שפן סלסל את שפמו הקטן וחשב לו הרבה מחשבות, ולבסוף אמר באדיבות רבה, שאם ידחפו את פו פנימה הוא יישאר בפנים... "אתה מתכוון לומר, שלעולם לא אוכל לצאת"? התייפח פו. "אני מתכון שאם, כבר התחלת לצאת עד כאן,כדאי לך שתמשיך". אמר שפן. גם כריסטופר רובין חשב כך. "נשארה לנו רק דרך אחת", אמר. "אנחנו נחכה עד שפו יהיה שוב רזה". "כמה זמן צריכים לחכות עד שמרזים?" שאל פו בדאגה רבה. "אני חושב ששבוע אחד יספיק", הבטיח לו כריסטופר רובין. "אני לא יכול להישאר תקוע פה שבוע שלם!" יבב פו. "בטח שאתה יכול להישאר, דובון טיפשון. לצאת, זה מה שאתה לא יכול", הסביר לו כריסטופר רובין בסבלנות רבה.
אז כשאנחנו במצב שאין לנו שום שליטה עליו, כדאי שנשהה בו רגע, נקרא סיפורים וננשום, רצוי לא לשכוח לנשום. ואז עם קצת סבלנות נחזיר לעצמנו את היכולת לצאת מהמצב הזה. ולא נורא להיעזר בחברים טובים. |