לא מזמן התחלתי עבודה חדשה. תמיד זה קשה להיות חדש במקום. כולם מכירים את כולם, כולם כבר בעניינים, יש חבר'ה, צחוקים, בדיחות פרטיות... לא מספיק שהבחינה החברתית מעט קשה, לעיתים יותר לעיתים פחות, יש גם את הפן המקצועי. כשמדובר בעבודה עם המון פרטים והמון המון המון דברים שמשתנים, הדבר הופך למעט קשה יותר, הזמן חייב לעשות את שלו עד שהמקצועיות תגיע ותתפוס מקום.
כשמדובר באנשים, אני מחלקת אותם לשניים , ככה חלוקה גסה כזו, בגדול... כאלו שמוכנים תמיד לעזור, מחייכים, סבלניים, זוכרים שגם הם היו פעם חדשים... וכאלו שלא! כאלו שלא מקבלים מיד אנשים חדשים במקום העבודה , כאלו שלא אוהבים פתאום שינויים, שאין להם כוח וסבלנות ללמד, להסביר, לתת יד ובעיקר לזכור שיקח קצת זמן עד שהכל "יעלה שוב על הגל". הרבה פעמים זה קורה במקרה שהאנשים הללו אהבו את העובד הקודם ובמיוחד אם העובד החדש הוא בעמדה בחירה יותר מהם, הוא זה שנותן את ההוראות ומחליט והדבר אף קשה יותר אם העובד החדש לא ממש מכיר וצריך ללמוד את החומר המקצועי.
בקיצר- אחרי כל הרשמיות... התחלתי עבודה חדשה, יש שם שניים שדי מאמללים אותי שכבר גרמו לי להזיל דמעה או שתיים...או יותר! מעט קשה לי... לא יודעת באיזו אסטרטגיה לבחור כבר... הייתי נחמדה מאוד הייתי מאוד קונקרטית עשיתי סוג של שיחה...שמתי את הדברים על השולחן לא רוצה להתרפס מצד אחד, לא רוצה להתעלם מצד שני לא רוצה להיות מגעילה סתם ולא רוצה להיות יותר מדי נחמדה וסמרטוט רצפה...
לא ברור לי למה אנשים מתנהגים ככה...במיוחד אחרי שאמרתי שזה ברור לי שיקח זמן, שאני מבקשת להיות סבלניים, שאני שואלת שאלות בכדי לדעת ולהתמקצע ו"בייסיקלי" אני פשוט צריכה את העזרה שלהם בעניין...
גמר חתימה טובה...
|