במרוץ המטורף של החיים
כעכבר במעבדה אני מתרוצץ כל היום מלקט עבודה. פגישות, רעיונות, תיקונים אחרונים ומשדרים. אז לרגע פתאום עצרתי שאפתי אוויר יצאתי להסתובב בת"א בחיפוש אחר שלווה. ושאלתי את עצמי האם אני באמת הולך על זה? אולי קצת מאוחר. ולמה אני צריך את זה עכשיו בחיי ואז הבנתי שרק הפחדים שבי מדברים. נבהלתי שאלתי את עצמי היכן הביטחון שלך האמונה? אולי הגיע הזמן שתעשה מעשה. ובעיקר שאת הדרך עשו בשבילך כן יש חברים טובים בחיים שהחליטו שהגיע הזמן אם לא עכשיו מתי שתזדקן וחוץ מי זה לא שלך הם טענו זו מתנה ואתה חייב להגשים אותה אחרת כל חייך תשאל את עצמך האם אני חיי עבור הדבר הנכון. ושלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהב את מה שאני עושה כיום אבל ההחלטה כבר נפלה, ולי נישאר רק להחליט שאני הולך על זה לא חשוב מה יגידו מסביב אני צריך את זה לעצמי. גם לא חשוב מה תהיה התוצאה הסופית העקר החוויה. כי מה אנחנו בעצם אם לא ספר זיכרונות של החוויות שלנו. אז החלטתי אני יוצא לדרך ונראה מה צופן לי העתיד את ההמשך תדעו בפרק הבא אחרי יום חמשי ועד אז תחזיקו אצבעות בשבילי. תודה |