כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    קונסואלוֹ דה סנט-אכּזופרי

    4 תגובות   יום ראשון, 7/3/10, 16:35


    בשבוע שעבר קראתי את ספרה של קונסואלו דה סנט-אכזופרי (כן, אשתו של), בדיוק בעת שדווחנו על האונס האכזרי והמתמשך בתל-אביב. לא ניתן להתעלם ממידת הדמיון בין האירועים: כאן וכאן נשים שנוצלו עד אימה בידי גברים חסרי-מצפון. נתקשה אולי להאמין, אבל קונסואלו היתה קורבן – כל חייה – בידי דמות כריזמטית ועוצמתית, ש"הנסיך הקטן" הוא דוגמא אחת בלבד ליכולותיה; אבל דמות אגוצנטרית ובוגדנית במידה שלא תיאמן.

     הנה קטע אחד מני רבים:

    ...אורות האינטימיות שלנו, לעומת זאת, החלו לדעוך. יותר מדי אנשים הסתובבו בביתנו, באו והלכו. ...חסרה לי האינטימיות, השתיקה בשניים. טוניו (אנטואן) הבין זאת, והוא הציע לי טיול במטוס שלנו, סביב הים התיכון. במרוקו צעד הצבא הצרפתי בסך, ...זאת היתה תחנת הביניים הראשונה שלנו. התייצבנו בין חברינו אנשי הצבא. ...קולונל אחד, שדמה בתלבושתו המפוארת לתוכּי יפה, בא לנשק את בעלי בידידות על שתי לחייו. "עכשיו אתה השבוי שלי, וגם אשתך הצעירה," אמר לנו. אני יודע שאתם בסיבוב הרצאות, אני חייב להיפגש אתכם בדרכי שלי ...אני נוסע לקהיר.אחרי הארוחה החליט בעלי לפתע להשאירני שם. הוא טען שהמסע יהיה ארוך מדי, מעייף מדי, שיש לי חברים ותיקים לפגוש בקזבלנקה וכו'. בקיצור, הוא קבע להיפגש אתי באתונה שבועיים מאוחר יותר. הם טסו מתוך ההמון שטרם התפזר, ואני לא הספקתי אפילו למחות. נשארתי לבדי בין הגמלים והערבים. שוב  החלה ההמתנה.עליתי על מטוס כעבור שבועיים כמוסכם. ...בעלי נתן את הרצאתו באולם תיאטרון. ישבתי בשורה הראשונה לאחר שהבטחתי לו שאסיר את כובעי אם ידבר בקול חרישי מדי. ...לטוניו היה קול חלש, ביישני וצרוד כשדיבר בפומבי. ...למעשה דיבר בקול צלול כילד החוזר על שיעורו בביטחון גמור. אני שראיתי תמיד כיצד רועדות ידיו על הבמה, נדהמתי לראותו לפתע כה נינוח ובטוח בעצמו, והתעלפתי. שינו את טוניו שלי! שבתי לאיתני בעזרת מִלחי הרחה, מבולבלת מאד. הוא המשיך בהרצאתו ולא נתן דעתו עלי...

    וכך זה נמשך עוד ועוד ועוד.

    ההיסטוריון פול ג'ונסון כתב ספר בשם "אינטלקטואלים", ספר פרובוקטיבי, בו הוא בוחן את הכישורים המוסריים והשיפוטיים של אינטלקטואלים לייעץ לאנושות. כיצד הם מגיעים למסקנותיהם? באיזו מידה של קפדנות הם בוחנים את הראיות? עד כמה הם מכבדים את האמת? כיצד הם מיישמים את העקרונות הציבוריים שלהם בחייהם הפרטיים? מהו יחסם לכסף? כיצד הם מתייחסים לרעיותיהם ולילדיהם - במסגרת הנישואין ומחוצה לה? האם הם נאמנים לידידיהם? השאלות הללו מטופלות בסדרה של מקרים: ז'אן ז'אק רוסו, פרסי ביש שלי, קרל מרקס, הנריק איבסן, לב טולסטוי, ארנסט המינגווי, ברטרנד ראסל, ברטולט ברכט, ז'אן פול סארטר ואחרים. הם נחשפים בדיוקנאות חדים כתער, כאינטלקטואלים מבריקים ועתירי סתירות, שהשפעתם רבה.

    השבוע שחלף הזכיר לי תופעות קשות של ניצול נשים ונערות, ואינטלקטואלים שלא חשו מחוייבות אישית כלפי השקפת-עולמם שלהם, ויצירותיהם.

    כיצד בדיוק עלינו לזוכרם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/10 10:28:

      צטט: rben 2010-03-07 21:12:08

      זה לא המקרה הראשון של אשה שחיה בצל בעל כריזמטי וידוען. קראתי ראיונות שונים עם אלמנות של..סופר ידוע וצייר ידוע בארץ (לדאבוני איני זוכרת כבר מי הן ) אבל החיים בצל הידוען בהחלט לא נשמעו חיים של זוגיות יפה.

      אגב, מה שם הספר שקראת? 

       

      "זכרונות הוורד", מומלץ.

        8/3/10 07:12:


      זה אמור להזכיר לי את הפער שבין סוכני האלוהים למיניהם לבין אורח חייהם ומעשיהם?

      "נורמטיביות" כבר אמרנו?

        7/3/10 21:12:

      זה לא המקרה הראשון של אשה שחיה בצל בעל כריזמטי וידוען. קראתי ראיונות שונים עם אלמנות של..סופר ידוע וצייר ידוע בארץ (לדאבוני איני זוכרת כבר מי הן ) אבל החיים בצל הידוען בהחלט לא נשמעו חיים של זוגיות יפה.

      אגב, מה שם הספר שקראת? 

        7/3/10 16:41:


      חבר טוב שלי אומר 'זבובים לחוד ולפתן לחוד'.

       

      יצירת מופת ספרותית היא יצירת מופת וכך עלינו לכבדה. בשולי הדברים, או כחלק מהדיון הכולל אפשר להראות שגם אותו 'יוצר דגול' היה בן אדם רגיל, אולי אפילו מרושע.

       

      אבי.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין