ההסתפקות במועט אינה תמיד נחלת הצנועים.
לעיתים, היא שייכת לעיוורים מלידה
הם מלקטים את פירורי הבסדר, כרגיל
ואני, חמדנית המעולה
רוצה לגמוע מלוא הגביע.
31.8.03
סבתא ברכה
98 שנים בגופך השלדי
הקמטים המועטים הסתירו
געגוע מייסר לבן
שאלוהים נתן ואלוהים לקח
במלחמת השחרור.
המתקת פרוסת הלחם הלבן בתה המוחלב,
וריח תבשיליך ברכה
תיבלת בסיפורי אלכסנדריה של נעוריך.
ליוויתי אותך לשיעורי הערב
שם למדת לקרוא "בשער",
וגם לטיולי א"י ישראל המורחבת לאחר 67-
נוף ילדותי האבודה כמותך:
זיכרון גוש הקרח שרכשנו מן העגלון
בימים שקדמו ל"אמקור" ו"תדיראן",
של עץ הגויאבות והשסק,
שחמדו ילדי השכנים, למורת רוחו של סבא,
את המרקחת של שיח השושנים בגנךנ
טלת לבית האבות,
והמשכת לרקוח צחוק ודמע, עבר ועתיד
אז האמנתי,
שגם בריח המוות
יש מן השושנה.
22.11.04
בתחילה שורשים משתרגים
עמוק עמוק אל תוך האדמה
אחר כך, גזע עב סיקוסים
ומתוכו צומח עץ זיתים,
ענפיו מתגמשים לרוח.
שורשים, גזע, צמיחה,
זו התורה כולה:
כי האדם עץ השדה.
סוס עצמאי נמרץ ושאפתן
גורר איתו עגלה עמוסה.
ורק הוא יודע,
שבלעדיו העגלה לא תגיע.
לעיתים הוא יגע,
לעיתים מדוכדך,
לעיתים נח בצד הדרך
להרהר מחדש.
גא הוא
לא יוותר.
ידהר!
|