על תובנות ועוד...
על תובנות ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
הבית בטשרנחובסקי 62
23/10/09 | 788 צפיות
-
למילים יש כח
11/10/09 | 530 צפיות
-
אמא של קצין
27/10/16 | 1255 צפיות
-
תסכול.
4/4/10 | 603 צפיות
-
ויהי אור
15/10/09 | 614 צפיות
-
אחיות
26/4/10 | 1036 צפיות
פוסטים אחרונים
- להתמודד עם הפחד בסיני 11/9/18
- אמא של קצין 27/10/16
- הארה פנימית 8/10/16
- אחיות 26/4/10
- קיפי 6/4/10
- תסכול. 4/4/10
פרשת דרכים
פרשת דרכים. פרשת דרכים - ענת שניידר רכב כחול וישן הופיע ממרחק, אט התגלו פני נהגת שנראתה צייתנית חוק רגילה , בכל זאת סימן לה בידו הגדולה לעצור בצד הדרך. לא להתרגש, להירגע זוהי רק בדיקה שגרתית אמרה לעצמה בליבה, עוד לפני שנעצרה כיבתה את הרדיו, מדוע ? גערה בעצמה ותהתה אולי יש חוק האוסר על האזנה למוסיקה בשעת נסיעה.
"רישיונות בבקשה" אמר בקול אדיב וסמכותי, והמתין. ביד רועדת היא פתחה את התיק, למה אני רועדת חשבה בליבה, לא עשיתי כלום, אני חגורה, האורות דולקים, הרישיונות..., אולי לא שילמה רישיונות, היא ניסתה להיזכר אך לא הצליחה. ידה רעדה והיא לא מצאה את הרישיון. "קדימה גברת אין לך את כל היום", ניסה להתלוצץ ולהפיג את המתח. זה לא יעזור אם הוא ימשיך להלחיץ אותי, כמעט ופלטה הערה גסה , "הנה מצאתי" אמרה בהקלה וביד רועדת הושיטה לו את הרישיון. השוטר הביט בתמונה בעיון רב ואחר הביט בנהגת, עיניו הצטמצמו, כאשר הביט בה, חיבה מיידית נתגלתה אצלו כלפיה, היא הזכירה לו מישהי , נראתה מוכרת. "את נראית שונה בתמונה" , אמר והביט בה מבעד לרישיון, חצי חיוך על פניו. "תמונה ישנה" אמרה בהתנצלות. כבר מזמן הייתי צריכה להחליף את התמונה בתמונה עדכנית, נזפה בעצמה. "תכף אשוב" הוא מודיע לה ונותן לה זמן להשתלט על עצמה , להסדיר נשימות, אפילו בשעון העיזה להציץ. הוא התיישב בתוך הניידת וניסה להיזכר מניין היא מוכרת לו, השם לא אמר לו דבר, מחיפוש במחשב הניידת לא העלה כלום, הוא הביט בה שוב דרך המראה, אך שום תמונה לא עלתה במוחו, מחליט לוותר ובודק את הרישיון, הכול בסדר כמו שחשב. היא המתינה ברכב, מחכה שישוב וישחרר אותה,למה הוא מתעכב, שרק ייגמר בדוח, קיוותה בפאניקה, והתפללה לנס. הוא יצא מהניידת ובחן את מכוניתה מכל עבר, אולי כבר עצרתי אותה בעבר ניסה לחטט בזיכרונו. "רישיונות רכב בבקשה", חזר לקולו הרשמי, ממלא את חובתו. הוא ממשיך להציק לי, חשבה במרירות. "כן כבר", היא עונה בלחש. איפה אמצא אותם עכשיו, כמה פעמים הבטחתי שאעשה כאן סדר חשבה בתסכול. ידה שהחלה שוב לרעוד פתחה את המגירה , הכול נפל והתפזר על המושב, היא נברה וחיפשה בין כל המסמכים ולא מצאה. הוא הבחין בבלגן שנוצר וגיחך בליבו. קלט את נרתיק המסמכים לפניה וידו שנראתה עכשיו עדינה יותר אספה אותם במהירות. "הנה גברת". אמר בנימוס מקווה שמשם תבוא הגאולה. "אה נכון" , פלטה בהקלה, המסמכים היו מונחים בצורה מסודרת בנרתיק. הוא התבונן בהם מספר דקות, בדק את מספר הרכב, אך כלום, נשארה תעלומה, אולי זוהי החברה של ידידו השוטר, יש לה רכב דומה כמדומני. הוא כחכח בגרונו, אך לא הרגיש נוח לשאול. "מאיזה שנה הרכב"? שאל בקול רגיל, הרשמיות נעלמה ממנו. אם יהיה ישיר היא עלולה לפרש זאת אחרת. חשש התגנב לליבה, האם כבר יצא חוק שאסור לנסוע עם רכבים ישנים על הכביש? הזכירו את זה, היא אפילו שמעה דיון ברדיו על הנושא, אך האם החליטו? אם כן יש לו זכות לעקל לי את הרכב במקום, חשבה בבהלה. " אהה סוף 95, תחילת 96". אמרה בהססנות תוהה אם יש דבר כזה. אפילו קולה נשמע לו מצלצל ומוכר. הוא כמעט בטוח זוהי חברתו של אחד השוטרים, לאחרונה בילו יחד במסיבה של המחלקה. והיא הגיעה עם חברתה שמצאה חן בעיניו. חששותיה גברו, לשיעור כבר בטח תאחר אולי אפילו לא תגיע. היא מעיזה להביט אליו ובקול רועד ונמוך היא אומרת "אני ממהרת אדוני השוטר,תן לי דוח ואסע". "דוח? למה דוח? הכול תקין זוהי רק בדיקה שגרתית". הוא שוב הביט בה, לא בטוח,זיכרונו בוגד בו, מנין, מנין... כל כך מוכרת, יש לו הזדמנות פז לבקש את הטלפון של חברתה, הוא לא יפספס זאת שוב . ורגע לפני שהוא משחרר אותה לדרכה הוא מעז ושואל אם יש לה חבר . היא מישירה אליו מבט לא מאמינה , בטוחה שהוא משתעשע על חשבונה, "איזה חוצפה אדוני, להטריד נוסעת תמימה מתוך חמדנות, אני כל כך ממהרת, בגללך אאחר. אני אגיש תלונה במשטרה". היא מתפרצת, ומתניעה את הרכב . "גברת תירגעי, לא טוב לנהוג כך, הירידה מסוכנת והערפל כבד", הוא אמר בדאגה, ונדהם מתגובתה,עכשיו הוא בטוח שזו לא החברה של השוטר. ממש איכפת לו ממני, היא חושבת בזעם, חוטפת את הרישיונות מידו, זורקת הכול על הכיסא שלידה, ויוצאת לדרכה, שוכחת לאותת, לוחצת גז ובורחת משם מדמיינת את הסירנה שתכף תדלוק אחריה. אפילו הרדיו שניגן שיר שאהבה לא הרגיע אותה. הוא נשאר לעמוד בצומת, ואז נזכר , זוהי הפקידה החדשה מהבנק שלאחרונה עזרה לו כל כך עם ההלוואה שלקח.
|
תגובות אחרונות
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על להתמודד עם הפחד בסיני
-
goodyear2016
בתגובה על אמא של קצין
-
טימפי
בתגובה על הר כרכום
-
AmirKaplan0
בתגובה על טיול חלומי - צפון ברזיל
-
tal_riv
בתגובה על נחל ורדית
-
טימפי
בתגובה על עין אום צלאח ביום חורפי
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
מכבדת את דעתך.
ענת.
מצטער, ענת, לא השתכנעתי. לא נראה לי שכאשר את כותבת סיפור את יכולה לבסס את רגשות הדמויות על הנחה בסיסית ש"כאשר יש לנו מפגש עם החוק, אנחנו באופן אוטומטי מרגישים לא בסדר" לי, למשל, זה בהחלט לא קורה. כקןרא, גם לא מעניין אותי אם זה קרה לך ואת מבססת את החוויה המתוארת על ניסיון אישי שלך או על תאורים רבים בספרים ובסרטים. כאשר אני קורא את הסיפור שלך מקרים ותאורים אחרים לא מעניינים אותי ואם את לא מעניקה לתגובות של הדמות מניע משכנע, את עושה לעצמך חיים קלים.
מניסיוני: אני מעבה ומרחיב עכשיו את הסיפור הראשון שכתבתי למבוגרים, ולפעמים אני מתלבט ימים מה ישכנע את הקורא (כלומר אותי) במעשים ובתגובות של הדמויות.
בהצלחה.
הי מיטל.
מודה לך ומעריכה מאד את ההערה.
קוראים רבים העירו לי לגבי הסוף, וחלק אף דרשו המשך.
אני צריכה להכנס שוב למוזה של שתי הדמויות האלה ולנסות לשנות
בכל אופן תודה על התגובה. כל תגובה תורמת ומגבירה אצלי את הרצון להמשיך ולכתוב.
מקווה שנתראה בסיפורים הבאים.
ענת.
היי ענת,
קראתי את הסיפור ונהנתי מהתיאורים שלך את החשש והפחד שנוצר אצלה,
אף על פי שלא עשתה שום דבר רע, וגם לשוטר כלל לא היתה כוונה לתת לה דוח.
כפי שאת יודעת גם אני כותבת סיפורים קצרים, ואני יודעת שזה מאד קשה להעביר
את הדברים כפי שאנחנו רוצים שהם יעברו לקורא.
יצרת מתח בסיפור בתיאור התחושה שלה, ובמהלך הקריאה , חשבתי שמשהו עומד להתרחש או להתגלות
שגורם לה כל כך לחשוש. אני סבורה- וזו רק דעתי- שאולי היה עדיף אם היית מסיימת
את הסיפור קצת אחרת כי החשש שלה נגמר ללא כלום וכן היא מאד מתעצבנת עליו בסוף, שזה קצת
צורם ולא מתאים.
רק דעתי- מקווה שתקבלי בכיף.
הי.
מודה לך ע ההערות, אקח אותם לתשומת ליבי.
לגבי שאלתך למה היא רועדת לבדיקת רשיונות שיגרתית.
על זה בדיוק הסיפור, ברגע שיש לאדם מפגש עם החוק באופן אוטומטי הוא חש לא בסדר גם אם הוא יודע שהוא 100%.
רבים וגדולים ממני כבר תיארו בהרחבה ובספרים קלאסיים מה עושה להם המפגש הזה עם החוק ואיזה רגשות ותגובות זה מעורר אצלם.
הוא בשלו והיא בשלה וזה הסיפור.
ענת.
אני תמיד שמח לראות שאת ממשיכה לכתוב ולכן גןם מרשה לעצמי כמה הערות. אנא קבלי ברוח טובה.
יש לי רושם שאת לא מספיק מקפידה על ההגיון שבסימני הפיסוק. לדוגמא, אפשרות אחרת, ולעניות דעתי הגיונית ומתבקשת יותר, לכתיבת המשפטים הראשונים:
'רכב ישן וכחול הופיע ממרחק ובהדרגה הופיעו פני נהגת, שנראתה כצייתנית חוק רגילה. בכל זאת סימן לה...'
המילה 'אט' לא מתאימה כאן- היא בעברית גבוהה וארכאית. כמו בשיר הישן 'יצאנו אט...'
אפשרות נוספת לניסוח המשפט היא:
רכב ישן וכחול הופיע ממרחק, ופני נהגת שנראתה כצייתנית חוק רגילה, הופיעו בהדרגה.
בהמשך יש מקומות נוספים שאפשר לפסק בצורה טובה יותר.
לגבי התוכן: לגמרי לא ברור למה היא עד כדי כך רועדת מבדיקת רישיונות רגילה. התגובה הקיצונית שלה, גם לשאלתו אם יש לה חבר, יוצרת רושם שהיא, לפחות, מסתירה גופה בתא המטען, אבל אין בסיפור כל גיבוי לכך וזה מפריע עוד יותר מפני שלמרות שהתנהגותה הייתה צריכה חעורר בו חשד כלשהו, הוא ממשיך להיות אדיב.
מסכימה 100%.
ענת
לא כל שוטר מפחיד
יש אפילו נחמדים
הי גליה.
תודה על התגובה.
מאחלת לך שלא יתפסו אותך יותר שוטרים.
אצלי לא משנה מה אני עושה ברגע ששוטר מדבר אליי אני מרגישה פושעת.
כנראה שאני לא היחידה.
שבת שלום.
ענת.
לאה.
אני מודה לך על התגובה הבונה.
את לא היחדיה שחשה שדרוש עוד קצת בסיפור.
אנסה לעבוד על זה.
תודה ושבת שלום.
ענת.
תודה רבה על התגובה.
ותודה רבה על העיצה בתקווה ששום שוטר לא יעצור אותה יותר.
ענת.
תודה רבה על התגובה החמה.
כנראה שבאמת דרוש המשך.
שבת שלום.
ענת.
כתוב מאוד יפה...ממש הזדהיתי עם הבחורה במכונית.
כמוך אני תמיד משקשקשת משוטרים ותמיד איכשהו אני מתחילה לבכות..
ענת יקירתי, הסיפור כתוב יפה מאוד, המתח נשמר לאורך כל הסיפור אבל חתכת מוקדם מדי. זה שהוא נזכר מי היא, צריך לפתוח את הסיפור לאיזו אפשרות נוספת, אותה מנעת כאשר חתכת כאן. עוד משפט או שניים היו מועילים לסיפור מאוד.
תודה יקירה ו*
לאה
תודה
דברים שרואים משם לא רואים מכאן....
הי ענת
את כותבת כל כך יפה...
כל אחד יכול להתחבר למקום
שעוצר אותו שוטר, גם אם לבדיקה סתמית
הלב הולם בפראות כמו תופי טמטם באפריקה.....
אותי עצר פעם שוטר.....
מיהרתי לומר בליבי את אנא בכוח...
עטפי אותו בתדר ורוד של אהבה
יצאתי רועדת מהרכב....
והשוטר אומר בחיוך
את כל כך נחמדה....
ממש לא נעים לי להפריע לך
שיהיה לך יום נעים.....
אז , הנה לך פטנט שעובד על שוטרים....
לעטוף בתדר ורוד....
אסתי
דרך הצבע
ענת יקרה
איזה סיפור מקסים
קראתי מרותקת, חיכיתי דווקא לחיבור ביניהם... :)
איזה יופי תארת אותו... ואותה...
מוכשרת !
שבת שלום
הי אורנה.
תודה על התגובה .
לומר את האמת אחרי שאני מסיימת לכתוב סיפורון, נגמרת לי ההשראה לגביו.
אני לא בטוחה שאצליח להמשיך אותו.
זה עדין קטע עם עצמי שאני צריכה לעבוד עליו , לשנות או לחזק.
שבת שלום.
ענת.
הי איריס.
שוטר עצר גם עצר ויותר מפעם אחת.
ובכל פעם מחדש אני שיקשקתי והרגשתי פושעת.
תודה על תגובתך החמה.
שבת שלום.
ענת.
תארת בכשרון רב סיטואציה אנושית המתנהלת ברובד הפנימי והחיצוני.
מסכימה עם תו רון, שיש כאן בהחלט פוטנציאל להמשך.
תראי, דבר אחד אני בטוחה, וזה ששוטר עצר אותך לבדיקת רשיונות שיגרתית, כי בלי קשר לעלילה המותחת שכתבת כאן, התאור היה מאוד אותנטי. ואגב, זו הפואנטה הכי פחות פואנטית שקראתי לאחרונה, לכן אהבתי אותה כל-כך.
הי רון.
תודה לך. התגובות שלך תמיד מחממות את הלב ומעודדות.
אגלה לך שבכל פעם שאני מעלה איזה סיפור שכתבתי אני מלאה חששות וחוסר ביטחון.
עד שמגיעה התגובה שלך.
אז שוב תודה.
ענת.
ענתאביאל, מקסים כתבת, אהבתי את הסגנון וכיצד שילבת את המחשבות והדיאלוגים של שתי הדמויות, יצר מתח מעולה וניחוח רומנטי. יכול לשמש כפתיחה לידידות מופלאה או רומן רומנטי ומותח, בין שוטר לפקידת בנק.
אולי היא עושה תאונה והוא מחלץ אותה?
המשיכי כך!
שלך
תו רון