כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    * * *

    30 תגובות   יום שבת, 6/3/10, 22:08

    החושך שותה את כאבי,

    מספר על כוכבים שפרחו אחר דעיכה.

    ירח מדפדף בשנותיי,

    זורק אחת אל גבול השכחה.

     

    רוח קלילה מלטפת בידיים חמות,

    ממוללת זיכרון כבד.

    הים מוסר בחמלה גליו,

    קולט איך בעצבותי אני מורד.

     

    בחוף המצטייר נטוש

    אני צובע קווים בדמות חדשה

    ומפעים דרך בחולות

    שכיסו עם הזמן את התקווה.

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      בחוף המצטייר נטוש

      אני צובע קווים בדמות חדשה

      ומפעים דרך בחולות

      שכיסו עם הזמן את התקווה.

       

      יפה מאוד !

        9/3/10 10:58:

      בחוף המצטייר נטוש

      אני צובע קווים בדמות חדשה

      ומפעים דרך בחולות

      שכיסו עם הזמן את התקווה.

       

      צובע קווים מפעימים וקסומים

        9/3/10 08:21:


      תיארת באופן מדהים את מרד העצבות.

      נשמתי ואהבתי כל מילה ומקומה בשיר.

      *

      טל.

        8/3/10 19:25:

      הים מוסר בחמלה גליו,

      קולט איך בעצבותי אני ....

      כמה רוך ,עצב, זרימה ובדידות .

      כתיבה מקסימה .

      אהבתי

        8/3/10 15:26:

      הרבה ניגודים והתלבטויות אתה כותב, והכוחות כמעט שקולים בין התקווה לייאוש - הכאבים נשתים על ידי החושך והכוכבים פורחים, אבל רק אחרי הדעיכה, הרוח קלילה אבל הזכרון כבד, העצבות קיימת, אבל גם המרד בה, החולות כיסו את התקווה אבל בכל זאת מצטיירת בחוף דמות חדשה...

      הרשה לי לקחת את הצד האופטימי (:

      תודה

      תמר

        8/3/10 07:40:

      "רוח קלילה מלטפת בידיים חמות,

      ממוללת זיכרון כבד"

       זה עתה גיליתי כתיבה כה מופלאה...

      אילו דימויים בחרת לתאר תחושות,רגשות

      כמה אנו זקוקים ליד חמה ומלטפת שתמולל זיכרונות כבדים

      משפט זה אותי ריגש את דמעות.....

        7/3/10 23:01:


      נט'וש

      זה אחד משמות החיבה שלי.

        7/3/10 20:03:

      תודה רבה

       

      ושבוע נפלא לכולם :)

        7/3/10 19:58:


      יפה.

      נהניתי מכל שורה ובית

      תודה

        7/3/10 18:58:

      ובכל זאת שמעתי איזושהי תקווה במשפט התוחם זמן - שנה אחת. שנה אחת היתה ואינה. אחר כך תבוא אחרת. עוד שנה ארוכה ונמשכת.

      כך אני לקחתי. 

        7/3/10 18:21:

      הבאת את איתני הטבע ליצור תרחיש לתחושות

      וזה יצא מצויין 


      להפעים דרך בחולות שכיסו את התקוה, נשמע לי עצוב. הכתיבה יפה מאוד דני, ממש חוויה של עונג לקרוא אותך.תודה*
        7/3/10 18:04:


      היי דן

      שיר מקסים אוהבת את האופטימיות

      ומפעים דרך בחולות

      שכיסו עם הזמן את התקווה

      בחוף המצטייר נטוש

      אני צובע קווים בדמות חדשה

      שורות המדברות אלי.

      דן, מסקרנים אותי הקווים, מה הם באמת... 


       

        7/3/10 13:12:


      כתבת מקסים

      והכי חשוב עם תקווה...

        7/3/10 12:55:
      שלום דן,

      מחושך לצבעוניות
      במילים המדברות אל ים..
      צוחק

      יפה
      חיוך
      יום אור
        7/3/10 11:23:

      ומפעים דרך בחולות

      שכיסו עם הזמן את התקווה

      אמונה ותקווה לא נעלמות

      בכל עת את דרכינו מאירות

      שבוע נפלא לכולם.

       

       

        7/3/10 08:20:
      מאד אהבתי את הזרימה בשירך.
      נוגות יפה שלקחה אותי לים
      במלוא העוצמה והיופי.
      לשוטט בחול, לשכשכך במים.
      להושיט לגליו את המכאוב,
      ולהנות מהאור באופק שמול.
      נפלא היה לי לבקרך.
      געגעתי לכתיבתך חברי היקר.
      תודה. 
        7/3/10 07:12:
      *מקסים, תודה
        7/3/10 06:24:


      אהבתי את המוטיבים מן הטבע אותם כתבת במילותיך

      המון רגש מובע בשיר יפהפה ונוגע זה

       

      שבוע טוב דן דן יקר

       

      זהבית

        7/3/10 06:22:

       

       

      בחוף המצטייר נטוש

      אני צובע קווים בדמות חדשה

      ומפעים דרך בחולות

      שכיסו עם הזמן את התקווה.

      ***

      חושך ירח וכוכבים

      ירח שזורק שנה משנותיך,

      שנה גבולית על גבול השכחה

      החושך יונק את כאביך

       

      רוח זכרונות וים

      בעצבותך אתה מורד

      הים נוסך גליו בחמלה

       

      תקוות שכוסו בחול בחוף נטוש 

      ואתה מצייר לך דמות חדשה

       

      אווירה של קבלת הסובב אותך מצב נתון בו אתה נמצא

      עם הדמות החדשה בבית האחרון אתה [הדובר]

      בוחן את הטבע הדומם ובוחר להצטייר כדמות חדשה

      להתחיל הכל מההתחלה

       

      הטבע הדומם על גליו, ירחיו וכוכביו משפיע על מחזור החיים

      ברקע יכולה אני לשמוע את רחש הגלים

       

      נפלא !!

       

      שבוע טוב ומבורך לך יקירי

        7/3/10 04:06:


      תהליך רגשי בריא

      הכתוב יפהפיה.

      מקסים.

        7/3/10 00:33:

      מאוד יפה ומרגש

      התקדמות בשיר עד לתקווה החדשה

       

      חנן

        6/3/10 23:57:


      מעולה

       

      שבוע טוב

        6/3/10 23:17:

      צטט: Mr. Lonely 2010-03-06 22:19:04

      כמה יפה מתקדם השיר מבית לבית
      מהחושך וגבול השכחה אל הרוח הקלילה וזכרון כבד

      אהבתי את הים המוסר בחמלה את גליו
      את הקוים בחוף הנטוש
      את התפעמות הדרך בחולות

       

      מסכימה ומזדהה עם כל מילה של לונלי בקשר לשירך...

       נפלא  לפסוע עימך מהעצב אל האור המפעים בתיקווה

        *

       

       

       

        6/3/10 22:52:
      חיבור צרוף בין הטבע לאדם, בין הכאב, לזיכרון ולתקווה. יפה.
        6/3/10 22:51:

      וואו, הגדלת הפעם בצורה מפעימה במיוחד

      אין מילים

      אין מילים בפי

        6/3/10 22:43:

      הגאות תשטוף הסימנים הישנים שעל החוף.

      *

        6/3/10 22:24:


      שיר יפה עם סיום אופטימי ..

       

      תודה .

        6/3/10 22:19:

      כמה יפה מתקדם השיר מבית לבית
      מהחושך וגבול השכחה אל הרוח הקלילה וזכרון כבד

      אהבתי את הים המוסר בחמלה את גליו
      את הקוים בחוף הנטוש
      את התפעמות הדרך בחולות

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין