כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע "כי תשא"

    5 תגובות   יום חמישי, 4/3/10, 23:57
    אמונה בצדיק ?

    עם ישראל ביציאתו ממצרים רואה ניסים גדולים, ואף זוכה שפחה על הים לראות את ה' ולהראות באצבע

    'זה אלי ואנווהו', מה שלא ראו נביאים.

    מעמד נשגב זה מחזק לא רק את האמונה של עם ישראל בהקב"ה, אלא גם במשה רבנו -

    'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'.

    מיציאת מצרים עוברים חמישים יום ובני ישראל מקבלים את התורה, אמונתם במשה מתחזקת במעמד הר סיני, עד אשר הם מעדיפים אפילו לשמוע את משה מאשר את הקב"ה באופן ישיר -

    'דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלוקים פן נמות...'.

    אכן צריך מרחק מהקב"ה, צריך יראה ממנו, כמו שאומר ה' למשה

    'מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי...'.

    אך אמונה חזקה זו מתפוצצת בפנים ארבעים יותר מאוחר יותר, בי"ז תמוז כאשר משה רבנו שובר את הלוחות הראשונים בעקבות מעשה העגל של עם ישראל.

    עם ישראל שהיה דבוק חזק באמצעי לעבודת ה' - משה רבנו,

    מיד כשהרגיש בחסרונו היה חייב ליצור איזו דמות או פסל כדוגמת העגל מרוב הכמיהה לאותו משה שהיה עד עתה האמצעי הבלעדי והמעולה לעבודת ה'.עם ישראל האמין במשה רבנו, אך כל עוד זה בגדר של 'במשה עבדו' , הרי שזה בסדר , אך ברגע שמשה הופך להיות זה שמאמינים בו ואם הוא לא קיים או נמצא ביניהם הרי שיש חובה במחליף שיוביל וינהיג אותם ברמה כזו שיוכלו לומר עליו 'אלה אלוקיך ישאל אשר העלוך מארץ מצרים'.

    משה רבנו נקרא 'איש האלוקים', הקב"ה מקפיד על מרים ואהרון שדברו על משה כאילו היה כאחד האדם, בעוד שהוא מדבר אל ה' לא במראה ולא בחידות כי אם פנים בפנים.

    אך גם משה רבנו הוא בשר ודם ויום מיתתו יגיע ויהושע הוא שיכניס את ישראל אל הארץ המובטחת, ואף משה רבנו הענק שבענקים, מוסר התורה ומנהיגם של ישראל- חוטא.

    'אמונה' אבסולוטית ברבנים עלולה להביא לשבר גדול , מכיוון שישראל מאמינים בני מאמינים הם - בריבונו של עולם.

    אכן רבנים וגדולי ישראל יש ללמוד מהם תורה , יראת שמים , מצוות, אמונה , מידות ומעשים טובים.

    אכן יש מרחק בינינו לבינם- אך עדיין הם בני אדם ולא ניתן לדבוק בכל מעשה שרואים בהם.

    הרב קוק מסביר שדבקות גדולה מדי בגדולים עלולה לגרום לאדם ללמוד אף מהשגיאות או מהחטאים הקטנים שלהם, שיתכן שהצדיק עצמו יודע כיצד להתמודד עם הדבר, שלא כמו התלמיד שרק עלול להעצים את הפגם או את החטא.

    אם בעבר הייתה קיצונית של ריחוק גדול מרבנים ואיש 'הישר בעיניו יעשה' , הרי שכניגוד קמה תנועה הפוכה של השתעבדות מוחלטת לגדולי ישראל , כזו שיכולים לצאת ממנה גם דברי שלילה. עם ישראל מאמים בהקב"ה, בנצח נצחים ועלינו להיות דבקים בו ובכנסת ישראל , שם אין מקום לחטא אלא הכול ישר וטהור.

    אכן יש גם לדבוק בגדולי ישראל וללמוד מהם תורה, מצוות , מידות ומעשים טובים , אך לדעת שהם גם בני אדם שיכולים להגיע לידי חטא או פגם. "ואתם הדבקים- בה' אלוקיכם- חיים כלכם היום"

    כיצד נלמד איך לומדים תורה?

    "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן, כתובים באצבע אלוקים" (שמות לא, יח).

    לומד רש"י מהמילים 'לדבר איתו' -'שהיה משה שומע מפי הגבורה שונין את הלכה שניהם יחד'

    ומסביר שפתי חכמים את הלימוד של רש"י, מכיוון שכתוב לדבר איתו ולא כתב לדבר אליו, מכך רואים ששנו יחד את ההלכה - 'לדבר איתו'.

    זאת על אף רש"י בד"ה הקודם 'ככלותו- כתיב חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה, ולימוד נוסף כפי שכלה מתקשטת בכ"ד קשוטין כך תלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים.המהר"ל  לומד מתוך דברי רש"י 'סוד גדול' בלימוד תורה, מכיוון שדרך מסירת התורה למשה רבנו והלימוד של ה' עם משה, כך מחויב להיות כל דיבור ודיבור של לימוד תורה.חוקי מלך בשר ודם העיקר הוא הגזירה שחידש את הדברים מליבו, אך דברי תורת ה' הם מחויבי המציאות מצד עצמם ולכן 'ויכל לדבר איתו', לסמל שהיו נושאים ונותנים בדברי התורה ולאחר מכן היו שונים יחד כי התורה איננה גזרת מלך בלא טעם, לכן בלימודם של הקב"ה ומשה ובעצם הדיון הרי שהייתה חכמה ודעת של טעמי סתרי תורה. אמנם יש בתורה ובמצוות גם צד של גזירות מלך, אך זה מצד חוסר הבנתנו את הטעם של חלק מהמצוות, ואף בכל המצוות איננו יכולים להגיע אל הטעם העמוק ביותר של המצווה. זה נראה לומר שבא לידי ביטוי בדבר רש"י 'ככלותו' לעיל, שלא היה יכול ללמוד את התורה בזמן מועט כזה.אמנם בכל זאת ברגע מסירת התורה למשה רבנו, הייתה חכמה ודעת והבנה של טעמי מצוות ומוכרחוּת התורה לקיום העולם הזה, זה בא לידי ביטוי בלימוד ובשינון של דברי התורה ע"י הקב"ה ומשה יחד.התורה הקיימת בין הקב"ה לבין האדם בעצם משלימה את רצון ה' ונותנת לאדם שלמות בעולם, כך שהתורה היא שלימות כוללת בין הקב"ה ובין האדם, ולכן היו הקב"ה ומשה רבנו שונים את ההלכה וחוזרים יחד, מכיוון שהתורה היא שלמות כוללת בין הקב"ה נותן התורה, לבין משה מקבל התורה, וזה קיים בכל לימוד תורה, שלמות כוללת בין הרב לבין התלמיד ושניהם משתלמים מלימוד התורה. במסירת התורה בפעם הראשונה היה נוכח ממש הקב"ה, גם אנו בלימוד התורה שלנו חייבים להרגיש את הקב"ה שמחייה אותנו בלימוד התורה, לימוד תורה לשמה איננו כאשר האדם מחפש להביא את עצמו לידי ביטוי ולממש את עצמו, אלא לנסות ולחפש את הקב"ה בתוך התורה וההלכה, לנסות ולחפש את רצון ה' בתורה, מה הקב"ה רוצה על פי הכללים של לימוד התורה שניתנו יחד עם התורה.מציאות התורה מחויבת היא בעולם ולכן יש טעמי תורה בנגלה ובנסתר, לא לכולם אנו יכולים להגיע, אך יש לעמול בכיוון זה ולהרגיש את מציאות הקב"ה שממנו ניתנה תורה. ברוך המלמד תורה לעמו ישראל. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/10 16:29:


      תבורך.

      שבוע טוב ומבורך.

        8/3/10 12:58:


      תודה לך על עוד פוסט מרתק.

      שיהיה לך ולמשפחתך שבוע נפלא.

       

        7/3/10 05:07:


      שלמה

      תודה לך על הפרשה

      היום במוצאי שבת

      התקשר אלינו הרב של חבד

      כדי לשאול איך עברה השבת

      וסיפרתי לו שכל שבוע

      אני כאן בקפה

      קוראת את הפרשה -

      שבוע מבורך לטוב

        7/3/10 01:32:


      בע"ה

       

       

      יישר כוח שלמה היקר

       

       

      שבוע טוב ומבורך לך נשמה

        5/3/10 00:45:


       "מעדיפים אפילו לשמוע את משה מאשר את הקב"ה באופן ישיר"

      ההיפך.

      ההעדפה נעשתה מפני הכרה באלוהותו של האל לעומת אנושיותו של משה. לכן פרט זה אינו מסייע למגמה שהקדמת. אם כי רעיון הרצון ליצירת האמצעי ( המתווך ) בין האל לברואיו הוא נכון מפאת עצמו ומופיע כבר בספרים הישנים.