוי בדבר עצמו. ומאחר שבסופו של דבר האדם משתמש בדבר עצמו, ומאחר שהיופי והעיצוב החיצוני של הדבר לא משנה את אופן השימוש בדבר, הרי שממילא כיצד זה יתכן שאנשים נמשכים אחרי היופי והעיצוב החיצוני של הדבר? ונבהיר, כי כמובן יש עיצוב מוצר, שהוא עיצוב שמאפשר לאדם להשתמש טוב יותר במוצר, והוא מאפשר לאדם להשיג את התכלית שלו בצורה יותר יעילה והוא כמובן טוב. והשאלה כאן, היא על ... לחץ להמשך ... קיבעון מחשבתי - מה *טוב* בקיבעון מחשבתי? ואיך להגיע לקיבעון מחשבתי? כידוע, בכל דבר בעולם יש משהו טוב, וגם בקיבעון מחשבתי יש משהו טוב. והשלמות היא האיזון והחיבור של כל הדברים. והשאלה היא, מה טוב בקיבעון מחשבתי? ואם נתבונן בעניין נראה, כי הקיבעון המחשבתי, מאפשר לאדם *להתקדם* בחיים. ואם לא היה לאדם קיבעון מחשבתי, הרי שהוא לא היה יכול להתקדם לשום מקום. מדוע? משום שהקיבעון המחשבתי חוסך לאדם מאמץ מיותר, ומאפשר לו לעבוד בצורה אוטומאטית, בלי להתאמץ יותר מידי. ונסביר: כל דבר שהאדם בטוח בו ולא בודק אותו בכל פעם מחדש, הרי שהוא סוג של קיבעון מחשבתי. ואם נתבונן נראה, כי כל אדם פועל בדברים מסוימים בצורה אינסטינקטיבית. לדוגמא, האדם צמא, והאדם בצורה אינסטינקטיבית הולך לשתות. והדבר הזה הוא קיבעון מחשבתי, שבו האדם מניח שאם הוא צמא, אז הוא צריך לשתות. ואיך האדם הגיע לקיבעון המחשבתי הטוב הזה? על ידי ההרגל החיובי. כאשר האדם צמא, הוא צריך לשתות. וכאשר האדם מבין בשכלו ולומד שכאשר הוא צמא, אז הוא צריך לשתות, וכאשר האדם מתרגל את הדבר הזה פעם אחרי פעם, על ידי זה נוצר אצל ... לחץ להמשך ... שלמות - מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות? מה מחכה בסוף הדרך? כפי שהתבאר מספר פעמים, השלמות קיימת, וכל אחד יכול להגיע אליה. ולא רק שכל אחד יכול להגיע אליה, אלא שכל אחד יגיע אליה גם אם הוא לא ירצה. ולא משנה לאיזה כיוון האדם ילך ומה האדם יעשה, האדם תמיד מתקדם לנקודה כלשהי, כך שבסופו של דבר, האדם יגיע אל הנקודה הסופית. והשאלה היא, מה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך? מה קורה כאשר האדם מגיע אל השלמות? מה קורה אחרי שהאדם הופך להיות מאושר באמת? האם אחרי שמגיעים לסוף מפסיקים להתקדם? אם מפסיקים להתקדם, אז איזה סוג של חיים זה ללא התקדמות? ואם ממשיכים להתקדם, אז מדוע זה נקרא שהאדם הגיע אל הסוף ואל השלמות? ולהיכן בדיוק אפשר להתקדם, אחרי שמגיעים לסוף הדרך? והתשובה היא, כי כדי להבין ולדעת מה קורה אחרי סוף הדרך, לשם כך יש להבין מהו סוף הדרך. ואחרי שמבינים מהי המהות של השלמות ושל סוף הדרך, על ידי זה ניתן להבין מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות, ומה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך. וכפי שהתבאר, המהות של השלמות, היא החיבור של ההפכים. כי כל דבר בעולם, לעולם הוא יהיה חסר ... לחץ להמשך ... |