כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeז ו ה רמה בין החדר השמאלי לימני של הלב...אני...

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    אני...

    אני...

    ‎16

    ספרים  

    31 תגובות   יום ראשון, 7/3/10, 00:14

    אני אוהבת את החושך.

    את איך שהוא מחבק אותי מכל כיוון.

    אם בא איתו גם השקט...אז בכלל, טוב לי.

     

    פעם, רחוק, פחדתי מהחושך.

    במיוחד אם הוא היה מגיע עם: לבד.

    הייתי משמיעה לעצמי מוזיקה, בפטיפון. במיוחד: "טיול לארץ התווים".

    הבעיה נוצרה כאשר נאלצתי להפוך את התקליט.

    אז, הייתי שרה לעצמי בקול.

     

    היום החושך מקבל אותי אליו, עם הלבד והשקט, בעונג...משהו...

    נעים לי בו, הוא מדמה עצמי לא קיימת.

    אז, טוב לי..

    קצת להיות,

    לא קיימת,

    עד מחר,

    בבוקר.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/10 17:29:
      אהבתי *
        10/3/10 00:02:

      יפה, יפה

      אוהבת במיוחד את הפשטות ללא העלילה של הבית הראשון.

      תודה 

        9/3/10 23:59:

      חיית מחמד

       

      "יש לי קופסה

      ויש בתוכה חושך

       כמו חיית מחמד

       

       

       

      אבל אי אפשר לראות אותו

      כי ברגע שפותחים אותה

      הוא בורח מייד"


      אבנר הקטן
        8/3/10 21:12:

      צטט: oskar75 2010-03-08 20:45:49

      פוסט יפה :)

      כתבת נפלא

       

      *

       

       

      תודה,

      שלום חבר

      (: 

        8/3/10 20:45:

      פוסט יפה :)

      כתבת נפלא

       

      *

        8/3/10 19:33:

      צטט: יוסי בר-אל 2010-03-08 18:52:32

      את אף פעם לא תהיי לבד .

      גם בחושך .

       

       מלאכים איתי

      ותודה על האיזכור

      (: 

        8/3/10 19:32:

      צטט: הוזה דעות 2010-03-08 14:28:28


      קשה לקרוא פוסטים

      בחושך

       

      תן לאצבעות ללכת במקומך...

      (: 

        8/3/10 19:32:

      צטט: טימפי 2010-03-08 13:46:21


      לפני הרבה הרבה שנים, כאשר הייתי חייל גיבור(חה!) נקלעתי למצב בו הייתי צריך למלא קלקר במים ממטרות שפעלו בשדה של אספסת או צמח דומה, לפני שאני ונהג המשאית שאתו נסעתי מהמדבר לגולן נתייבש בזמן שהוא מתקן את הפנצ'ר.

      כשהתקרבתי בזהירות עלה מיד בדעתי הביטוי התנ"כי "וימש חושך". עלטה זו מילה קטנה לתאור מה שהיה שם. לא זנב ירח, לא כוכבים, אפלטה!

      עד היום אני משתבח בכך שבזכות ניסיוני עם ממטרות הצלחתי, בעזרת השמיעה בלבד, לעצור את הממטרה ולכוון את הזרם בלי להרטב.

      ולמה הסיפור הזה קשור הנה? כי מאותו יום פג גם מעט הפחד שעוד היה לי מהחושך.

       מזכיר לי, משום מה, אש לילה של צופים או אולי עש לילה של צופים...לא יודעת.

      אבל עשה לי ככה..וגם עשה לי תחושה של הרוח המלטפת בלילה של יולי אוגוסט...

      כזה על הברכה בקיבוץ..כשהייתי בת עשרה, והרעש היחיד שהיה שם, היה רעש המכונה האוטומטית שמנקה את קרקעית הברכה (למי שמכיר) ודפיקות ליבי, כי יושבת קרובה לאחד שהיה אז תורו להאחז בקיפלי לבבי.

      אוסציאציות...

      אוהבת...

      תודה

       

       

        8/3/10 19:20:

      צטט: כנפיים 2010-03-08 12:37:09

      יקרה

       

      כשמך

      כן את

       

      זוהר

      גם בחושך.

       

      ומשמצאת את עצמך

      שוב לא תהיי

      לבד

       

      לא משנה מה תהיה התאורה החיצונית.

       

      (ויודעת מה אני

      מאוד אוהבת, בחושך?

       

      יש בו שקט.

