כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    העולם הפנימי שלי

    פוסטים אחרונים

    החוגים של טליה

    7 תגובות   יום חמישי, 4/3/10, 14:52


    שלום לכולם,

     

    זהו הבלוג הראשון בחיי!!!!! כן, כן, בת 36 וסוף סוף טובלת בים המילים בסביבה הטכנולוגית ששמה אינטרנט.

    אני בעיצומו של שינוי גדול בחיי הפכתי משכירה לעצמאית, התחושה משחררת מאין כמוה.

    שנים עבדתי בתחום השיווק והמכירות בחברות היטק שונות כאשר תמיד היה לי ברור יום אחד אני יעשה זאת בדרכי שלי.

    לאחר שנים רבות בתחום הטכנולוגיה התחושה היא שיש צורך לתת חיזוקים לדור הצעיר, וכך התחום שאני הולכת עליו הוא תחום החינוך. זה עולם ומלואו!!!!

    הכל מתחיל מהילדים שלנו הם דור העתיד.

     

    המשך יבוא!!!!!

     

    יום מקסים ....

     

    טליה

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/10 21:40:


      שמחה בשבילך על השינוי המבורך.

      בהצלחה :-)

      חינוך זה התחום המועדף גם עליי,

      אין ספק שהילדים הם עולם ומלואו...

       

      חג שמח !


      בהצלחה בדרכך החדשה..*
        9/3/10 22:10:

      ברוכה הבאה טליה,

       

      מלא הצלחה בדרכך החדשה כעצמאית, יפה שהגעת למדיה החברתית כי כאן זה העתיד, את מוזמנת לקרוא פוסט שכתבתי על המדיה החברתית, שם אני מסביר כיצד זה עובד, כיצד ניתן לקדם את עצמנו ומהיא המשמעות שלנו בעולם התוכן.

       

      הצלחה רבה...

       

      שי 

        9/3/10 10:27:


      אהבתי את הכנות...

      בהצלחה

      טל

        6/3/10 07:18:


      כל הכבוד ו.........

      ב ה צ ל ח ה

        5/3/10 15:28:


      השיר מהמם!!!

      יום טוב,

       

      טליה

        4/3/10 21:51:

       

       

       

       

       

       

       

       

      בקתות עלים ובתי שלג

       

       

       

      המילים האלה

      שאנו מביעים

      לא תמיד

      הם

      שוים הרבה, סתם

      ערמות מילים שהצטברו

      במקרה.

      אני חושב

      שבכל זאת

      טוב לעסוק בזה,

      כי ככה

      יש לי

      לזמן מה

      משהו כמו בית.

      אני אוהב לזכור את

      בקתות העלים

      שבנינו

      כשהיינו קטנים:

      משהו

      להזדחל לתוכו פנימה

      ולשבת,

      לשמוע את הגשם

      ולהרגיש לבד בישימון.

      לחוש טיפה בקצה האף,

      טפות בשערות  -

      או בתי שלג בחג המולד,

      כאלה שאפשר לחמוק לתוכם

      ולסתום את הפתח בשק,

      להדליק נר

      ולהשאר שם

      בערבים של קור.

       

       

       

      אולב האוגה, הנהר שמעבר לפיורד, נורבגיה

       

      תרגום: סבינה מסג' וחנה מאי-סוונדל

       

      הוצאת קשב לשירה

       

       

      אולב האוגה,

      גנן שנולד חי ומת בחווה מבודדת,

      הצופה אל הפיורדים במערב נורווגיה.

      השירים הקצרים, המהוקצעים והקונקרטיים,

      עוסקים בסביבתו הקרובה - הבית והמטע.

       

       

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      טליה מ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין