קראתי היום לראשונה על אנתולוגיית שירת הכדורגל 'קורה פנימית' ונדלקתי.

           גביע העולם 82'

 לעשות אהבה בלילה בסיביליה זה כיף,

אבל להתעורר יחד בבוקר כיף יותר:

לעשות שינה איתך למשך שארית חיי,

זו מטרתי עכשיו - זה הגביע, כל העולם בשבילי.

לעשות אהבה בשרירים רדומים

שלא השתמשנו בהם מאז ילדותינו;

בגב זרועותינו, בגב רגלינו;

את ברזיל שלי ואני רוצה שתנצחי.

אני רוצה שתנצחי אותי 12:0;

אני רוצה  שתחדירי את הכדור לרשת שלי;

אני רוצה שתסובבי מעלי, תרימי, תקפיצי אותי;

אני רוצה ללבוש את חולצתך ושאת תלבשי את שלי.

לעשות אהבה בסביליה זה כיף,

אבל להתעורר יחד בבוקר כיף יותר;

לעשות שינה איתך למשך שארית חיי,

זו מטרתי עכשיו - זה הגביע, כל העולם בשבילי.

המשורר האירי פול דורקן.

כדורגל כמו שמתואר בשיר הזה, כל אחד ישמח לשחק כל חייו. לא?