טוענים המומחים בנושא שארוחה זאת חשובה במיוחד כי היא זאת שנותנת אנרגיה לכל היום, וזה חשוב לאלה שיוצאים לעבודה או ללימודים או לכל עיסוק אחר. כמו כן הם טוענים שאם לא נהיה מאד שבעים מארוחת הבוקר, סביר שכל היום נחטוף מזון שאינו ראוי, כמו ממתקים, חטיפים למינייהם או כל דבר (גרוע בדרך כלל) שנכנס בפיתה וזמין באיזה קיוסק או מזנון לאוכל מהיר. אלה, לטענתם המוצדקת במקרה זה, גורמים להשמנה ולפגיעה בבריאות.
על כן ממליצים יועצי התזונה שחייבים לאכול ארוחה מלאה בבוקר גם אם איננו רעבים. בשום אופן אין לדלג על ארוחה חשובה זאת. כך שמעתי באוזני חדות השמיעה יותר מפעם אחת באותן תוכניות רדיו. עוד מבקשים התזונאים מהמאזינים, לעולם לא להיות רעבים. לאכול כל 3 שעות כדי שהקיבה לא תשאר ריקה. הם בדעה שקיבה ריקה זה לא בריא כי כשנהיה רעבים, "נטרוף" מכל הבא ליד ונפריז באכילה. על כן הם בדעה שיש לאכול גם אם איננו רעבים.
חישוב מהיר שעשיתי במוחי הצלול הראה שאדם ממוצע אמור לאכול את ארוחתו הראשונה בשעה 07.00 בבוקר, את האחרונה בשעה 22.00 בערך, ובסה"כ יאכל 6 ארוחות במשך היום.
התאוריות וההמלצות הנ"ל הינן אבסורד בלשון המעטה, והן מצביעות על בורות וחוסר הבנה בסיסיים בכל הנוגע לאופן הפעולה של הגוף האנושי ולצרכיו.
מלבד פירות המכילים מקורות אנרגיה אידאליים (סוכרי הפירות) שזמינותם מהירה יחסית אם נאכלים כשהקיבה ריקה, כל יתר המזונות המכילים פחמימות מספקים את האנרגיה רק שעות ארוכות לאחר אכילתם. וזאת יש לדעת – עיכול הפירות הוא מהיר (עד כשעה בערך) אם הם נאכלים כשהקיבה ריקה. לכן אם לאכול משהו בבוקר, אין יותר מתאים מהפירות לארוחה הראשונה. אחרי שנת הלילה הקיבה ריקה לחלוטין, וזה הזמן המתאים לאכול פירות.אכילת פירות כשהקיבה אינה ריקה (כקינוח למשל) גורמת לתסיסתם והתקלקלותם בקיבה, ובהמשך גם במעים. לכן הכלל הוא לאכול פירות כמזון ראשון בבוקר.
האמת היא שרוב האנשים אינם באמת רעבים בשעות הבוקר המוקדמות. אז לשם מה לאכול אם אין רעבים? תחושת רעב אמיתית היא האות לכך שהגוף זקוק למזון. אם הגוף אינו מאותת לנו על צורך במזון, אין לאכול. אכילה בזמן שובע פירושו אכילת יתר, הפרזה באכילה. זאת כידוע מביאה עלינו צרות ואסונות בריאותיים שונים ומגווונים, החל מהשמנת יתר, סוכרת, הפרעות ומחלות במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ועוד.
לכן הכלל הנכון הוא לאכול רק כשישנה תחושת רעב אמיתית. בנקודה זאת יש ללמוד להבחין בין תיאבון לרעב. תיאבון הוא מצב שאדם רוצה לאכול. רעב הוא מצב שאדם צריך לאכול. רעב אמיתי מופיע בדרך כלל רק בשעות מאוחרות יותר של הבוקר, בוודאי לא לפני השעה 10.00. ארוחת פירות בזמן זה אינה מכבידה כי היא קלת עיכול, ולכן אינה מעייפת את העובד והלומד. להפך, לאחר כשעה, בתום עיכולה, היא תספק הרבה חומר אנרגיה לגוף בדמותם של סוכרי הפירות המעולים.
ארוחת הבוקר שמומלצת ע"י התזונאים, כמפורט בתחילת המאמר היא טעות תזונתית. עירבוב של מזונות עמילניים וחלבונים עם פחמימות הינו שילוב מאד גרוע בארוחה אחת. אין מערכת העיכול יכולה לעכלם בו בזמן כי הם דורשים תנאי עיכול שונים לחלוטין. בוודאי שמזונות אלה, במיוחד בשילוב הזה, דורשים אנרגית עיכול מרובה המתישה את הגוף. ולא רק שהם מתישים את הגוף, גם אספקת האנרגיה תגיע מהם רק לאחר שעות ארוכות בגלל עיכולם המורכב והממושך.
באשר לטענה המגוחכת שארוחת הבוקר היא החשובה ביותר, אומר שלא רק שאינה החשובה ביותר, היא מיותרת בדרך כלל.
וזאת יש לדעת – הגוף האנושי מסוגל לפעול גם אם לא הוזן קודם לפעילות. בגוף נאגרים חומרי אנרגיה בשרירים ובכבד, ואלה עומדים מוכנים להישלח למחזור הדם בכל עת שיהיה צורך בהם. עובדה היא שאדם, גם אם לא בא אוכל אל פיו במשך מספר ימים, יכול לבצע פעילות. כך שאין צורך להכנס לפאניקה בנושא הזנת הגוף בבוקר לצורך קבלת חומרי אנרגיה. גם אם לא יאכל דבר בבוקר, הגוף יפעל כראוי.
המלצתם של התזונאים לאכול כל 3 שעות בלי תלות במידת הרעב היא סכנה לבריאות. היא מפירה את כל הכללים הבסיסיים של אכילה נכונה.בנוסף לכך, מערכת העיכול לא תגיע למצב של מנוחה. אם כל 3 שעות נמלא את הקיבה במזון, הרי היא תאלץ לפעול כל היום ברציפות. ולא רק הקיבה תהיה בפעילות יתר, גם המעיים, הבלוטות השונות המייצרות מיצי עיכול, הכליות, הכבד, הלב וכל יתר המערכות המשתתפות באופן ישיר או עקיף בעיכול, בספיגה ובהטמעת המזון בתאי הגוף. המשמעות של זלילה זו היא התשת המערכות האלה, ומכאן עד שיבושים ומחלות המרחק מאד קצר. |