0

מראה

לצפייה במסך מלא

מראה

‎1

ספרים  

0 תגובות   יום חמישי, 4/3/10, 21:04


 

 מראה

שנים רבות לא הבטתי במראה ,

לא רציתי לראות פנים.

שנים רבות לא הבטתי במראה,

לא לראות בה את השתקפות חיי. 

אז עוד לא הבנתי ,

כי גם ללא מראה הכול כל כך שקוף,

הכול כל כך ברור.

חשבתי ,

כך אף אחד לא רואה,

אף אחד לא הבין. 

השנים חלפו ,

והצלקות נחפרו,

לעיתים הכאב עדיין שם. 

לאחר שיקום ארוך ומיגע,

החלטתי לשים הכול מאחור.

לשים בצדדים,

אך לא מול עיני.

לוקחת אוויר לנשום,

מתחילה שנית את חיי. 

מתחילה להביט במראה מציצה,

לא להיבהל.

הדמות כבר לא מפחידה,

אפשר להביט בה.

היא אפילו שמחה. 

לומדת הכול מהתחלה.

קצת אודם לשפתיים,

מעט סומק על לחיים,

והשאר קיבל צורה .

איזו דמות יפה נשקפת במראה.

מי זאת הדמות?

אינני מכירה,

ממש מוזר.

אני מביטה ובחיוך גדול מזהה,

כן זו אני ,הילדה שגדלה. 

כתבה:עטליה חייט

 

דרג את התוכן: