בתקופתנו הרבה מנהיגים שבקושי עומדים על סלע נמוך, רואים את עצמם כאילוהם מוצבים על הצור. הם גם שוכחים שצדיקים ומנהיגים אינם דורכים במקום. מנהיגים אוטנטיים כל הזמן מתקדמים, מוצאים דברים חדשים ותובנותחדשות. "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה " (זכריה ג', ז') רקמלאכים עומדים... כדי להבין את הנושא נתייחס אל אחד מהפסוקיםהמרכזיים שבפרשתנו הוא "ויאמר ה׳ הנה מקום אתי ונצבת על-הצור: והיה בעברכבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עדעברי" (שמות ל״ג/כ"א-כ"ב). בספר "מעדני אשר" לר' אשרב"ר אברהם רוזנבוים הובא בשם הגאון ר' מאיר שפירא פרשנות מעניינת לפסוק:"הקב״ה הורה בזה את המנהיג איך להתנהג עם בני ישראל, מתי להיות קשה כברזלומתי להיות רך כקנה; מתי לדבר עם בני ישראל קשות ומתי רכות. מתי להתעקש ומתילעבור על מידותיו. וזוהי כוונת הכתוב: ״ויאמר הנה מקום אתי ונצבת על־הצור״,כלומר: אם תפגע במקום, לריב את ריב ה׳ לגדור גדר ולעמוד בפרץ, ללחום את מלחמתהתורה והדת, אז ונצבת על הצור! דהיינו: ״אל תירא ואל תחת״, ותתחזק כצור חלמיש, לאלוותר חלילה. אבל: ״והיה בעבר כבודי״, כלומר: אם אין כאן כבוד ה' וכבוד התורה,אלא רק כבוד עצמי, אז: ״ושמתיך בנקרת הצור״, אז עליך להתחבא בחגווי־הסלע, להיותעניו, רך כקנה, ואל תהיה קשה כברזל וחזק כצור..." אלא תהיה רך ומבין ומתפשר. נראהשבענייני יום יום (שהם הרוב) צריך לברוח מן הכבוד והפרסום, להתכנס אל תוך המערה,אל תוככי עצמו. פירושו של ספורנו מביא לנו מבט מכיוון אחר: "הנה מקום אתי. מקוםמוכן למראות א-להים, כאמרם ז"ל עלמערה שעמדו בה משה ואליהו שהיא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות (פסחים נד א)". וחשוב לדייק ולהבין שהמקום הוא לא על ההר אלא "אתי". ומה פירוש"מקום מוכן למראות א-להים"? האם מדובר באפשרות שניתנת למשה להסתכלולהתבונן בה' עצמו הרי מקודם כבר נאמר לו למשה "לא תוכל לראות את פני"(שמות לג/כ)?. נראה אם כך שהכוונה היא אחרת שה' רוצה לתת למשה אפשרות להסתכל עלהעולם מהגבהים הנעלים של הפרספקטיבה שלו, של התשקופת העליונה, מנקודת מבט של מי "שאמרוהיה העולם". "לא לחזות את הא-להים, אלאלהביט אל הארץ ועל כל דבר ארצי, ועל האדם ועל כל דבר אנושי מנקודת מבטו של ה'. זאתהמטרה העליונה שרוח האדם תוכל להשיגה בימי לחדו, ומשום כך היא המטרה היחידה שעליולשאוף להשיגה..." (רש"ר הירש). מטרת ההתעלות הרוחנית איננה להגיעלהתבוננות בפני הא-ל אלא דווקא להגיע לרמה כזאת של התעלות שממנה יוכל להבין אתהאדם על מורכבותו האנושית, על הנעלה שבו ועל הירוד שבו. יתכן ויש קשר כלשהו בין שני הפירושים שהבאנו, שהרי רק אדם שיודעלהיות עניו לגבי עצמו יוכל להגיע לרמה כזאת של התעלות רוחנית שיוכל להבין את האדםמהמקום שה' מסתכל. משה העניו מכל אדם, היודע להתכנס ב"חגווי הסלע" ולבטלאת האגו שלו הוא הוא שזוכה לעמדו על הצור עם ה'. הוא שיכל להבין את האדם. הבא נזכור שרק משה זוכה ל"מקום אתי". כל שאר המנהיגים יתכן ועליהם להיותיותר מתונים גם בענייני קדושה, כל עוד לא הגיעו לרמה כזאת של התעלות שמאפשרת להםלהבין את האדם מהפרספקטיבה האלוקית, אולי כדאי גם לוותר על הרצון להציב את עצמםכצור חלמיש בענייני קדושה. שמא גם בענייני קדושה זקוקים אנו לאנושיות וענווה, כלעוד לא הגענו לרמתו של משה. אולי גם על הציבור להבין שלא כל מי שעומד על סלע מוצבעל הצור. שבת שלום! ethel@actcom.co.il |