אני אתחיל מהברכות, כי באמת מדובר בהישג צרכני שלא רואים כל יום בישראל. כל הכבוד למי שאירגן ולחץ והעלה את הנושא למודעות. הוזלת הכרטיסים להופעה של מטאליקה היא בהחלט ניצחון צרכני ראוי לציון. סחתין. ועכשיו אני הולך לקלקל את החגיגה: לצד תחושת ההישג מקננת בי הרגשה לא נוחה של "ישראבלוף". התחושה שלי היא שמארגני המחאה נוצלו באופן ציני על ידי המפיקים, שהשתמשו בהם כדי להראות שהם "קשובים לציבור". הרי המחירים עדיין גבוהים למדי (990 ש"ח במקום 1,200), המתחם שקרוב לבמה עדיין רחוק מהישג ידו של המעריץ הממוצע והחלוקה לאיזורים נותרה כמעט בעינה. לצערי, זה לא זה. הנה ההסברים: המחירים לא באמת ירדו האמנם? אבל כתוב בוואלה, ובמאקו, ובעכבר העיר... לא. המחירים לא ירדו משום שהמחירים שפורסמו היו וירטואליים, לא אמיתיים, שהרי המכירה כלל לא התחילה! מארגני המחאה בפייסבוק, שעסוקים עכשיו בקצירת קרדיטים ובטפיחה עצמית על השכם, הם אנשים טובים עם כוונות טובות, אבל הם נאיביים, ונפלו באחד הפחים הכי עתיקים בעולם: פח העז. המארגנים קבעו מחיר גבוה, הכניסו עז, בדקו את השוק, ראו את התגובות ואז יצאו גדולים כש"הורידו" את המחיר (וגם סיפרו שהם "קיבלו אישור מהלהקה". אהה). ההנחה היא לשבועיים בלבד המכירה אמורה להתחיל בשבת הקרובה, הכרטיסים אמורים להימכר במחיר ה"מוזל" במשך שבועיים בלבד. כלומר, תרגיל שיווקי סטנדרטי. עכשיו, אחרי ש"הורדנו" את המחיר, ההמונים יסתערו על הקופות כדי לתפוס כרטיס במחיר הנמוך, וכדי לא לצאת פראיירים, אלא מה. אין מה לעשות - הדלק הצרכני של הישראלי הוא הפחד מלצאת פראייר. לרוע המזל, זה רק דוחף אותו לצאת עוד יותר פראייר. החלוקה לאיזורים ורמות מחיר נותרה בעינה זה בעיניי לב העניין. ניצחון אמיתי במאבק היה העברת ההופעה למקום אחר וקביעת מחיר אחיד לכרטיסים. בפועל, כרטיסים ב-"golden ring" (מציע לשנות את השם ל-golden shower. משתינים עליכם, חבר'ה) יימכרו ב-990 ש"ח ("במקום" 1,200) - עדיין מחיר גבוה מאוד לכל הדעות. האיזור שקרוב לבמה עדיין נשמר לעשירים או לבעלי אוברדרפט כרוני חסרי תקנה. בשוליים, המחירים עלו אמנם צמצמו את רמות המחיר (מ-7 רמות ל-4) ואיחדו איזורים, אבל שימו לב שהמחירים ליציעים המרוחקים ביותר בעצם עלו: מ-300 ל-350. שוב דופקים את העניים. לסיכום תומר מוסמן וחבריו, אנשים טובים כנראה (לא מכיר אותם), חוגגים ניצחון. על פניו בצדק: הם יזמו, הם דחפו, הם העלו את העניין למודעות, והם זומנו לפגישה עם המפיקים כדי להסכים על המחירים ה"חדשים". לצערי, אני חושש שיתכן ונעשה בהם שימוש ציני, וכי אולי הם היו רק כלי משחק בידי אנשים קצת יותר מתוחכמים מהם. בסופו של דבר, כנראה שלא ביודעין, הם סייעו למפיקים לצאת גדולים: הנה, הם קשובים לציבור ומורידים את המחירים. בעצם, באמצעות מוסמן וחבריו הנאיביים, הפכו המארגנים את המחאה הצרכנית למנוף שיווקי וזכו לפרסום ענקי בחינם. והאמת? כל הכבוד. אני מסיר בפניהם את הכובע. אני להופעה הזאת לא אלך. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראשית , תודה על הפוסט ,
שנית, בל נשכח שאיש לא כופה על אף אחד אם לקנות כרטיס או לא למופע זה או אחר!
שלישית, חבל שהמפיקים מנצלים את העובדה שרובנו לא ניסע במיוחד לחו"ל כדי לראות את האומנים האהובים עלינו
והפתרון = כמו כל סוגייה צרכנית הגיע הזמן להרחיב את יריעת המושג [ חרם צרכנים! ]
בכל פעם שיזם . או נותן שירות כזה או אחר " מתנפח " בלי כל פרופורציה על חשבוננו רק אז ילמד הנ"ל מאיפוא משתין הדג...!
פוסט ענייני וזוהי לא קונספירציה בכלל.
זהו ניצול ציני של המעריצים.
מי שחושב שהמחירים "המוזלים" שינו משהו טועה ובגדול.
אני אישית מעריץ ענק של מטאליקה עם אוסף נדיר של תקליטים ובלה בלה בלה ..
ובתכלס אני שם זין על המחירים האלה ואין מצב שאני אלך להופעה.
ואם אני, בן 25 שעובד קשה ומרוויח לא רע יכול להרשות לעצמי כי לכסף שלי עדיין יש מקום של כבוד אז אני חושב שגם אחרים יעשו כך, ואני הכי מקווה שמרבית הקהל הפוטנציאלי שהוא נוער לא יתפתה למחירי מדונה האלה.
בהצלחה לגד אורון החמדן והשאפתן.
תודה ידידי
אני גם לא חושב שמדובר בזדוניות לשמה או ב"קשירת קשר", אלא באינטרסים כלכליים נטו. אני עדיין אוחז בדעה שהאינטרס הכלכלי הזה קצת עיוור את המפיקים, שלא התחשבו במציאות הכלכלית הישראלית, ולא בטובת הצרכן. לא מחזה נדיר במיוחד במחוזותינו.
אני מחרים בלב שקט ובלי להרגיש החמצה, משום שכרטיס במחיר שאני מוכן לשלם, ישים אותי במקום שבו אין הבדל בין לשבת ביציע לבין לשבת בסלון ולצפות בדיוידי של ההופעה.
שמע, אולי זה מה שאעשה. ואולי גם אזמין אותך (-:
טוב, עכשיו אתה חוטא כלפי באותו חטא שאני חטאתי כלפי תומר, וממהר לאפיין אותי בלי להכיר.
לא נורא, זה בסדר. (-:
בניגוד לרושם שקיבלת, אני דווקא לא חובב גדול של קונספירציות, אבל אני גם יודע שהמציאות כפי שהיא משתקפת בתקשורת אינה בדיוק המציאות האמיתית. אני מסכים איתך שהאמת נמצאת אי-שם באמצע (בין ה"קונספירציה"לבין מה שכתוב בתקשורת) - הצדדים פשוט מצאו נוסחה שבה שניהם מנצחים: אתם, כי הלחץ שהפעלתם עבד והשפיע; והמפיקים, שהצטיירו כמי ש"קשובים לרחשי הלב של הציבור".
ואני יודע, המפיקים אינם כאלה זדוניים, אבל מישהו הרי צריך לקבל את התפקיד של האיש הרע, לא?
לי היה חשוב לציין באמצעות הפוסט שמדובר בהישג, אבל לא בניצחון דרמטי.
התקשורת לא תמיד נכנסת לפרטים האלה ומחפשת כותרות פשטניות, שלקוראים המשועממים יהיה קל להבין.
לי היה חשוב להאיר את המציאות שמעבר לכותרות האלה, וגם אם חטאתי באי-דיוקים, אני חושב שהמסר עבר (-:
היי רן, אני לא חושב שישי טען שתומר שימש כלי משחק או פיון מיוזמתו או שנעשה כאן מהלך "בעייתי" כלשהו כפי שאתה מנסה לטעון שמעולם לא קרה. התוצאה מדברת בעד עצמה וטווח המחירים עליו הוסכם אינו תואם את המציאות הכלכלית בארץ. כפי שאתה יכול לקרוא בתגובות, אנשים עדיין לא יילכו למופע בגלל המחירים המטורפים וחבל, מטאליקה אולי גמרה את הסוס כפי שנטען כאן, אבל גם החמור שלהם ממש לא רע בעיני. ברמת מחירים סבירה אני הייתי הולך לראות את ההופעה בשימחה, לא כל יום יוצא לי לראות להקה בסדר גודל של מטאליקה מופיעה כאן בארץ, אבל אני לא מוכן לשלם 350 שקל בשביל לראות צלליות במרחק 700 מטר בסאונד מחריד במקום שאליו אסור להכניס שתיה וכל כוס שתיה (קטנה מאד) עולה 15 שקל (ככה לפחות היה במופע של לאונרד כהן).
דרך אגב, אני לא חושב שהמפיקים זדוניים, רשעים או כל דבר אחר. מדובר באנשי עסקים שללא ספק עבדו קשה מאד על מנת שהמופע הזה יקרום עור וגידים. יש להם זכות לדרוש איזה מחיר שבא להם, כמו שלנו, הקהל, יש את הזכות להחליט שהמחירים שלהם מוגזמים לגמריי. הם לא פוליטיקאים והם לא מחוייבים לציבור, עניין כלכלי נטו מבחינתם והחלטת כדאיות מבחינתנו.
וישי, כל הכבוד על הניתוח של המצב, אני מסכים איתך לגמרי וממשיך להחרים את המופע, גם אם קבוצת המחאה כבר סגרה על המחירים.
כל מילה פה נכונה - אין מה להוסיף. המאבק נגמר מבחינתם, מבחינתנו הוא ממשיך.
לא היתה לי שום כוונה ללכת להופעה הזאת, כיוון שהלהקה הזאת גמרה את הסוס ועכשיו רק ממשיכה בשביל המזומנים...
אבל בתור מישהי ששואפת לראות את מיוז בארץ, מאבק כזה יכול להראות למפיקים שלא בכל מחיר.
מנסים ליצור "בועות פיננסיות" מכל דבר.
אם כולם היו כמוך, אז באמת היו חושבים פעמיים על התימחור. אבל המון צעירים ישראלים חיים בעננים וישלמו את המחירים האלה מתוך תודעת שואה כזו - קח עכשיו כי אחר כך לא יהיה. דבילי ביותר.
וברור שהפרסומאים מתוחכמים. זה היה עוד תרגיל פשוט בתחכום.
מה שמציל אנשים מבזיונות כאלה היא היכולת היות ריאליסטי ולקבוע רף מחיר עצמי, כל אחד לעצמו בדמות השאלה: כמה אני מוכן לשלם להופעה הזו - מקסימום.
הופעה של מי?
אם אמן שוליים כמו רוג'ר ווטרס "הסתפק" ב 375 ש"ח לכרטיס, אני לא מוצא הצדקה למחירים כאלו.