אני כבר חסר סבלנות. נחמד לתכנן ולהתכתב ולביים מראש, אבל ככל שחולפים הימים ההמתנה הופכת בלתי נסבלת, מרגיזה.

5 הדקות האחרונות עוברות לאט כל כך. ואז הנקישה על הדלת.

אני סוגר את הדלת, מצמיד אותך לקיר, ואנחנו מתנשקים. ידיים מלטפות, חופנות, בודקות. את רטובה. אני מוביל אותך ביד לחדר, מול הראי. מורה לך לעמוד, לחכות, כשאני הולך להביא כרית. מניח אותה על הרצפה ומורה לך לעמוד עליה, על הברכיים.

את יודעת מה הולך לקרות. התכתבנו כמה ימים לפני. את יורדת לכריעה. מחכה. אני מתקרב אלייך, את משאירה את הידיים מאחורי הגב, כמו שהוריתי לך מראש. אני עומד מולך, פותח לאט את המכנסיים, שולף את הזין שלי. אני כבר קשה. "תפתחי את הפה, חמודה". את פותחת אותו, מסתכלת עלי. אני אוחז באיבר ביד אחת, ובשנייה בשיער שלך, מכניס אותו לפה שלך. קובע את קצב המציצה. "תסתכלי", אני אומר, ואת מפנה מבט לראי. "תראי כמה את יפה עם הזין שלי בפה שלך".

מדי פעם דוחף אותו קצת עמוק יותר, את נחנקת קצת. אחר כך שולף אותו לגמרי החוצה, ומורה לך ללקק לי את הביצים. מרים רגל, דוחף את הראש שלך למטה, נותן לך ללקק, לרפרף על פי הטבעת שלי.

אחר כך אני מכניס את הזין שוב לפה שלך. אני מרגיש שזה מתקרב ועוצר. מפנה אותך אל המיטה, בלי שתקומי מהברכיים. מכופף אותך, מרים את החצאית. בלי תחתונים, כמו שאמרתי לך. אני מפסק את פלחי הישבן שלך. את יודעת מה יקרה עכשיו.