       

      המון שקט.

       

      ואפשר להקשיב,

      להאזין,

      וגם

      לשמוע.

       

      ולראות.

       

       

      חיבוקים לך,

      שלל אביב, ריחות

       

      ואהבה

       

       

       

       כתיבתך מדהימה אותי,

      תמיד!

      תודה, 

        8/3/10 19:19:

      צטט: יערית 1 2010-03-08 09:13:05


      יש את החושך הזה בו הכל שלו ושקט ועוטף מסביב

      ונעים שכך

      ואחר החושך יש את האור שגם מקרין שלווה

       

      כל זמן עם היופי והקסם שבו.

       

       

      אין ספק,

      תשלחי לי בפקס את האור הזה שמקרין שלווה, יפתי,

      בבקשה

      בבשקה

      בבקשה

      בבקשה

       

        8/3/10 19:18:

      צטט: ashorer 2010-03-08 07:40:19


      זוהרונת

       

      אני חש טוב עם השיר שלך...

       אתה ...

      יקר אתה....

      וגם מצחיק...

      ככה....

      לעת עיתים...

      תודה! 

       

        8/3/10 19:17:

      צטט: דרך הרייקי 2010-03-07 23:33:24

      גם אני אוהבת את החושך

      ואת הלבד הזה

      וגם

      כי דרכו האור נראה לעיתים זוהר יותר...

      *

      שבוע טוב מותק

      ומבורך

       

       

       

      לא זכור לי שהתנסתי בלראות דרכו את האור זוהר יותר. הוא די משמש לי כמקום מפלט מעצמי, מהיום שהיה, וזה נעים לי.

      אני בטוחה שמה שכתבת יש בו מן האמת בכל מקרה. 

        8/3/10 19:15:

      צטט: perach1 2010-03-07 23:26:34


      " אני אוהבת את החושך.

      את איך שהוא מחבק אותי מכל כיוון.

      אם בא איתו גם השקט...אז בכלל, טוב לי. "

       

       

      כאן הייתי עוצרת.. לוקחת נשימה ארוכה

      ומדליקה אור גדול בנשמה..

       

       

      שיר יפה , קצת עצוב כזה אבל נעים..

       

       לא יכולת לומר טוב יותר,

      כל מילה במקומה,

       

        8/3/10 19:09:

      צטט: מיקית 2010-03-07 22:42:53

      היי זוהר,

      אוהבת את התהליך השלם הזה

      של קבלת החושך והשקט, ההבנה שלו ומציאת הרוגע בו.

      תודה

       

       תודה לך!

        8/3/10 19:06:

      צטט: that's me 2010-03-07 22:09:35


      כמה נכון לי

       

       

       

      חיוך לך,
        8/3/10 19:05:

      צטט: חנה ענת 2010-03-07 21:38:45


      כשמקבלים את החושך

      הוא כבר לא מפחיד

      גם כשמקבלים את השקט

      הוא כבר לא מעיק

      החושך והשקט יכולים

      לעטוף אותנו באהבה

      אם זה הפירוש אנחנו

      נותנים להם

      ערב נעים ושקט שיהיה לנו

      ענת

       

       "אם זה הפירוש שאנחנו נותנים להם"

      תודה על הראייה היפה הזו,

       

        8/3/10 18:52:

      את אף פעם לא תהיי לבד .

      גם בחושך .

        8/3/10 14:28:


      קשה לקרוא פוסטים

      בחושך

        8/3/10 13:46:


      לפני הרבה הרבה שנים, כאשר הייתי חייל גיבור(חה!) נקלעתי למצב בו הייתי צריך למלא קלקר במים ממטרות שפעלו בשדה של אספסת או צמח דומה, לפני שאני ונהג המשאית שאתו נסעתי מהמדבר לגולן נתייבש בזמן שהוא מתקן את הפנצ'ר.

      כשהתקרבתי בזהירות עלה מיד בדעתי הביטוי התנ"כי "וימש חושך". עלטה זו מילה קטנה לתאור מה שהיה שם. לא זנב ירח, לא כוכבים, אפלטה!

      עד היום אני משתבח בכך שבזכות ניסיוני עם ממטרות הצלחתי, בעזרת השמיעה בלבד, לעצור את הממטרה ולכוון את הזרם בלי להרטב.

      ולמה הסיפור הזה קשור הנה? כי מאותו יום פג גם מעט הפחד שעוד היה לי מהחושך.

        8/3/10 12:37:

      יקרה

       

      כשמך

      כן את

       

      זוהר

      גם בחושך.

       

      ומשמצאת את עצמך

      שוב לא תהיי

      לבד

       

      לא משנה מה תהיה התאורה החיצונית.

       

      (ויודעת מה אני

      מאוד אוהבת, בחושך?

       

      יש בו שקט.

       

      המון שקט.

       

      ואפשר להקשיב,

      להאזין,

      וגם

      לשמוע.

       

      ולראות.

       

       

      חיבוקים לך,

      שלל אביב, ריחות

       

      ואהבה

       

       

        8/3/10 09:13:


      יש את החושך הזה בו הכל שלו ושקט ועוטף מסביב

      ונעים שכך

      ואחר החושך יש את האור שגם מקרין שלווה

       

      כל זמן עם היופי והקסם שבו.

        8/3/10 07:40:


      זוהרונת

       

      אני חש טוב עם השיר שלך...

        7/3/10 23:33:

      גם אני אוהבת את החושך

      ואת הלבד הזה

      וגם

      כי דרכו האור נראה לעיתים זוהר יותר...

      *

      שבוע טוב מותק

      ומבורך

        7/3/10 23:26:

      " אני אוהבת את החושך.

      את איך שהוא מחבק אותי מכל כיוון.

      אם בא איתו גם השקט...אז בכלל, טוב לי. "

       

       

      כאן הייתי עוצרת.. לוקחת נשימה ארוכה

      ומדליקה אור גדול בנשמה..

       

       

      שיר יפה , קצת עצוב כזה אבל נעים..

        7/3/10 22:42:

      היי זוהר,

      אוהבת את התהליך השלם הזה

      של קבלת החושך והשקט, ההבנה שלו ומציאת הרוגע בו.

      תודה

        7/3/10 22:09:


      כמה נכון לי

       

        7/3/10 21:38:


      כשמקבלים את החושך

      הוא כבר לא מפחיד

      גם כשמקבלים את השקט

      הוא כבר לא מעיק

      החושך והשקט יכולים

      לעטוף אותנו באהבה

      אם זה הפירוש אנחנו

      נותנים להם

      ערב נעים ושקט שיהיה לנו

      ענת

        7/3/10 21:36:

      צטט: Dave Love 2010-03-07 20:30:03

      החושך בעל אסוציאציות שליליות בד"כ. להתרגל לחושך או ללמוד לאהוב את החושך לא קל, אך לעיתים יש לצאת מחושך לאור, כך שנקודת הפתיחה חשובה. העיקר השלמות הפנימית. ריגשת.

       

       אתה יודע, אומרים אור אחד קטן: אין כבר חושך.

      אבל עם כל האור של היום,

      כמה נעים החושך של הלילה..

      כנראה ששלמות היא סך כל החלקים כולם.

      השחור והלבן

      הכואב והנעים

      וכולו וכולו...

      "עד עצם היום הזה"

      (-:

       

       

        7/3/10 21:33:

      צטט: meirk11 2010-03-07 00:31:25

      לא יודע להסביר

      אבל השורות השרו עלי דוק של עצבות

      אולי בגלל הלבד

      אולי בגלל החושך (=שחור).

      מצחיק, הרי אני אוהב את הלבד

      טוב לי איתו

      מרגיש בבית בלבד שלי

      גם החושך לא מהווה מבחינתי בעיה

      אז נשארנו עם תחושה

      אולי היא בכלל לא קשורה?

       

       הרחוק, אני מניחה, הוא עצוב...ההוא של פעם. ההיום הוא אכן מעטפת שטובה לי כשמזמנת אותה.

       

        7/3/10 20:30:
      החושך בעל אסוציאציות שליליות בד"כ. להתרגל לחושך או ללמוד לאהוב את החושך לא קל, אך לעיתים יש לצאת מחושך לאור, כך שנקודת הפתיחה חשובה. העיקר השלמות הפנימית. ריגשת.
        7/3/10 00:31:

      לא יודע להסביר

      אבל השורות השרו עלי דוק של עצבות

      אולי בגלל הלבד

      אולי בגלל החושך (=שחור).

      מצחיק, הרי אני אוהב את הלבד

      טוב לי איתו

      מרגיש בבית בלבד שלי

      גם החושך לא מהווה מבחינתי בעיה

      אז נשארנו עם תחושה

      אולי היא בכלל לא קשורה?

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי