כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעולמו של סמנכ"ל מו"פ – המירוץ האין סופי אחרי הגדרת מוצר, חזון הנדסי, איכות, אנשים, תוצאות, עוד תוצאות (...וקצת אמפטיה בדרך)

    סיפור אישי על יזמות וארגוני פיתוח גדולים

    18 תגובות   יום חמישי, 20/9/07, 14:03
    זריקת המילים "יזם" או "יזמות" לחלל האוויר מייצרת אצל רובינו אסוציאציה על סטרטאפים ואנשים עם אותה הילת מסתורין ומבט מצועף לעבר השמיים והכוכבים שעומדים מאחורי החזון וההקמה שלהם. יזמות וארגונים גדולים?... נשמע קצת כמו אוקסימורון. נכון? הרי ארגונים גדולים נתפסים כאנטי-תזה ליזמות. הם גדולים ומסורבלים. הם נוקשים ומוטי תהליכים ולא חדשנות. הם לא מעודדים יצירתיות ומייצרים ים של מכשולים ובירוקרטיות שלבטח יחנקו כל רעיון חדש בעודו באיבו. לא ככה??

    אני רוצה לספר סיפור אישי קטן:

    אמצע שנות ה-90, אני עובד במרכז הפיתוח באינטל חיפה כמהנדס פיתוח. הקבוצה סיימה אבן דרך לא מזמן במוצר וותיק שבאחריותינו המספק שירותי תווכה לניהול התקנים ברשתות תקשורת.  ההנהלה עסוקה כבר שבועיים בדיונים אסטרטגיים על פרויקטים עתידיים, חלקינו קיבל משימות זמניות חדשות וחלקינו (כמוני) עסוקים בלחשוב איך שורפים את היום הקרוב - בודקים איזה סוג פרילי חדש יש לנו היום בקפיטריה למטה, מרכלים קצת על ההוא שקודם להיות מנהל קבוצה שלשום ואיך זה שתמיד מקדמים את האנשים הלא נכונים, מנחשים מי יקבלו את הפרס המחלקתי של "עובד החודש" הקרוב, ומקטרים שבטח בהעלאות השכר הקרובות ידפקו את רוב האנשים בקבוצה שלנו כי אין מספיק הישגים לדבר עליהם לאור זה שאנחנו בפרויקט מובטלינה והפרויקט הקודם בכלל בוטל באמצע הדרך מה שאומר שבטח נקבל משכורת בונוס אחת השנה לכל היותר במקום 3 ... פשוט אין צדק בעולם הקשה הזה!  

    באיזהו שלב התחיל ממש לצ'עמם ואז התחילה להשתלט עלי רוח תזזית לא מוסברת של תכליתיות... התחלתי להסתובב במחלקה שלנו ולנסות להחליף נקודת מבט בשביל הגיוון - לחשוב קצת כמו יועץ חיצוני שמנכ"ל אינטל העולמית בכבודו ובעצמו שכר זה עתה כדי ליעל אותה.

    התחלתי להסתכל בצורה ביקורתית על דברים שלא הקדשתי להם תשומת לב קודם כי הייתי פשוט נורא עסוק. לשאול – למה עושים ככה ולא אחרת, האם זה הגיוני? האם אפשר לתקן בצורה פשוטה חוסר יעילויות שנתקלתי בהם ולשפר תפוקות? אחר כך חזרתי לקיוביקל שלי וחשבתי על מה שראיתי... אחר כך המשכתי לחשוב בבית בזמן המקלחת... חלק מהדברים נראו לי קצת טיפשיים בפרספקטיבה (למשל יותר מדי ישיבות בקרת תכניות ביצוע שלא מוסיפות ערך ויותר מתכנני פרויקט ממהנדסים) כי הרגשתי שהם מוטמעים חזק מדי בתרבות החברה ולא ממש במהות הבעיות הגדולות שראיתי וחששתי להפוך לדון קישוט ארגוני אם אתחיל להלחם בהן... לא התאים לי. אבל כמה תובנות נתקעו לי חזק בפנים ולא הירפו ודחפו אותי לפעולה.

    כדי לבקר את עצמי ולוודא שלא אצא אידיוט בסוף ניסיתי להפעיל את מבחן ההיתכנות הבא – דמיינתי את מעמד חלוקת הפרס המחלקתי הבא. דמיינתי את מנהל המחלקה קורא לי חגיגית ואת הגבות של כולם מורמות בהפתעה. דמיינתי את הרגשת הנקמה הקטנה והמתוקה שמישהו מצוות תוכנה מקבל סוף סוף את הפרס לשם שינוי ולא מצוותי החומרה כמו שבדרך כלל קרה (טוב נו – אינטל או לא אינטל?)... ואז דמיינתי את הקטע שמנהל המחלקה מרכיב משקפי קריאה על קצה חוטמו באקט חשיבות סמלית ומקריא את המכתב שמפרט את סיבת הזכייה... חלק מהרעיונות שהעליתי התפוגג בשלב הזה שבו הרגשת האופוריה התחלפה במבוכה של "איך הוא נותן לי את הפרס על כזאת שטות ואיך החברים שלי בטח מתפוצצים מצחוק על חשבוני ביציע...". אבל זה עבד וסוף סוף התחלתי להתכנס על עצמי...

     

    שמתי לב שבדיקת גרסאות חדשות של התווכה שפיתחנו היה תהליך ממש מעיק. לבדוק את המערכת היה כרוך קודם כל בהרצת מוניטור גרפי על מצב התקני הרשת דרך התווכה, שנתן לנו תחושה כללית אם המערכת עדיין עובדת ואם הפיצ'ר החדש עובד. זה לא הספיק – כדי לבדוק את המנוע שלנו היינו צריכים לכתוב כל הזמן תוכניות אצווה קטנות ומעצבנות לבדיקה שכללו הכנה ידנית של המון פרמטרים, פירמוט לבלוק אחד גדול ושליחתו למנוע שלנו דרך API יחיד וסדיסטי במיוחד שקיבל בלוק data גדול והיה לא סובלני במיוחד לטעויות.

    כשרצו לסנג'ר מהנדסים חדשים / משועממים / כאלה שסרחו, נתנו להם לכתוב תוכניות בדיקה... זה היה מבאס ותהליך הבדיקות נהפך לארוך, מונוטוני ולא מנוהל... הבנתי שיש כאן זהב והתחלתי לחפור במרץ בידיים חשופות ומגויידות.

     

    בשבועות הבאים פשוט לא יכולתי לחכות להסעה בבוקר (כן זה היה טרם עידן הליסינג). חטפתי פרילי בקפיטריה, וויתרתי על הפיתוי היומי להעביר 30 דקות של ארוחת בוקר קונטיננטלית מתורבתת לפני שפורשים למנוחה בקיוביקל המפנק עד הצהריים, ושעטתי לקיוביקל שלי כדי להעביר את 12 השעות הבאות בהוצאה לפועל של זרם הרעיונות שלי לשיפור מערך הבדיקות שהפך להיות שיטפון של ממש עם התקדמות העבודה...  קוד חדש נכנס וקוד אחר נמחק בקדחתנות, קימפלתי, ניסיתי, שיניתי, חשבתי, הזעתי... נהניתי ברמות שכבר לא זכרתי וחלק מזה כנראה היה הקטע של הסודיות והקטע של "חכו חכו כשאני אספר לכם מה בניתי פה!"

    אחרי ארבעה שבועות אינטנסיביים זרקתי ערב אחד הצידה את הפטיש והאיזמל, ניגבתי ענני אבק וזיעה וסקרתי בסיפוק את היצירה החדשה שלי. בניתי מערכת קטנה אך שלמה שאיפשרה בדיקות אוטומטיות של המוצר תוך שימוש בריתמת בדיקות בסיסית שחוללה טסטים מתוך הנחיות בשפת טסט פשוטה שהמצאתי והחליטה מתוך ההוראות איזה וריאציות של מקרי בדיקה לייצר אוטומטית, איך פרמטרים שונים של בדיקה קשורים זה לזה כדרך להשיג כיסוי בדיקות טוב, איך לפענח תוצאות בדיקה ולהציג דו"ח קריא בסוף של תוצאות ואיפה בדיוק בדיקות ספציפיות נכשלו.

     

    כן – אתם בטח כבר מנחשים. המערכת (בימים של טרם מרקורי) נחלה הצלחה רבה בקבוצה והתפשטה לאורך זמן לקבוצות אחרות. היא התפתחה לצורות שלא חזיתי כמו בדיקות עומסים, בדיקות תרגום ואפילו בדיקות שלקוחות מסויימים הריצו בעצמם כתנאי לקבלת גירסה. מצאתי את עצמי נותן הרצאות מדי פעם בקבוצות אחרות ואפילו באינטל ארה"ב על מתודולוגית הבדיקה החדשה וכיצד ניתן לייעל תהליכים קיימים בעזרתה.

    וכן – קיבלתי גם את הפרס הנכסף והרבה פירגון מהמנהלים שלי דאז מה שייצר גם מסלול קידום לא צפוי. מה שהרבה שיותר חשוב בפרספקטיבה האישית שלי הוא שנסיון זה עיצב במידה רבה את הקריירה שלי באינטל וגם בהמשך. למדתי שיש בי יזם קטן חבוי שרוצה להשתחרר מדי פעם, למדתי שלקחת סיכונים זה כיף, ששעמום יכול לפעמים ליצור הזדמנויות, ושאפשר להביא את רמת האנרגיות בעבודה למקומות אחרים לגמרי כשעושים דברים מבחירה וכשיוזמים...

    החלטתי במודע מרגע זה לעבור לצד היוזם והמשפיע! החלטתי שאני רוצה לנסות לשלוט יותר באיך דברים קורים ולמה ולהביא יותר מעצמי מאשר קודם. הבנתי שאין הבדל גדול בין ההחלטה האישית שלי שנה קודם לחזור ולצייר כתחביב ובין החלטות כמו זו שעשיתי לעיל – בשתיהן מינפתי יכולות, לקחתי החלטות אישיות, ומשתיהן הפקתי בסוף הנאה עצומה.זה סיפור קטן על בחירה קטנה ששינתה בלי ספק את מהלך הקריירה שלי בהמשך... 

    אבל חזרה עכשיו לשאלה למעלה - האם זה הופך אותי ליזם?? תחזרו ותקראו שוב את המבוא לעיל... ההגדרה של יזמות במילון היא זו: הכשרון ליזום, הכשרון להגות דברים, כושר המצאה, כושר ביצוע

     

    לדעתי התשובה הקצרה היא כן – בהחלט יש מקום ליזמות ויזמים באירגון. יוזמות טובות דווקא בארגונים גדולים יכולות להיות מתגמלות פי כמה מאשר אותו רעיון שממנו צמח איזה סטרטאפ אלמוני.

    בארגונים גדולים תמיד יש מקום לרעיונות חדשים. בין אם בתהליכים או במוצרים. נקודות חיבור רבות בתוך הארגון הן כנראה לא אופטימליות. החכמה היא להתבונן בהזדמנויות כיזמים ולא כקוטרים ולהתחיל לשנות... הפרס על יוזמה בארגון גדול מתגמל מאד קודם כל ברמת הסיפוק האישי. בתור מהנדס צעיר באינטל, קשה יהיה להתחרות בכמות החשיפה שקיבלתי בסיפור לעיל והסיפוק האישי.זכרו גם שחברות גדולות כמו אינטל יכולות לתקצב הפיכת רעיון למעשה – מה שמאד לא מובן מאליו בחברות קטנות. 

    שלושה טיפים לקינוח:

    1) אני מאמין גדול בהתחלות יזומות צנועות ופחות דיבורים בפרט בשלבים הראשונים לעשייה. מנהלים אוהבים למשש את הסחורה כל הזמן. כמו VC אנחנו רוצים לדעת שהיזם הארגוני מוכן להשקיע את הזמן ולעשות בדיקות היתכנות ואב טיפוס לפני שהוא מבקש שנשקיע במימון פתרון מלא. אני רוצה לראות רצינות ויוזמה ולא רק סיפורים שנראים כמו "אם הייתי מקבל שלושה מהנדסים ותקציב הייתי יכול לבנות הרים וגבעות". כדרך אגב – בפרויקט שסיפרתי עליו למעלה פיתחו לאורך זמן כ-4 מהנדסים, שיכללו ושיפרו תכונות. אם הייתי בא עם בקשה לקבל קבוצת פיתוח בדיקות בהתחלה, היו זורקים אותי מכל המדרגות (אולי לא בעצם – אינטל שמה דגש על בטיחות בעבודה!)

    2) שימו לב שהגדרת המושג יזמות לעיל מדבר על "כושר ביצוע". קצת מפתיע אולי שהצלחת יזמות לא תלויה רק ביצירתיות. המושג "10% רעיון ו-90% זיעה" תופס כאן יותר מתמיד!

    3) מנהליםתעודדו יזמות בארגון שלכם. יזמות לא מתפתחת טוב בריק... תעודדו רעיונות חדשים, תקצו זמן לבחינה של רעיונות, סיעורי מוחות, תתמכו ותתגמלו. הרבה חברות מדברות על ערך לקיחת סיכונים אבל לא תמיד מיישמות. אפשרו כמנהלים עקיפת בירוקרטיות ארגוניות וקידום של רעיונות טובים. זה אפשרי, מנסיון וזה שווה ביג טיים!

    בהצלחה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/09 17:24:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        24/8/08 21:47:

      אכן יש יזמות בתוך ארגון והיא חשובה, אבל אני חושב שחסר בה חלק חשוב ע"מ להיקרא יזם - לקחת סיכון אמיתי שאם לא תצליח לא תהיה לך משכורת בסוף החודש. זה הבדל משמעותי שמי שקפץ למים העמוקים יודע שהוא משמעותי. אולי שווה לאנשים שמרגישים שהם יכולים להיות יזמים, לקפוץ באמת למים וגם אולי לקבל שכר הרבה יותר גבוה על הצלחה
        1/10/07 13:30:

      אחלה פוסט, כרגיל.

       

      רציתי לשתף אתכם בחוויה / חוויות דומות שעברתי, שאמנם לא העניקו לי את עובד החודש, אפשרויות קידום, והרצאות בארה"ב אבל בהחלט קיבלתי מהן סיפוק אישי והערכה מהמנהלים והחברה. גם אני ניצלתי חלון הזדמנויות לפתח אפליקצית perl שעושה אוטמציה של קוד שבמשך שנים נכתב ע"י בוגרי טכניון מקטרים.

       

      ההערה היחידה על המקרה הקודם היא שאני קיבלתי אישור מהמנהל שלי לעבוד על הפרוייקט, אמנם ביקשתי שבועיים ועבדתי חודשיים. וגם הפרוייקט הזה לאחר ההצלחה עבר עדכונים ותמיכות ומייצר היום באופן אוטומטי 80 אחוז מהקוד של הדרייבר.

       

      אכן יזמות אישית היא מצרך יקר ערך גם ואולי בעיקר בחברות גדולות.

        24/9/07 14:31:

       ציטוט:

      "למדתי שיש בי יזם קטן חבוי שרוצה להשתחרר מדי פעם, למדתי שלקחת סיכונים זה כיף, ששעמום יכול לפעמים ליצור הזדמנויות, ושאפשר להביא את רמת האנרגיות בעבודה למקומות אחרים"

       

      אריאל, כל הכבוד על התיאור של המהלך. ניתחת וניסחת יפה את מרכיבי הסיכונים, הכיף, השיעמום היוצר והאנרגיה.

      כנראה שיצירתיות היא בריאה. (מעשה הבריאה, וגם בריאה לנפש...)

      תודה לך על הבאת הסיפור, הוא דוגמא טובה לכל הענפים.

      גיל

        23/9/07 22:10:
      אחת החברות הנחשבות מובילות בתחום החדשנות, ועדוד החדשנות בקרב עובדיה הינה 3M (אין לי אינטרס מיוחד - לא עובד שם, ולצערי לא נמנית על לקוחותי עדיין). כתבה אית מני רבות: http://www.businessweek.com/innovate/content/may2006/id20060510_682823.htm
        22/9/07 22:25:

      מרתק,

      ממש נראה כפרק שלקוח מספר על יזמות.

      כל מי שיש לו ניצוץ קטן של יזמות בתוכו מזדהה עם מה שכתבת.

       

      נהנתי לקרוא מקווה גם ליישם.

        22/9/07 14:57:

       

      צטט: גנאדי 2007-09-21 16:40:18

      יעקב, כמובן שזה תלוי מאוד בתרבות הארגונית של החברה ככלל וגם בגישה של המנהלים המקומיים. בחברות כאלה (ואוסיף גם את מעבדת המחקר של יבמ בחיפה בתקופה שעבדתי שם -שהיא גם דוגמא טובה גם בנושא התרבות הארגונית) יש גם אפשרות לעבוד 20% על פרוייקטים "אישיים". כל זה קל יותר בחברה גדולה ורווחית מאשר בחברה שעדיין לא בטוחה בעתידה.

      ואולי בכלל זו שאלת הביצה והתרנגולת...

      לדעתי המוטיבציה של החברות הגדולות לאפשר לעובדים להקדיש 20% מזמנם לפרוייקטים "אישיים" לא נובע בהכרח מהיכולת שלהם לספוג את העלויות "המבוזבזות" אלא דווקא מתוך ההבנה שבצורה כזאת הם משפרים את היכולת לשמר את העובדים שלהם (ולא לאבד אותם לסטרט-אפים אחרים) על ידי מתן תחושה שהם לא רק בורג בתוך מכונה ענקית. בצורה כזאת הם מעודדים עובדים להביא רעיונות תוך כדי "התעלמות" מהבירוקרטיה וההררכיה הארגונית.

      מהצד של העובדים - הם מרגישים שמישהו מקשיב להם ונותן להם את המרחב להביא לידי ביטוי ומימוש של הרעיונות והכשרונות שלהם.

      כמובן, כמו בסיפור של אריאל, הארגון מרוויח רעיונות חדשניים שמשפרים את תהליכי העבודה/הערך המוסף ללקוח.

        22/9/07 10:12:

      זוהר ומיכל - תודה רבה!

        21/9/07 21:38:

      אריאל,

      פשוט כיף לקרוא

      להיות בצד היוזם לדעתי נותן תמיד הרגשה טובה.

      לאנשים כמוך השמים הם הגבולמחייך

       

      מיכל

      אתר אינפורמי

      http://www.in4me.co.il

        21/9/07 18:25:
      כתוב מעולה ומרתק. מתוך ניסיון אישי תומך ומחזק את הרעיון המרכזי - "אין משימות משעממות תלוי באיזו רמה אנו בוחרים לטפל בהן"
        21/9/07 16:40:

      יעקב, כמובן שזה תלוי מאוד בתרבות הארגונית של החברה ככלל וגם בגישה של המנהלים המקומיים. בחברות כאלה (ואוסיף גם את מעבדת המחקר של יבמ בחיפה בתקופה שעבדתי שם -שהיא גם דוגמא טובה גם בנושא התרבות הארגונית) יש גם אפשרות לעבוד 20% על פרוייקטים "אישיים". כל זה קל יותר בחברה גדולה ורווחית מאשר בחברה שעדיין לא בטוחה בעתידה.

        21/9/07 15:01:

      נהניתי לקרוא.  אמיתי - בה מבפנים.  לא משנה מה הסביבה שנמצאים בה - מי שיש לו את ההנעה הפנימית - תמיד יפעל כיזם.

        21/9/07 12:33:

      תודה יעקב. אכן אינטל של אותן שנים (ואני מניח שגם היום) איפשרה לאנשים כמוני מרחב תנועה ויצירתיות. אני מודה על כך עד היום.

       

      אגב - גם מיקרוסופט איפשרה חופש דומה וגם שם יש לי כמה סיפורים יפים (כולל מספר יוזמות יפות שחוויתי מהארגון שלי כמנהל - מה שאפשר לי להסתכל על הדברים מהצד השני ולכן הטיפ האחרון בפוסט)

       

        21/9/07 11:23:
      מצטרף למטע - מעניין ומאתגר כרגיל...
      חשבתי על מה שגנאדי ציין:
       "אני גם חושב שבארגונים גדולים יש הרבה אפשרויות ליזום, כי הארגון יותר פתוח "לאבד" קצת מזמן העבודה של האנשים במקרה ששום דבר לא ייצא מזה (ה-90/10)."
      לדעתי הדבר תלוי לא רק בגודל הארגון אלא הרבה יותר בתרבות הארגונית של החברה (וכפועל יוצא - מהו פרופיל האנשים אותם מי מחפשת לגייס).
      דרך-אגב, אריאל - אני לא חושב שזה מקרי שאתה מציין את אינטל כמקום כזה.  אינטל היא בהחלט דוגמה לחברה שמעודדת סוג כזה של יזמות פנים-ארגונית (כולל פרסים ותגמולים כפי שציינת) הן ברמת התפיסה הארגונית והן ביום יום בתפיסת הניהול של המנהלים. דבר זה בא לידי ביטוי בפתיחות שנותנים לכל אחד לקחת על עצמו עוד משימות - אף אם הן לא חלק מעבודת היום-יום שלו, בתפיסת הסבלנות לטעיות (כל עוד הן לא בתחום הבטיחות ושהן לא חוזרות על עצמן), וברמת העצמאות שנותנים לכל עובד.
      סיפור פיתוח ה- MMX באינטל חיפה התחיל בצורה דומה - עם ספקנות רבה של אינטל העולמית אבל מתן אור ירוק להמשך עבודה (ולפי האגדה, לאחר שהפסיד בהתערבות, אחד ה- VPs של אינטל בא לשטוף את המכוניות של כל חברי הקבוצה)
      כמובן שיש גם את הדגומאות של 3M (ולדעתי גם Google ן- GE) שמאפשרות לעובדים שלהם להקצות אחוז מסוים מהזמן שלהם לפיתוח רעיונות בצורה עצמאית (וכך הומצא ה- post-it)
      ארגונים כאלה יחפשו לגייס אליהם עובדים שהם יזמיים באופי שלהם, עם יכולת פרו-אקטיבית להניע תהליכים בצורה עצמאית ותוך כדי יצירת קשרי עבודה עם עובדים ממחלקות אחרות.
      ערן שטרן, בוגר אינטל נוסף, כתב על כך מאמר מעניין שנקרא: "סטרט-אפ פנים-ארגוני"
      גילוי נאות: גם אני התחלתי את דרכי המקצועי באינטל - אך בקריית-גת ולנו לא היו מעדני פרילי כמו לאריאל בחיפה - אבל גם אנחנו היינו חייבים להחזיק במעקה כשעלינו או ירדנו במדרגות קורץ
        21/9/07 08:49:

      תודה נטע וגנאדי על התגובות והכוכבים!

       

      גנאדי - תהליך יזמות ובפרט שלב הרעיונות הוא לא שיטתי במהותו אלא בנוי על הרבה על האונה היצירתית במוח... :-)

       

      אתה לגמרי צודק שלאנשים יש נטיה להתאהב ברעיונות שלהם ואני לא הייתי יוצא דופן בסיפור שתארתי בפוסט. מה שניסיתי בסוף לעשות זה להפעיל סוג של שיפוט וסינון שישאיר את הרעיון היותר מבטיח. יש כנראה עוד הרבה דרכים טובות לעשות את זה - למשל להתייעץ עם חברים קרובים או אנשי מקצוע...

       

      מה שיפה ביזמות ארגונית היא שהיא חולקת הרבה מאד מאפיינים משותפים עם יזמי סטרטאפ רק שאולי חלק מהשלבים כאן הם פחות פורמליים או נדרשים (מימון, תוכנית עסקית, חקר שוק, היתכנות, וכו') מה שעושה יזמות ארגונית לעניין כיפי!

       

       

        21/9/07 00:35:
      ועוד דבר - אתה מתאר פה תהליך חיפוש מאוד שיטתי אחרי היוזמה שאתה רוצה לקדם ומפעיל "בדיקת נאותות" מחמירה. זה לא פשוט לעשות אותו כי (כמו שכותבים על רעיונות) לכולם יש נטייה קלה להתאהב ברעיונות שלהם (וצריך לבוא עם הרבה רעיונות בשביל תהליך כזה!).
        20/9/07 22:46:

       

      צטט: נטע וינריב 2007-09-20 21:19:19

      כרגיל תענוג לקרוא.

      כמו תמיד מחייך

       

      אני גם חושב שבארגונים גדולים יש הרבה אפשרויות ליזום, כי הארגון יותר פתוח "לאבד" קצת מזמן העבודה של האנשים במקרה ששום דבר לא ייצא מזה (ה-90/10). בנוסף הרבה ארגונים כאלה, קצת קשה להם לחדש ברמה "האסטרטגית" ולכן הם מעודדים את העובדים ליזום בדרג שלהם. ולפי מה שמספרים על גוגל הם שמים את היוזמה של המהנדסים כאחת הדרכים המרכזיות להוציא מוצרים חדשים.

       

      גם בארגונים בינוניים-קטנים יש אפשרות ליזום ולחדש, אבל שם (מהנסיון המועט שלי) צריך להראות די מוקדם שמה שאתה עושה יועיל בבירור לחברה בטווח הזמן הקרוב. היחס 90/10 לא יעבוד שם :( מצד שני בסטארט אפ יוזמה וחדשנות זה הרי כל העניין, לא?

        20/9/07 21:19:
      כרגיל תענוג לקרוא.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אריאל-כץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין